טיפול ומניעה - כבר מהשן הראשונה

השיניים הראשוניות מתחילות להיווצר בלסתות העובר החל מהחודש הרביעי להריון, וכשהתינוק נולד כבר חבויים בתוך הלסת 20 נבטים של שיניים ראשוניות. השיניים הקבועות מתחילות להסתייד עם הלידה. חשוב לזכור: התזונה הטובה עליה מקפידה האם בתקופת ההריון, היא זו שתספק לתינוק את התנאים להיווצרות שיניים תקינות.

תהליך בקיעת השיניים הראשוניות:

בממוצע, בקיעת השיניים הראשוניות שאנו נוטים לכנות "שיני חלב", בגלל צבעם הלבן והתזונה העיקרית של התינוקות, מתחיל מגיל שישה חודשים ואילך. עד שהתינוק בן 30 חודשים, קרי שנתיים וחצי, בוקעות בפיו בהדרגה 20 שיניים.

מתי יש להתחיל להרגיל את התינוק להיגיינה אוראלית?

למעשה, כבר מהשן הראשונה. יש להעניק חשיבות לצחצוח השיניים, ממש כפי שמעניקים חשיבות לרחיצת התינוק ולחפיפת ראשו. בגילאים רכים ניתן להשתמש באצבעון גומי שבקצהו מברשת רכה. הצחצוח בגילאים אלה אינו מחייב שימוש במשחה, אלא חשוב בעיקר כדי להסיר שכבה עדינה של רובד חיידקים ושאריות סוכרים מהשיניים, ולגרות את ייצור הרוק אשר יעזור בשטיפת הפה וינקה אותו. כמו-כן, באופן זה, מתרגל התינוק למגע של מברשת בפיו ובשלב מאוחר יותר - הדבר מתקשר אצלו להרגל נכון ובריא.

אוכל מוצק:

בגיל שישה-שבעה חודשים, הילד אוכל פירות, מרק ירקות, עוף, לחם, ביסקוויט - וגם את שאריות המזון חשוב כמובן להסיר מהשיניים בגמר הארוחה, בנוסף לרובד החיידקים שמצטבר.

זהירות, האכלה לילית:

אחרי גיל שנה לא מומלץ לאפשר לתינוק הנקה, האכלה או שתייה ממותקת במשך הלילה. מה כן? מים בלבד. הסיבה לכך פשוטה: לאורך הלילה, ייצור הרוק בפה מועט ואין מה שישטוף את הסוכרים והחלב. שיני התינוק "שוכבות" באמבט של סוכר וחומציות לאורך שעות ארוכות - מה שבהחלט גורם לעלייה בסיכון לפגיעה בהן.

בדיקה ראשונה:

יש לעשות בגיל שנתיים לערך, על-מנת לוודא שהשיניים צומחות בצורה נכונה ותקינה, ולשם קבלת הדרכה בהיגיינה אוראלית ותזונה נכונה. לאחר-מכן מומלץ להגיע לרופא השיניים לבדיקה, מדי חצי שנה.

טיפולי מניעה:

פרט לשמירה על היגיינה אוראלית מספר טיפולים מוגדרים טיפולי מניעה:

• טיפול בפלואוריד מרוכז: פלואוריד ידוע ביכולתו למניעת עששת גם בטיפול מקומי. שימוש במשחות מרוכזות במרפאה המכילות פלואוריד ישמשו כטיפול מניעה;

• איטום חריצים: אלו טיפולי מניעה שמבוצעים בשיניים הטוחנות על-מנת למנוע תחילת היווצרות מוקדי עששת ("חורים בשיניים") בחריצים והחרירים שבשן שקשה לנקותם היטב אפילו בעזרת מברשת השיניים, דבר שיחייב ביצוע שחזורים בשן (סתימות) ואף עקירות במקרים הקשים. יש לזכור, כי טיפולים שאינם טיפולי מניעה בגילאים האלה, נעשים בהרדמה חלקית או מלאה, לפי רמת שיתוף הפעולה של הילד.

