אני בטוחה שבילדותי בישראל היו שוטרים אמיתיים שמסתובבים ברחוב. בטוח שאפשר היה לקרוא לשוטר, שהולך ברחוב במדים ותפקידו היה לעזור לאזרחים בצרה או להזכיר להם לחזור לסדר. גם הביטוי "אבא יקרא לשוטר אם לא תגמרי את הבננה", הוא לא זיכרון מהסרטים, אלא משפט שהיה רווח בדיאלוג בין הורה לילד.
פעם... אני לא ממציאה... ראיתי שוטר. זה היה מזמן-מזמן. לאט-לאט נעלמו השוטרים ואפשר היה לראות ניידת חולפת ביעף פעם בחצי שנה או ניידת חונה במקום אסור לחניה ושוטריה עסוקים בלגימה כלשהי באיזה בית-קפה. את השוטר הרוכב על אופנוע שחור, לבוש מדים שחורים ומגפיים שחורים, מפחיד ומאיים ודואג לסדר משמעותי ברחובות, ראיתי אינספור פעמים כאשר גרתי בפריס, עיר שיש בה מערכת משטרה מקצועית, ענקית, רצינית ויעילה! זה שנים שאני רואה שוטרים רק בסרטים ובסדרות טלוויזיה או לעתים בנהיגה בכבישים בינעירוניים. גם זה בקושי... נכדיי רואים שוטרים רק בסרטים מצוירים. הם קטנים עדיין כדי לצפות בסדרות משטרה.
אז מה היה לנו? מדינה ללא משטרה, שלאט-לאט הפכה למדינת פשע מאורגן, פשע מזדמן, פשע מתוכנן, פשע מקרי, פשע כל הזמן ובכל עניין, יומיומי, מכל סוג: רציחות של בני זוג בבית - בדרך כלל הבעל רוצח את אשתו או את גרושתו - "רציחות קטנות" בסכין-כיס בהן רוצחים בדרך כלל זה את זה נערים צעירים, או שנערים צעירים רוצחים מבוגרים שעצבנו אותם בזמן שהיו שתויים, או רציחות סתמיות על מקום חניה, או רציחות בכביש של "פגע וברח", רציחות שהפכו לנורמה התנהגותית קבועה שאחר-כך הרוצחים (או האנסים או הדורסים) טוענים תמיד שהם חפים מפשע, ותמיד חפותם תצא לאור, או "מרשי לא היה במקום. סתם שופכים את דמו".
הכביש כעולם ללא חוק
בלי שהרגשנו, כבר אין תאונות בכביש בהן הדורס יעצור וידאג לשלומו של הנדרס. הדורס, תמיד "לא הרגיש" שפגע במישהו, הוא בדיוק היה מסומם, או באמצע "סימוס" בנייד, או שישן בנהיגה כשהוא מלא אלכוהול ולא טרח לעצור כדי לעזור לנפגעים. בעיקר ברח וחשב שלא יתפסו אותו ואחר-כך היה "חף מפשע". גם נהג שפגע השבוע בחמישה אנשים וזרק אותם במצב אנוש לצידי הכביש לא הבחין במכה שנתן לחמישה אנשים. הבושה נעלמה והפשע היומיומי והקל כל-כך מזכה את הפושעים, בהמשך, בבית המשפט, בעונשים קלים, מגוחכים, הדומים יותר לפרס מאשר לעונש.
אונס ושוד לאור היום או בלילה
חלפו הזמנים שאפשר היה להסתובב בבטחה בתל אביב, בכל שעה ביום ובלילה. עיר לא גדולה, ידידותית לסביבה, שכונתית. כולם, בערך, מכירים את כולם. מחוץ לתל אביב, גן-עדן לאנסים. למשל בבית הנשיא, לשעבר,
משה קצב, בירושלים, או בדירה לדוגמה בקריית מלאכי, בתחנה המרכזית "החדשה" בתל אביב וסתם בחניונים בלב העיר, ליד בתי האלפיון העליון. בכל מקום אפשר עכשיו לאנוס בקלילות, בחדרי מדרגות, בדירות, בשפת הים, בחניון, במקלט ואיפה לא. יש לנו אזרחים חובבי אונס וגם אורחים מסודן שחייבים לאנוס, אין להם דרך אחרת להתארגן בענייו הזה... כמו גם בענייני עבודה, מגורים, חינוך, חיים, חוקים וכדומה.
מי ידאג לאזרחי ישראל? אולי המשנה החדש לראש הממשלה, כי שר המשטרה אהרונוביץ' חסר-אונים. אין שוטרים. אין כסף לשוטרים ואין גם תוכנית לייצר משטרה! לא חשבו על זה. משטרה זה לא פופולרי וממש לא אטרקטיבי, זה לא מרשים כמו לתקוף את מתקני הגרעין בבושהאר, או ליצור, בהפתעה ובקומבינה, ממשלת אחדות.
מתי יפול האסימון?
הממשלה החדשה שקמה עכשיו לשנה וחצי, ואמורה לשלוט בגאון, מן הראוי שתשים לב שמדינת ישראל מופקרת לחסדי הפשע וחסרת משטרה. יש לה צבא, אבל ממש אין לה משטרה. מספר השוטרים ביחס למספר האוכלוסין לא מאפשר תפקוד, ואי לכך הפשעים גואים והגיעו עד לפתח הבית של כל אחד מאתנו, שלא לדבר על הכביש.
לראש הממשלה ולמשנה שלו, שעשו קומבינה כל-כך מוצלחת והגדילו את הקואליציה, יש עבודה דחופה מקבילה לכיבוי השריפה בכרמל, לטפל, בין השאר, בבעיה של פליטים סודנים בישראל. יפה מאוד שאנחנו מדינה נאורה שמצילה פליטים, אבל כמו כל דבר בישראל, אין תכנון, אין תוכנית. בעיית הפליטים היא ענקית, מסוכנת ולא מטופלת. פליטי סודן האומללים מסתובבים כאן ללא מוצא, לא עבורם ולא עבור הישראלים שלצידם הם התיישבו.
ומה עם אזרחי ישראל? איפה ההומניות כאשר זה נוגע לאזרחים הישראלים? עכשיו הרגע לגייס שוטרים כדי שחיי האזרחים והאזרחיות וילדיהם בישראל לא יחיו חיי הפקר נתונים להשתוללות של כל פושע, אנס, רוצח, דורס ושודד.
לא יאומן שראש הממשלה חושב רק על כיסאו ועל הקואליציה הרחבה. ומתי יגיע תור האזרחים? הביטחון האישי, חיי היומיום? הצילו!