מר י' שראל יושב לו בזמן האחרון ומביט בבתים בארצות הברית. על פניו חולפים בתי פרברים עם רעפים מנייר זפת אמריקני. בתים הבנויים במקומות שהוא לא שמע את שימעם מעודו, וגם רוב האמריקנים בקושי.
בתי ארצות הברית מוצעים לו למכירה, כולל מגרש, במחיר שנראה לו לא יאומן. מחיר של מכונית משפחתית ולא מחיר של בית. 40 אלף דולר, 50 אלף דולר, האינטרנט מלא את הבתים האלה והפליאה הופכת קרובה למימוש יותר ויותר.
הרגשת נוכל מוצלח אופפת אותו והוא שוקל בשקט לחטוף לו אחד לפני שיגלו את הדבר ויפסיקו את הפלא.
י' שראל פוגש חברים שלו וקרובים שלו ובנים של חברים של קרובים שלו, והוא מספר להם ש"אתם לא יודעים מה הולך, היום אפשר לקנות בתים בארצות הברית ולהרוויח 13 אחוז, אפילו אם אני לא מאמין להם, ומוריד פה ושם, זה יוצא שמונה אחוז. אתה לא עושה כלום, הם משכירים והכל. וואללה הייתי קונה".
"אה, אני כבר קניתי אחד", עונים לו להפתעתו הישראלים שהוא מדבר איתם. והפתעתו גוברת כשרבים מהם עונים:"קניתי שניים".
לא רחוק היום ומר י' שראל יאזור עוז ויקנה גם.
הוא, שמשפחתו באה מווארשה פינת קזאבלנקה, שאביו היה מראשי התנועה, איזו שהיא תנועה, הוא שמעודו לא עלה בדעתו שהוא יזכה אפילו לעצור לרגע מול בית בארצות הברית, יהיה בעליו הרשום של נכס מניב. כמו כולם.