X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
בעלי הכנסות גבוהות מושמצים שלא בצדק - מהם מגיעה רוב ההכנסה ממיסים ישירים וגם עקיפים. העלאה של שני אחוזים במס ההכנסה של המאיון העליון לא תיתן תשובה של ממש לחור בתקציב
▪  ▪  ▪
המשקיעים אינם קוראים את ממצאי העבר אלא עוסקים בחיזוי העתיד. הפגנות ביוון [צילום: AP]

התשואה המובטחת על אג"ח מדינה מלמדת ביחס הפוך על יציבות המשק שלה. ככל שהמשק רופף ולא יציב, המדינה חייבת להבטיח תשואה גבוהה שאחרת איש לא יקנה את אגרות החוב שלה. ולהפך, ככל שהמשק יציב וההשקעה בטוחה, יימצאו לה קונים גם עבור תשואה נמוכה. התשואה על אגרות החוב של ישראל לעשר שנים ירדה לשפל היסטורי של 3.6% - נתון אחד שעשוי ללמד משהו על הסיפור כולו. הסיפור הוא שאנחנו עדים לתקופה סוערת, לא יציבה ועצבנית במיוחד בשווקים בעולם, ואנחנו כמובן חלק מהשווקים האלה. התשואה הנמוכה על האג"ח הארוך מלמדת על אמון המשקיעים בשוק המקומי, במתווה הנוכחי של הממשלה ובנק ישראל אין למשקיעים באג"ח של ישראל שום חשש. הממשלה נוהגת כששתי הידיים על ההגה ולא מתעלמת ממהמורות.
נוהגים לומר שההון החשוב ביותר לכל ארגון ומדינה הוא ההון האנושי. התקופה האחרונה מוכיחה עד כמה האמרה הזאת נכונה. השקיעה הכלכלית של אירופה מלמדת על שקיעה פוליטית, על אבדן דרך ומטרה וממילא על העדר מנהיגות. אם נמשיך עם משל האג"ח, נוכל ללמוד משהו על השוני בין ספרד ואיטליה, למשל, לבין אירלנד. התשואה על האג"ח של שתי הראשונות נוסקת לכיוון ה-20% ומלמדת שהמשקיעים לא מאמינים ביכולת הפירעון של המדינות שבעשורים האחרונים נצרבו בתודעתנו ככלכלות חזקות. לעומת זאת, התשואות על האג"ח של אירלנד, שחובותיה לא מזהירים יותר, רושמות ירידות חדות עד כדי פחות מ-7%. מדוע? מכיוון שהמשקיעים אינם רואי חשבון והם אינם קוראים את ממצאי העבר אלא עוסקים בחיזוי העתיד. אירלנד הצליחה יותר ממדינות אחרות באירופה להנהיג קיצוצים בהוצאות הממשלה ולהוציא למכירה נכסים, והמשקיעים מיהרו להגיב בחיוב.
כאמור, בעבור המשקיעים העבר לא רלוונטי - רק העתיד, וכשממשלה מצליחה למשול ולהגיב לאירועים, המשקיעים מתגמלים אותה על כך. דוגמה קיצונית נגדית היא כמובן יוון. שם הממשלה יודעת היטב מה נדרש לעשות, אך היא לא מסוגלת לבצע את המהלכים. רוב העובדים ביוון הם עובדי ציבור המאוגדים בוועדים חזקים והם לא נותנים לממשלה שם לנקוט את המהלכים הנדרשים. לכן האג"ח היווני נכנס לקטגוריית 'אג"ח זבל'. גם ממשלות איטליה וספרד מוגבלות מאוד ביכולת התמרון שלהן. הן נקטו מהלכים מוגבלים, אך אין להן מנדט לערוך שינויים מבניים עמוקים. שוק העבודה שלהן קשיח, הקיצוצים שהן ערכו מצומצמים מאוד יחסית למצב החובות שלהן ולמעשה הן ממשיכות לנסות לשנות את המציאות באמצעות אותם מהלכים שהביאו אותם למציאות הזאת.

