שתי בקריות אוויר חדשות, סגן א' וסגן ד', החלו לאחרונה בהכשרה המבצעית שלהן, והצטרפו למי שהייתה עד כה הבקרית היחידה בטייסת שכבר הספיקה להתקדם ולהפוך לאחת הדמויות המרכזיות בה. שתיהן נשרו מקורס טיס לאחר ארבעה חודשים, עברו ליחידות הבקרה הקרקעיות, ולאחר שרכשו מקצועיות שובצו כבקריות בעיטם. "זה לא תפקיד שכל אחד זוכה בו", אומרת סגן א'. יש כאן הרבה פעילות מבצעית, ויותר ממקומות אחרים מרגישים כאן שעושים משהו משמעותי וחשוב".
הן כבר עברו כמה אימונים, בהם גם קרבות אוויר המדמים ניסיונות לתקוף את מטוסינו, ובפעילות הסימולטור שהציגו בפנינו ניכר שהן ערוכות ליום פקודה – ובמקביל הן נוטלות חלק בפעילות המבצעית. הן כמובן אינן מספקות מידע לגביה – "תמיד כשבאים הביתה שואלים אותנו שאלות ואנחנו לא מגיבות, פשוט אומרות לכולם 'אין תגובה'" – אבל מוכנות לומר כי "קרה כבר שהיינו מעל מקומות שבחדשות לא שמעו שמישהו פעל בהם".
הפחד מנפילה בשבי אינו מטריד אותן במיוחד. "אחרים חוששים מה יקרה לנו אם ננטוש את המטוס יותר משאנחנו חוששות לגבי עצמנו", אומרת א'. "למעשה, אין יכולת נטישה מהמטוס, ואנחנו תלויים בטייסים. רק אם תהיה נחיתת אונס יכול להיות שנמצא את עצמנו על הקרקע". סגן ד', שנשואה מזה שנה וחצי לא מספרת לבן זוגה מתי היא עומדת לעלות למטוס. "יש לו קצת חשש למרות שהוא ראה את המטוס והסבירו להם את הדברים. אני לא אומרת לו שיש לי גיחה, אבל כשאני יוצאת באמצע הלילה מהבית הוא מנחש לאן אני הולכת".
מספרן הנמוך של בקריות האוויר נובע ממספרן הנמוך של חניכות קורס הטיס – המאגר שממנו מגיעים לתפקיד בקר. "בתהליך הקבלה אין שום הבדל וקולטים בקר כמו בקרית, ואם במקרה על-פי הנתונים יצא שזו בקריית אז לוקחים את הבקרית", אומר סגן-אלוף א', שמחמיא לשתי הבקריות החדשות "כמו שציפינו הן הגיעו עם נתונים גבוהים, ועכשיו הן מתקדמות הלאה והיו שותפות ללא מעט פעילויות מבצעיות". רב-סרן נ' מוסיף כי "זו לא סתם אמירה שאין הבחנה בין אישה לגבר כי באמת אין שום תקרה לנשים והיחס שווה בכל היבט. הפער בין מספר הגברים למספר הנשים עדיין משמעותי, אבל אין מגבלות, ותיאורטית ייתכן גם שכל הבקרים יהיו בקריות".