אישה באה הביתה ומוצאת את בעלה במיטה מתנה אהבים עם חתיכה צעירה. האישה פורצת בצעקות "מה אתה עושה? מי זאת האישה הזאת?" הבעל קם מהמיטה, מתחיל להתלבש, מישיר מבט לעיני אשתו ובלי להניד עפעף עונה לה: "אישה? איזו אישה? איפה את רואה כאן אישה?" האישה נכנסת להיסטריה, מצביעה על הצעירונת, שבינתיים גם היא קמה מהמיטה ומתחילה להתלבש, "האישה הזאת, מה היא עושה כאן?" הבעל שומר על קור רוחו וממשיך בשלו "על מה את מדברת? אין פה אף אישה!" ככה זה נמשך - האישה צועקת והבעל בשלו: "אין פה אף אישה, זה רק נדמה לך." לביטחון שהבעל מפגין יש תוצאות - האישה מתחילה להישבר, ואחרי כמה דקות היא שואלת את בעלה מה להכין לו לארוחת הערב.
הסצינה הזאת לקוחה מתוך סרט משנות השישים של המאה הקודמת, בשם איך לבגוד באישתך (שם הסרט במקור ההוליוודי היה מדריך לגבר הנשוי), סרט בכיכובו של וולטר מתאו.
אחרי התחלה צולעת בעימות הראשון עם רומני, אובמה "חזר לעצמו" ובעימותים השני והשלישי הוא ביצע את תפקידו של וולטר מתאו ברמה שלא הייתה מביישת את המקור. עד היום לא ברור על מה ולמה הוענק לאובמה פרס נובל, אבל אחרי העימותים, זאת לא תהיה הפתעה אם האקדמיה בהוליווד תמצא אותו ראוי לפרס האוסקר.
שלושת העימותים בין אובמה ורומני והעימות בין ביידן וריאן, שהיו האירועים המרכזיים במהלך חודש אוקטובר, שינו באופן מהותי את תמונת מערכת הבחירות. מנקודת מבטו של אובמה העימותים היו כישלון מוחלט. לא יהיה זה מוגזם להגדיר אותם כקטסטרופה. ההתמקדות בשאלה "מי ניצח", או מי "הכניס" למי, היא לא רלוונטית, כי בעימות מהסוג הזה אין "ניצחון בנקודות". עבור נשיא מכהן, אם התוצאה איננה "נוק אאוט" מלא על יריבו, זה כישלון.
לא קשה לראות למה. מעצם התפקיד לנשיא מכהן יש יתרון התחלתי עצום. מעמדו כנשיא מקנה לו באופן אוטומטי חשיפה תקשורתית מעל ומעבר. הוא תמיד בחדשות. בכל חור, גם במקומות הכי נידחים, יודעים מיהו, שומעים את שמו ופרצופו נשקף מעל מסכי הטלוויזיה. לנשיא המכהן ישנה גם במידה רבה היכולת לצמצם את הדיון רק לנושאים הנוחים לו. הוא למעשה קובע את סדר היום. המועמד המתמודד נגד נשיא מכהן, לעומת זאת, צריך לבנות את התדמית שלו יש מאין בכוחות עצמו. גם אחרי הופעה במספר אין סופי של אסיפות בחירות הוא עדיין בחזקת אלמוני עבור חלקים רחבים של ציבור הבוחרים. את החשיפה לתקשורת הוא משיג בעיקר באמצעות תשדירי שירות יקרים. הוא צריך לפיכך לגייס כספים בהיקפים עצומים. הכיסוי החדשותי לו המועמד זוכה הוא אקראי בלבד ורחוק מאוד מזה שניתן לנשיא המכהן. בשל התמיכה הבלתי מסוייגת לה אובמה זוכה מהתקשורת המגוייסת, במערכת הבחירות הנוכחית האפקט הזה מקבל חיזוק משמעותי.