עיון בספר מיוחד מאד, ספר של אוסף שירים קצרים, מעין אוסף פתגמים שיריים. מדובר בקובץ מעוצב בצורה גרפית מוקפדת במיוחד: חיים דותן, "לאחר הגשם" - שירים ותצלומים, הוצאת "East China Normal University Press"- 2010.
במבט ראשון - זושירה שנראית כשאובה מעולם המזרח הרחוק - ובה בעת יש בה נשמה יהודית. שירה שדפיה מעוטרים בצילומים מרהיבים - מעשה ידי המשורר. אמנות במיטבה, ברוכים הבאים לעולמו של חיים דותן - ולמראות הקסומים של ספר השירה "לאחר הגשם".
קָדם לספר שירים זה, ספר של דותן שחושף את תפיסתו בנושא אדריכלות, נוף וטבע. הספר "הד במדבר" והספר "לאחר הגשם" הם כאחים תאומים, לא זהים - ושניהם חושפים את תפיסתו של דותן. האדריכלות של דותן צומחת מן הטבע, מן הנוף הפתוח, ואין פלא ש"מראות השתייה" של שירתו נושמים אותם מים, אותם ערפילים קסומים, אותו טבע, אותה רוח.
מדובר באסופת שירים מיוחדת - ובעיצוב מרשים: אנו זוכים לתחושה, שהספר עוצב בחרדת קודש, בהידור אך בעדינות. לפנינו מהדורה אולי חסרת תקדים של שירים - מהדורה המודפסת בשלוש שפות: עברית, אנגלית וסינית - "לאחר הגשם". לצד השם בעברית מופיע גם השם באנגלית והשם בסינית. מתברר שבסין כבר נמכרו עשרת אלפים עותקים, והספר כבר זכה בעיטור מיוחד על הגרפיקה המיוחדת והמרשימה.
מתברר שדותן הוא אדריכל, אבל בנפשו הוא אמן ומשורר. למען האמת, גם בדרכו כאדריכל, ניתן לגלות את הניצוץ הפיוטי המיוחד. בקובץ חדש ומרהיב קיבץ דותן שירים ותצלומים - ודמות הסירה בשער ספרו חוצה ימים, חוצה לבבות, מרעידה לב. השורות המפליגות לעינינו מעידות על היכולת הלירית והפיוטית שלו. מבעד לחטיבות השירה הקצרות חשים את משק כנפי הנשמה.
והערת אגב: דותן היה האדריכל שבנה את הביתן הישראלי המדהים בתערוכה העולמית "אקספו" 2010 בשנגחאי.
שירה תת-קרקעית, סוד המסתורין
ספר שיריו בשלוש שפות אומר הכול בתווים של פיוט. שירים קצרים במתכונת שירי ה"היי קו" - והמלים המעטות מהדהדות באלפי צלילים - קול פעמונים שלוקח אותנו לעולם של מיסטיקה, לסודות הנפש, לרזי הבריאה. בשירים רבים שלו מבקש חיים דותן לגעת ברקמה התת-קרקעית של הדברים, של התופעות:
אחרי הגשם
אור חושף
נשמה פנימית של עץ קדום
נאמן לשירת ה"היי קו" נמצא את דותן משרטט קווים עדינים של הלכי רוח, מצבי כוח, תמונת רגש. לדותן דיאלוג עם הטבע, עם העץ העתיק, והוא נוגע בנשמתו הפנימית. מגע הגשם אינו רק תמורה פיזית, מדובר במצב של השתנות רוחנית. "אחרי הגשם" מעניק לנו תחושה של זמן שהתחלף, תהליכים פנימיים שקרו בטבע ובנו. שילוב הטבע והרגש, שילוב המקום והתוך הפנימי. אנו נספגים בעולם מיוחד במינו.
לאחר ליל הגשם
קורי עכביש
יהלומים שזורים של טיפות מים
אמנות השירה, שכל כולה תיאורים פשוטים, עובדות שיוצרות לנו תמונת עולם, תמונה מרחפת: טיפות הגשם אינן רק מים וטבע, וקורי העכביש אינם סופגים את המים ונרטבים. יש דיאלוג בין חלקי הבריאה, והמים משנים צורה ומהות והופכים ליהלומים, מעניקים לחיים זוהר מיוחד. יש הוד מֵעבר לאפרוריות הפרוזאית, הגשם שינה הכול.
עוצם את עיני
היער מנצח על סימפוניה
של הולדת יום חדש
ברגעים של שקט, יש שהשיר מטיל עלינו משהו חדש, בריאה שמשנה את פני הדברים: רגע של פתאום, רגע של הסתר שמהדהד כמו סימפוניה. רגעי ההסתר קוסמים לדותן, הרגעים שבהן יש תחושה של הינתקות מן המציאות הגועשת, הרעש הטורד. עצימת העיניים היא דרך לתת ליער לגלות את עצמו, להיברא מחדש, להיספג ברוחו של האמן עצום העיניים ברשת של צלילים מיוחדת, יום חדש של בראשית.
