אף שהוא מצוי בטריטוריה של הרשות הפלשתינית, הוכרז בסוף השבוע הר גריזים, שמעבר לקו הירוק, כגן לאומי וכאתר תיירות רשמי של רשות הטבע והגנים ויהיה מעתה פתוח לקהל הרחב בכל ימות השנה.
הר גריזים המיתולוגי שביהודה ושומרון, הממוקם מדרום לשכם, נושם אבק היסטוריה. על-פי המסורת, נכנסו בני ישראל אל הארץ המובטחת מהר גריזים וערכו בו את טקס הברכה והקללה. ההר מוזכר, לראשונה, בספר דברים כ"הר הברכה", לעומת הר עיבל, כ"הר הקללה". הוא מתנשא לגובה של 450 מטר מעל סביבתו, כשפסגתו מגיעה ל-880 מטר מעל פני הים. בתחתית ההר מצויים שלושה מעיינות עתירי שפיעה, המהווים מימי קדם ועד עצם היום הזה את המקור הראשי לאספקת המים לשכם וסביבתה. בשנים האחרונות נחשפו בהר ממצאים ארכיאולוגיים של עיר הלניסטית ומתחם ביזנטי, שבהם ישבו יותר מעשרת אלפים תושבים. ממצאים אלה הוסתרו עד כה מפני הציבור בשל רגישותו הרבה של המקום, הנמצא בטריטוריה פלשתינית.
מקור היקום
אבל יותר מכל, סיפורו הגדול של ההר הזה הוא כמובן, סיפורה של העדה השומרונית הקטנה והמופלאה, המונה בסך-הכל 750 נפש, כאשר בניה מתגוררים ברובם בחולון ומיעוטם בשכם. על-פי מסורת העדה הזו, הרואה את עצמה כממשיכתה של שושלת מלכי ישראל העתיקה, הר גריזים הוא, מה שקרוי, "גבעת עולם" - המקום שממנו הושתת היקום. הוא גם מסמל עבור העדה את "הר הבית", הלא הוא בית המקדש השומרוני, כמו גם את המקום שבו עקד אברהם אבינו את בנו יצחק ושאליו הגיעו 12 האבנים, שעה שבני ישראל חצו את נהר הירדן עם כניסתם לארץ.
עם הפיכתו לגן לאומי מטעם רשות הטבע והגנים, על שטח של כ-400 דונם, הופך הר גריזים, לראשונה בהיסטוריה, לאתר תיירות רשמי המוני ופתוח, לאחר שבמשך כל השנים היה סגור לקהל הרחב. עד כה היה ההר מובלעת בלבד של העדה השומרונית, בדומה למה שהיה עד מלחמת ששת הימים הר הצופים לישראל. בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות, המקודשים לשומרונים כמו ליהודים, נוהגים בני העדה לבלות את חגיהם בקריית-לוזה שעל הר גריזים, כשהם מקפידים לקיים את מצוות התורה שבכתב בלבד, ובהן זבח הפסח, הישיבה בסוכה ומתן התורה.
לתיירים הישראלים והזרים, האמורים לפקוד מעתה את ההר, מובטחות אטרקציות תיירותיות רבות, בהן בעיקר, מוזיאון השומרונים, שבו מצוי ספר-תורה שומרוני, סוכה עשויה כולה מפירות, חזיון של זבח פסח שומרוני ופריטים שיש בהם כדי להעיד על אורח חייהם של השומרונים בעבר ובהווה.