• חשוב לדעת: האחריות על הצחצוח בגילאים אלה ועד גיל שמונה, מוטלת על ההורים בלבד, הן כי הילדים אינם מודעים לכך עדיין והן משום שמיומנות כף היד של הקטנים עדיין אינה טובה. הניחו להם לצחצח, כדי לרכוש את ההרגל, אבל עברו אחרי כן על כל השיניים כדי לוודא הסרה מושלמת של רובד החיידקים.

אנקדוטה:

לפעמים נולדים תינוקות כשבפיהם שני שיניים. במקרים כאלה, חשוב לגשת לרופא כדי לוודא שאין המדובר בשיניים כפולות. פעמים רבות מעדיפים רופאים לעקור את השיניים הללו כי מדובר בשיניים לא יציבות שעלולות להתנתק מהלסת והתינוק עלול לשאוף אותן.

אל לחץ, השיניים יגיעו:

שן ראשונה בוקעת בגילאי חמישה-שבעה חודשים. לכל ההורים הלחוצים, שימו לב - כל הקדמה או איחור בבקיעת השיניים הראשוניות, גורם להקדמה של שנה או לאיחור של שנה ואף יותר, בהחלפת השיניים הראשוניות לקבועות.

בגיל ארבע-חמש יש לילד שתי מערכות שיניים - מערכת שיניים ראשוניות בפה (20), ומערכת נוספת של 28 נבטי שיניים קבועות בתוך הלסתות.

היגיינה:

האחריות על הצחצוח בקרב ילדים בגילאים אלה ואפילו עד גיל שמונה, מוטלת על ההורים. אם העצמאות חשובה לילד, ניתן להחליף תפקידים - הילדים יצחצחו בבוקר וההורים יצחצחו את שיני הילדים בערב לפני השינה. לזה קוראים רפואה מונעת ושלום בית.

עששת בגילאים צעירים:

שיניים שלא טופלו כראוי בגילאים צעירים יותר, עלולות להגיע למצב של עששת וריקבון. עששת בשיניים מתבטאת בחריצים ובחרירים במשטחי הלעיסה של שמונה השיניים הטוחנות, ובשטחים החלקים בשיניים הקדמיות. בעששת יש לטפל ברגע שמגלים אותה ולא להמתין. מדובר במחלה מדבקת שעלולה להדביק שיניים שכנות. גם אם התגלתה עששת - עדיין עדיפה "סתימה קטנה" על-פני טיפול שורש, כתר או עקירה.

• חשוב מאוד: הורים רבים גורסים, שעששת בשיניים ראשוניות (חלביות) היא חסרת משמעות, כי בכל מקרה היא תעלם כשהשן תנשור - זוהי טעות פטאלית. הזנחה של שיניים ראשוניות, עלולה לגרום לספיגה של העצם בלסת שמפרידה בין השן הראשונית לקבועה ואז עלולה להיגרם פגיעה בשן הקבועה. בשן נגועה בעששת - בין אם היא ראשונית או קבועה - יש לטפל באופן מיידי.

טיפולים:

• איטומים: חריצי השיניים הטוחנות במשטח הלעיסה נאטמים (בשיניים בריאות בלבד) כדי למנוע עששת;

• שחזורים (סתימות): נעשים כשהפגיעה אינה עמוקה;

• טיפולים במוך השן (טיפול שורש): נעשים כשהפגיעה כבר עמוקה ולאחר טיפול השורש יש צורך לשחזר את השן על-ידי כתר.

גנטיקה:

הורים נוטים לחשוב ש"הוא ירש את השיניים הגרועות שלי", ולתרץ בכך את העששת. אולם מסתבר שאין בכך אמת. עששת היא לא מחלה גנטית שמועברת מאם לתינוקה, אלא מחלה חיידקית שמושפעת גם מגורמים פיזיולוגים-ביולוגיים וגם מגורמים סביבתיים-סוציולוגיים והשיניים הטובות יותר או פחות, הן אינן עניין גנטי.

