המונח ידועים בציבור מתייחס לאיש ואישה שאינם נשואים זה לזה, החיים חיי אישות ומנהלים משק בית משותף.
"חיי אישות" - חיים אינטימיים כמו בין בעל ואישה, המושתתים על יחסי חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות.
"ניהול משק בית משותף" - כפועל יוצא וטבעי מחיי משפחה, כנהוג ומקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני.
לידועים בציבור זכויות וחבויות האחד כלפי השני, כמפורט בהמשך.
זכאות למזונות במהלך החיים המשותפים - החוק אינו מקנה לידועה בציבור זכות למזונות במהלך החיים המשותפים, או לאחר פרידה. אולם ניתן להסיק כי קיים בין הידועים בציבור מעין הסכם בעל-פה, לפיו הידוע בציבור חייב לזון ולפרנס את הידועה בציבור, כל זמן שהם חיים יחד כבעל ואישה.
זכאות למזונות משקמים לאחר פרידה - במקרים מסוימים הפסיקה קבעה כי הידועה בציבור תהיה זכאית למזונות לאחר הפרידה. הם מכונים "מזונות משקמים", שכן מטרתם לעזור לאישה להשתקם לאחר הפרידה.
ככל שהנסיבות יצביעו על מצב כלכלי קשה של האישה, קשר ארוך-טווח, ילדים וגבר בעל יכולות כלכליות - בתי המשפט יטו לפסוקם, ולהפך.
חשוב לזכור שמדובר במזונות לזמן מוגבל, אשר לא בהכרח יכסו את כלל צרכי האישה.
זכאות לרכוש - על זכויות הידועים בציבור חלה "הלכת השיתוף", הרואה את בני הזוג אשר הוכח כי הם ידועים בציבור - כמי שהתכוונו כי הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, יהיה שייך לשניהם בחלקים שווים. כוונת הצדדים נלמדת מהתנהגותם בפועל. למשל, אם אחד מבני הזוג קנה דירה והמשכנתה והוצאות הבית שולמו מחשבון משותף של הצדדים - התנהגות זו מלמדת על כוונת שיתוף, למרות שהדירה נרכשה רק על-ידי אחד מבני הזוג.
ישנם מקרים של זוגות החיים כידועים בציבור, מכיוון שהם רוצים לנסות ולבדוק אם יוכלו להתמיד בקשר אמיץ. לכן ייתכנו מצבים שבהם עם תחילת החיים כידועים בציבור, לא תחול הלכת השיתוף בנכסים, אך עם חלוף זמן התייצבות הקשר, יחל השיתוף שישתרע לא רק על נכסים חדשים שיירכשו, אלא גם על אותם נכסים שנרכשו בעבר, טרם התייצבות הקשר. יחד עם זאת, אין לקבוע מסמרות, ותחולת הלכת השיתוף תיבדק בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות החיים המשותפים הספציפיות של הידועים בציבור.
זכאות לירושה - חלקם של בני זוג ידועים בציבור בירושה זהה לחלקם של בני זוג נשואים. כלומר, הנשאר בחיים מקבל בירושה מעיזבון המוריש את שהיה מקבל אילו היו נשואים כדין. על-מנת שבני זוג ייחשבו כידועים בציבור לצורך הזכאות בירושה, צריכים להתקיים תנאים אלה: ניהול חיי משפחה ומשק בית משותף, לא היו נשואים אחד לשני, בשעת מות אחד מהם לא היה בן-זוגו נשוי לאחר, והיעדר הוראה סותרת בצוואה.