לקצץ, לא להרחיב

המצב הכלכלי בארץ שונה בתכלית מהמצב באירופה ובארה"ב. אבל הבעיה העיקרית שלנו היא ירידה בשיעורי הצמיחה. בשנה שעברה עוד התהדרנו בצמיחה בשיעור של 4.8% שעוררה קנאה והשתאות בעולם. כעת נראה שהצמיחה השנה תעמוד על 2.5% או מעט יותר – נפילה של לפחות 45% בהשוואה לאשתקד. המצב בעולם והמגמות בארץ אינם מצביעים על התאוששות גם ב-2013. במצב עניינים שכזה יש לממשלה שתי אפשרויות: או לעודד צמיחה באמצעות הגברת ההוצאה הציבורית (מדיניות מרחיבה), או לצמצם הוצאות ולהתאים אותן לרמת ההכנסות העדכנית. מדיניות מרחיבה מסוכנת מאוד במצבנו, הן בשל רמת החוב של ישראל שעדיין נושקת לשיעור התוצר השנתי של ישראל והן בשל העדר רשת ביטחון לישראל, למקרה של זינוק בחובות וקושי עתידי בגיוס כספים. מדיניות מרחיבה מסוכנת לישראל גם בשל מבנה המשק שלנו, שכבר עכשיו המגזר הציבורי מהווה מחצית ממנו ויותר. לכן, בתקופה שבה ההכנסות קטנות צמצום בהוצאה היא הדרך הנכונה. אלא שגם אצלנו הממשלה מתקשה להוביל מהלך משמעותי של קיצוץ. אומנם האוצר הכריז על הקיצוצים כחלק מהתוכנית לסגירת הפער, אך קשה לראות כיצד אפשר לקצץ 14 מיליארד שקל ולהשאיר את הקואליציה שלמה.
"צדק חלוקתי" זועקים בשמאל הכלכלי, ובצדק. מבנה השוק בארץ הוא לא שוויוני ולא הגיוני, אך לא בגלל הדמגוגיה של המפגינים. מי שפוזל למאיון העליון וחושב ששם נמצאת התשובה למיליארדים החסרים, טועה. לפי ההערכות, העלאת מס ההכנסה לבעלי השכר הגבוה מאוד (יותר מ-70 אלף בחודש) ב-2% נוספים עשויה להכניס לקופת המדינה רק כחצי מיליארד שקל. כבר כיום בעלי ההכנסה הזאת משלמים כ-57% מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. אכן הם בעלי משכורות גבוהות, אבל גם מי שמרוויח 70 אלף שקל בחודש ויותר הוא לא טייקון, והוא נחוץ מאוד למשק. ואגב, גם המיליארדרים אמורים להיות רצויים מאוד בארץ, כפי שהם רצויים במדינות מתוקנות בעולם. אלא שבישראל בעלי ההכנסות הגבוהות מושמצים ומבוזים, אף על-פי שהם נושאים בנטל יותר מהמקובל במדינות המפותחות בעולם. כך למשל, 82% מסך גביית המס הישיר בארץ (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות), משולמים בידי 20% מהאוכלוסיה – שני העשירונים העליונים בלבד. 50% מהאוכלוסיה – חמשת העשירונים התחתונים – מכניסים לקופת המדינה פחות מ-3% מסך המיסים הישירים.
במציאות הזאת אין פלא שחלק המיסים העקיפים מסך המס בישראל עולה בהתמדה והגיע בשנים האחרונות לכ-50% מסך גביית המס. אילו מס ההכנסה היה מתחלק באופן מעט יותר שוויוני אפשר היה לגבות מיסים ישירים בשיעור גבוה יותר מהמיסים העקיפים. אלא שהמציאות היא שמרבית האזרחים מצליחים לחמוק ממס ההכנסה – באופן חוקי ובאופן לא חוקי – ואין למדינה אפשרות להעלות עוד את המיסים הישירים. לכן יש טעם בהעלאת המיסים העקיפים, במיוחד נוכח השיעור הגבוה של העלמות המס. לפי הנתונים הרשמיים של ישראל 30% מהאוכלוסיה מוציאים מדי חודש 115%-85% יותר מהכנסותיהם. כך למשל, העשירון התחתון מכניס כ-2,800 שקלים למשק בית לחודש ומוציא כ-6,000 שקלים. ברור שההפרש מכוסה בכספים לא מדווחים.