בגילאים אלה, השיניים הראשוניות נושרות ובמקומן בוקעות שיניים קבועות. במקביל, בוקעות בגיל שש, ארבע טוחנות קבועות ראשונות - אחת בכל רביע של הלסת. בגיל 12 בוקעות ארבע נוספות, ובגיל 18 פלוס, בוקעות ארבעת שיני הבינה. בתום תהליך זה, המשנן הקבוע מכיל 32 שיניים.

ממתקים:

מסוכנים עוד יותר בגילאים אלה לבריאות השיניים, מאחר שהילדים רוכשים לעצמם פעמים רבות, מדמי הכיס ממתקים, ולא מקפידים לצחצח את שיניהם. הקפידו איתם לצחצח, ולהעיר להם על כך.

ביקורת אצל רופא שיניים:

חשובה בגיל זה כמו בגילאים הקודמים, כדי לפקח על מניעת העששת ולבצע טיפולי מניעה בשיניים הקבועות שזה עתה בקעו.

שימוש בחוט דנטלי:

אם יש לילדים מיומנות, אפשר להתיר להם שימוש בחוט דנטלי.

חבלות:

גילאים אלה מרובים בחבלות בשיניים, בשל המשחקים בחצר וחוגי הספורט למיניהם, וכך גם בבית. במקרי חבלה, חשוב לגשת לטיפול מיידי. על הרופא לצלם את המקום, לבצע אבחנה ולשמור על מעקב סדיר. בשיניים ראשוניות, חבלה ללא שבר עלולה להתבטא בהאפרת השן (הפיכתה לאפורה). יש להקפיד על בדיקות ומעקב צילומי, כדי לוודא שלא נגרם נזק לשן הקבועה, המחליפה. ילד שעוסק רבות בספורט מגע והחליף את מרבית השיניים לשיניים קבועות, זה הזמן לשקול ביצוע מגן משנן לספורט.

חבלות בשיניים קבועות:

מתבטאות ברוב המקרים בשבר, מחייבות ביקור מייד אצל רופא השיניים. הטיפול לכל ילדי ישראל, מכוסה על-ידי ביטוח תאונות אישיות של משרד החינוך הכולל גם חבלות בשיניים. הביטוח מכסה את כל השנה, כולל חגים, סופי שבוע וחופשות.

הרוטינה והשגרה נשארות כשהיו בגילאים הצעירים - יש לצחצח פעמיים ביום לפחות, גם כשמדובר בבני נוער שחובבים אוכל מהיר ומתועש ומתעייפים רק מהמחשבה שעליהם לקום ולצחצח שיניים.

היגיינה:

בגילאים אלה עלולה להופיע אבנית - אבן שן. הפנו את הילד לביקורת אצל השיננית מדי שישה חודשים.

מברשת שיניים חשמלית:

מאפשרת פעולה שלמה יותר מכף היד. בתחילה מומלצת עזרה מההורים.

זה כן גנטי:

במקרים שבהם הילד ירש מאמו מבנה לסת קטן ולעומת זאת מהצד של אביו ירש שיניים גדולות ואנו מבחינים בסימנים הראשונים של צפיפות במשנן, מומלץ להגיע לייעוץ אורתודונטי מוקדם, כדי לאפשר לשיניים מקום וכיוון צמיחה נכון. כאשר המשנן כבר קבוע, הלסתות גדלות ולעיתים נוצרת צפיפות בעיקר כשהלסת קטנה מלהכיל את השיניים הצומחות. יש מקום להגיע לייעוץ ליישור שיניים. יישור מתחיל בדרך-כלל רק לאחר החלפת 20 השיניים הראשונות בגילאי 14-10 לפי קצב החלפת השיניים ודחיפות הבעיה.