"לוצ'יה די למרמור" מאת גאטנו דוניצטי באופרה הישראלית היא חווית מוזיקה מפעימה כשעליה מנצח דניאל אורן המדהים ועימו סולנים מרשימים וביצועים שמימיים שכמעט מכשפים את הבמה.
דוניצטי האיטלקי נחשב בן התקופה הרומנטית במוזיקה. הוא חיבר מגוון של יצירות, אך בעיקר אופרות , 70 במספר. דוניצטי היה בעל כישרון מדהים שהצליח להשלים יצירות במהירות רבה ולכן, יש הרואים בכך מגרעת שבאה על חשבון העקביות בעוצמה הדרמטית.
"לוצ'יה די למרמור" היא מהנודעות ביצירותיו והיא נחשבת לדרמה אפלה הכוללת את אריית שיגעון המדהימה, הבאה לידי ביטוי בעוצמה המוזיקלית המרשימה שלה. הליברית חוברה בידי סלוודורה קמרנו שהתבסס על הרומן "הכלה מלמרמור" פרי עטו של סר וולטר סקוט. האופרה הועלתה לראשונה בספטמבר 1835 בנאפולי והועלתה בשעתו גם באופרה הישראלית במאי 1999.
ההפקה הזו של האופרה נוצרה במקור עבור בית האופרה של אוביידו בבימוי אמיליו סאחי והבמאי המחדש הוא חאווייר אולסיה. העלילה, המתרחשת בסקוטלנד, עוסקת באחיה של לוצ'יה המאלץ אותה במרמה- על סמך מכתב מזויף- להינשא לגבר שהיא אינה אוהבת ובשעה שהיא כבר נשבעה אמונים לבחיר ליבה. לוצ'יה נעתרת בלית ברירה אך רוצחת את בעלה בליל הכלולות ומתאבדת לאחר מכן. אהובה שם קץ אף הוא לחייו מיד לאחר שנודעה לו הטרגדיה.
דניאל אורן - מפיח רוח חיים באולם
העלילה היא באמת לא הדבר החשוב באופרה הזו, הכמעט ארכאית, ואולם המוזיקה הנפלאה והביצועים המצוינים הם המהווים חוויה נפלאה. החלק הארי של החוויה הוא המנצח דניאל אורן שממש נפלא לראות אותו בשיא כישרונו. כולו מתמזג עם המתרחש על הבמה וברחבת התזמורת. הוא שר את השירים, קופץ, עולץ ומפיח רוח חיים בכל המתרחש באולם.
ג'סיקה פראט, סופרן, מגלמת את לוצ'יה. ג'סיקה ניחנה בקול ערב, צלול ומלא עוצמה במקומות הראויים ומשחקה הוא ללא דופי. היא גילמה את לוצ'יה בבתי אופרה באיטליה ובשווייץ ושירתה קולחת ושמימית. אריית השיגעון היא שיא העוצמה והרגש, ביצוע מלא קסם . אריה נוספת היא משמיעה כמעין דואט מרהיב ומפעים עם נגנת החליל הראשונה של תזמורת ראשון לציון, מרגלית דפני, וה"פינג פונג" המוזיקלי הזה הוא ענוג ונפלא.
אנריקו, אחיה של לוצ'יה מגולם בידי יונוט פאסקו, בריטון, המגיש משחק מרשים ושירה מעניינת ומרהיבה. נורמנו, בן בריתו, מגולם בידי גיא מנהיים, טנור, ששירתו מלהיבה, נעמה ומוצלחת מאוד. ריימנדו הכומר הוא קרלו סטריולי,בס, בעל יכולת שירה עוצמתית ורבגונית.ארתורו, החתן המיועד, הוא יוסף ארידן, טנור, זמר משובח שמגיש ביצוע יפה מאוד ונעים. סלסו אלבלו, כארתורו, אהוב ליבה של לוצ'יה מגולם בידי סלסו אלבלו, טנור, שהופעתו היא משובחת מאוד ושירתו צלולה ומרגשת מאוד.
עוד יש לציין את איילה צימבלר, סופרן, כאליסה, בת לוויתה של לוצ'יה שמגישה משחק מוצלח ומוקפד וקטעי שירתה הם נהדרים.
התלבושות הם מרהיבות , תקופתיות ומוצלחות מאוד. עיצבה אותן במקור אימה מולר ומחדשת ההפקה היא פפה אוז'נגורן. התפאורה היא מינימאלית אך בעלת הוד ועוצמה, גם בזכות התאורה המבליחה את האורות הראויים בסצנות השונות. מעצב התאורה הוא אדוארדו בראוו פרננדז. מעצב התפאורה המקורי - אנריקה בורדליני והמעצב המחדש הוא אנטוניו לופז פראגה. מקהלת האופרה הישראלית בניצוח ישי שטקלר מרשימה ושירתה קולחת ומצויינת.
התזמורת הסימפונית ראשון לציון היא נפלאה ונהדרת. אין ספק כי ההפקה של האופרה היא מרהיבה, נעימה, מלאת קסם וביצועים נפלאים שהם חוויה לכל שוחר מוזיקה ואופרה.