נפלאות הבריאה - קסם המלים
כל תמונה עדינה נראית כמו סצנה בתיאטרון של הטבע:
חרקי מים זעירים
רקדני באלט מעופפים
לנעימות גלים של בוקר
בשירה המינורית הזו, המעודנת הזו, אין דבר שנחשב טריביאלי. לכל גוון קטן, לכל צליל קטן יש חשיבות עולמית. גם בעלי החיים בבריאה הם שחקנים של נשמות קסומות. לחרקים הזעירים יכולות ריקוד וירטואוזיות, וגלי הבוקר הם רק נגנים בתזמורת סודית, שרק יפי הנפש האמיתיים מבינים וקולטים.
לכאורה מדובר באדריכל האמון על מיזמים עתירי אחריות, איש מעשי, שחייב לדעת חוזק של חומרים, למדוד כל זווית ולדעת איך לחבר בין זכוכית לאבן. כשקוראים את שירתו של חיים דותן, מבינים את שפת האדריכל החדשה - שפת סימנים שיודעת לצלול למסתרי הטבע, ליצור דיאלוג בין חלקי הבריאה. יש שיתוף רוחני חובק כול, וחושיו של המשוררים מחברים בין כל החלקים.
ניכר, כי נשמתו של הילד הירושלמי חיים דותן, שאבה מן העברית את הסודות העתיקים ושילבה הכול בתוך אמנות הכתיבה היפנית והסינית.
כמי שזוכר את סיפור הבריאה ואת התפיסה המיסטית היהודית על כוחה של מִלה - כותב דותן קטע שירי רב עוצמה כמו:
מלה אחת
חץ נושא
כאב עצום
רְאוּ כמה כוח יש למלה. היא יכולה לחולל נצורות, גם לפצוע ולהכאיב. שברי מלים מתארים בשירים קצרים נפלאות בריאה, כאילו היה דותן ממשיכו של משורר תהלים: הולך ביער/ פלאים אין סוף/ בגן השעשועים של הטבע.
מלה ועוד מלה, היער הופך לגן, הפלא הופך לחלק מעולם ילדות נצחי. ולעתים הניגודים מתחברים: משפטים קצרים המתארים בפיוט רך חופן של מחשבות ותחושות, תמונות מרתקות.
כותב דותן:
תכריכים של ערפל
הכפר נם
בשמיכה של דממה לבנה
לפנינו תמונה ברורה, ולמלה 'תכריכים' יש צליל לוואי מצמרר. השינה מעמיקה את תחושת המסתורין, צלילה לעולם אחר - והנה באה לה השמיכה ויוצרת אפקט של תמורה, שינוי שחל. מעבר לתחושת המוות, יש רוגע, יש חיים שמֵעבר לחרדות. יש שקט לבן, דממה לבנה, והשורות יוצרות רובד עמוק יותר. יש שקט של התכנסות בפנימיות הזו, בשמיכה הרכה הזו. רגע חיים פשוט נראה לפתע כרגע נעלה ביותר. תחושה של רצון לגעת בנשמת העולם, בנשמת הדברים.
קורי העכביש והתכריכים, שלפעמים נראים לנו במציאות הרגילה כמשהו דוחה ומכוער, צופנים בחובם מציאות פנימית שופעת הוד, יופי.
כך כותב דותן:
קורי עכביש
נתלים ברוח רכה
תכריכים של בדולח
התמונה ברורה ובהירה, ואנו נסחפים למלוא משמעותה: המלים 'נתלים' ו"תכריכים" כמו לקוחים מעולם מפחיד, אך הרכות והבדולח, יוצרים כאן מטמורפוזה רוחנית. כשיר הייקו שנועד לבטא רגשות, סופגות המלים את הלך הרוח של המשורר: התעלות שמעבר לשגרה, לאפור, לדוחה. הכול נצבע בגוון רוחני, רגע פשוט הופך לרגע רוחני מואר.
כמשורר חש דותן התחברות רוחנית למציאות הקוסמית, לטבע המופלא - והוא מבקש להיות חלק ממנו, מנפשו, מסיפוריו:
גזע עץ קדום
הרשה לקליפותיך לגלות
סיפורי יער עתיקים
מעבר להווה ולחדש יש עבר - ויש זמן עתיק - והשירים של דותן מבקשים לראות מֵעבר לגלוי, מעבר לתכריכים, להגיע אל הקסום. יש לעתים תחושה של משהו מיסטי, סוד צפון.
צירוף המלים והשירים לגלריית התצלומים מלאי ההוד והקסם, כל זה מזמן לקוראים חוויה שלא מן העולם הזה. הרוח והלב והנפש, הכול נספג בטללי המלים הזוהרות, ומעבר לתמונות הטבע מלאות הסודות, אנו חשים בבריאה חדשה. פיסות המציאות ותופעות הטבע הופכים לפילטר זך שמנקה את הכול, הראייה שלנו מבחינה בעולם נסתר והחוויה מיוחדת במינה.
שירי היי קו עבריים, שילוב של תרבויות, מזיגה של רוחות, ספרות שצומחת מתוך המים והאדמה והרוח. חיים דותן הוא מהפכני בעצם הצגת הטקסטים בשלוש שפות, והשילוב של התצלומים הפיוטיים יוצר תערוכה נשגבה של פיוטי בראשית קסומים, שמגלים לנו משהו על העולם, על עולמנו הפנימי. על נשמת היקום.