צעד להגשמת הציונות

המתנגדים להעלאת המיסים העקיפים טוענים שמדובר במס לא צודק שפוגע בעיקר בחלשים, וזה נכון באופן חלקי. נכון שהמס לא צודק כי העני משלם אותו שיעור כמו העשיר, אבל לא נכון לטעון שהשכבות החלשות נושאות בנטל הזה יותר. גם מיסים אלה הם פרוגרסיביים, מכיוון שמי שצורך יותר משלם יותר. עובדתית, שלושת העשירונים העליונים משלמים כ-60% מסך גביית המע"מ ואילו שלושת העשירונים התחתונים משלמים 17.5% מסך גביית המע"מ. מובן שגם יתר המיסים העקיפים נגבים יותר מהעשירונים העליונים, כמו המס על הדיור ששני העשירונים העליונים משלמים 80% ממנו. לכן, כל עוד המדינה לא מצליחה לשים ידה על חלק ניכר מההון השחור, הדרך היחידה להגיע לכסף הזה היא הכבדת נטל המיסים העקיפים. יש גם מידה גדולה של צדק ושל היגיון כלכלי בהקלת נטל המיסים הישירים על כלל העובדים, כדי לעודד עבודה ויזמות.
האופוזיציה שאגה בדיונים על אישור הצעדים האחרונים שנקט האוצר. הם רגזו גם על הטלת המס על הרווחים הכלואים של חברות הפועלות בארץ במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. בטענות הללו יש יותר מקורטוב של צדק, אבל שוב לא מהטעם שהן נטענו. העלאה של מס החברות פירושה שאנחנו מעודדים השקעות הון זרות ומכבידים על השקעות הון מקומיות. הגיע הזמן שנשאל את עצמנו מדוע עלינו לעשות זאת? מדוע לסבך את מערכת המיסים ולסאב אותה? מדוע שמדינת ישראל לא תשכיל לעודד השקעות הון ויזמות ללא הבדל בין חו"ל לארץ? המשבר בעולם הוא הזדמנות נפלאה בשבילנו להיות אבן שואבת לעסקים ולעוסקים מהעולם. אין ספק שרבים מהם יהיו יהודים ולכן יש בכך גם תרומה לכלכלה וגם צעד להגשמת הציונות.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  16/08/2012   |   עודכן:  17/08/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מי רוצה צדק חלוקתי?
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
גולם גולם לעולם
מזכיר_המדינה  |  17/08/12 13:57
2
אוי לעיתון שזה עורכו הכלכלי.
אהוד פרלסמן  |  19/08/12 00:14
 
- גם מע"מ הוא מס פרוגרסיבי
tאורי... .  |  19/08/12 05:27
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חגית כהן
אם 'החיים הטובים' הם דת, המופע של סטיוארט נראה ככנס התעוררות. איש מהמאמינים הצוהלים אינו חושד שמרדימים דווקא את שכלו, את ערנותו החברתית ואף את אנושיותו
ישי פרידמן
החילונים בכרמיאל חרדים מהמצב. בכנס "כרמיאל חופשית" הם הזמינו את המרצה ירון ידען, פעיל אנטי-חרדי שהקים קבוצה שמטרתה להגן על הציבור החילוני מפני החרדים
יאיר קראוס
היישוב נמרוד אפוף מסתורין. ולא בכדי. לא רבים מכירים את נקודת ההיאחזות הצפונית ביותר בארץ. חמש משפחות בלבד מתגוררות שם. לא תמצאו בו מכולת, לא דואר ובוודאי שלא סניף בנק
איתמר מרכוס
עורכת דין: "מי שרוצח את בתו, אשתו או אחותו נשאר בבית הכלא שלושה חודשים בלבד"    מאמר דעה: "בכל יום מבוצע יותר מפשע אחד נגד יותר מאישה אחת... אני אבקר בקול רם את התרבות החברתית שעודה מחפשת הצדקות לרצח נשים"    מרצה בטלוויזיה הפלשתינית: "חלק מהזהות שלנו הוא להרוג נשים, להכות נשים"    עלייה במקרי רצח על-רקע "כבוד המשפחה" מעוררת דרישות לשינויים בתרבות ובחוק הפלשתינים
הלגה רקנטי
טיפולי טיפוח עור הפנים לפני אירוע חשוב, מעניקים לעור מראה אחיד וחלק, שמהווה בסיס מצוין לאיפור ולמראה מוקפד מ-א' עד ת'    מראה זוהר של העור דורש לעיתים מספר טיפולים קוסמטיים, עד שמושגת התוצאה הרצויה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il