כשהריון הופך לטרגדיה

במשפחתו של רז אטיאס, שנורה למוות בידי מתנדבי המשטרה שהשיבו אש לאחר שאיים להרוג את חברתו ר' ולהתאבד, ניסו לחפש אשמים בטרגדיה הנוראה. המשפחה מיהרה לגלגל את האשמה אל אגודת אפרת, הפועלת למניעת הפלות. בני המשפחה אמרו כי אנשי העמותה "שטפו את מוחם" של הצעירים וגרמו להם לבלבול ופחד בנוגע להריון הלא מתוכנן של ר' הצעירה. ריקי, אמו של אטיאס, טענה כי אל מיטתה של ר' בבית החולים בנהריה הגיעו מתנדבות וניסו לשכנע אותה שלא לעבור הפלה. לדבריה הן הבטיחו לתמוך בה במקרה שתחליט לשמור על ההריון. בעמותה דחו מכול וכול את הטענות. ד"ר אליהו שוסהיים, מנכ"ל האגודה ומייסדה, אמר כי בבדיקה שערך מצא כי מתנדבות הארגון לא היו בקשר עם ר'. הקשר היחיד לאגודה הסתכם בכך שהצעירה ההרה אושפזה בבית החולים ליד אישה שהייתה בשמירת הריון, והיא זו שסיפרה לה על עמותת 'אפרת' והמליצה לה להתייעץ איתם. אבל ההכחשה של אפרת לא עזרה, והדברים גררו סערה ציבורית נגד האגודה. אגודת 'אפרת' הוקמה לפני 35 שנה, והציבה לעצמה מטרה מרכזית "להביא לידיעת נשים השוקלות הפלה מידע רלוונטי שיאפשר להן לקבל החלטה חופשית, משוחררת מלחצים חברתיים וממסדיים הרואים בהפלה פתרון להריונות לא מתוכננים" (מתוך אתר האגודה). ראשי אפרת מספרים בגאווה על 54 אלף הריונות שלא הופסקו בזכות תמיכת העמותה, תמיכה הכוללת אוזן קשבת ועזרה בהתמודדות עם לחצי המשפחה ובן הזוג. לאחרונה יצאה שורת ארגוני נשים, ובהם 'ויצו', 'נעמת', שדולת הנשים ו'אחותי', בקריאה משותפת לחקור את פעילות האגודה. "לא יעלה על הדעת שבישראל תפעל אגודה כזו ותיצור קמפיינים מעוררי בעתה שלא רק מצמצמים את גופה של האישה לכדי רחם בלבד, אלא גם מפיצים תפיסות גזעניות מבעיתות", כתבו הארגונים. "הטרגדיה האחרונה מחייבת את הרשויות לחקור לאלתר אגודה זו ולעצור לעת עתה את פעילותה, עד שיובהר כי אין בפעילותה כדי לסכן נשים בישראל". "מדובר בטרגדיה שלעמותת אפרת לא היה חלק פעיל בה", מגיב ד"ר שוסהיים. "אני יכול לומר אפילו ההפך: לו היו נעזרים בנו זה לא היה קורה". לדברי שוסהיים, פניות של נערות שטרם מלאו להן 18 הן מיעוט בעמותה. 75 אחוז מהפניות מגיעות מנשים נשואות ששוקלות לבצע הפלה עקב מצבן הכלכלי. 25 אחוז מהפונות הן נשים לא נשואות, ומתוכן אחוז בודד הוא נערות קטינות. "בדרך כלל לא מגיעות אלינו פניות של צעירות כאלו, משום שהלחץ המופעל עליהן לבצע הפלה הוא אדיר".

וכשבכל זאת פונה אליכם נערה במצב כזה, כיצד תטפלו בה?

"אנחנו משתדלים, בשיתוף הצעירה, לערב את ההורים בתהליך. בתור רופא אני חש שאני צריך להגן על הילדה הזאת מהנטייה הטבעית של ההורים המושפעים מהלחץ החברתי. ההורים מציגים זאת כאילו הם דואגים לילדה, אבל הם דואגים לעצמם, חוששים 'מה יגידו'. בסופו של דבר הצלקת הנפשית של הילדה במקרה של הפלה תהיה חמורה יותר מהתמודדות עם גידול ילד". לדברי שוסהיים, במקרה של רז אטיאס וחברתו התסריט היה הפוך. "הצעירים האלו לא רצו להפיל, והעובדה היא שהם פנו לעזרת אמו של רז. מי שרוצה להפיל לא מתייעץ עם ההורים, אלא הולך לבית חולים כדי לבצע הפלה. ההורים הם שהפעילו לחץ בעד הפלה".

ד"ר חנה קהת, יו"ר פורום 'קולך', אינה רואה בעין יפה את פעילות 'אפרת'. "הקמפיין המתמשך של אגודת 'אפרת' נגד הפלות ובעד ילודה הופך את הנשים לאובייקט שכל כולו מיועד לעשייה דמוגרפית. תפקיד התינוק החמוד שמופיע במודעות שלהם הוא לנגן על הרגשות של האישה, ובסופו של דבר גורם לנשים להמשיך ללדת למרות שהן לא מסוגלות לכך. "בשנים האחרונות מצטברים אצלנו עדויות ונתונים לגבי מצבן של נשים ולדניות שיולדות הרבה, זאת בהשפעת קמפיינים לעידוד ילודה כמו זה של הרב מלמד, כאשר כל אותם מעודדים לא מביאים בחשבון את המחיר הלא ייאמן שנשים משלמות על הוולדנות הזאת. נתונים מחקריים מוכיחים שתוחלת החיים של אותן נשים מתקצרת, הן חולות יותר במחלות כרוניות ובסופו של דבר הפגיעה באיכות החיים שלהן כאימהות וכנשים היא קשה מאוד. מחקר הוכיח מתאם הדוק בין מספר הילדים לבין ירידה תלולה בבריאות". כשהייתה צעירה חרדית הייתה קהת פעילה בארגון 'ערכים', ושם לדבריה נחשפה לפעילות אגודת אפרת. "שוחחתי עם נערות שהופעל עליהן לחץ גדול מאוד שלא להפיל, והוצגו להן סרטונים שמראים את העובר כבן אדם ממש, למרות שבשלבים מוקדמים של ההריון ההלכה לא מגדירה את העובר אדם. נחשפתי למקרה שבו שכנעו את הנערה ללדת את הילד בחו"ל מבלי שמשפחתה תדע על כך ולמסור אותו לאימוץ. איך אפשר להשתחרר מטראומה כזו? אחר כך הם עוד אומרים שטובת הנשים תמיד לנגד עיניהם". למרות הדברים הקשים יש לקהת גם מילה טובה על פעילות האגודה. "אני מעריכה מאוד את פלח הפעילות של עזרה כספית למי ששוקלת הפלה מסיבות כלכליות. זה הדבר היחיד שאני חושבת שמוצדק באגודה הזאת. אבל אני לא אתרום להם מכיוון שאני מתנגדת לשאר הפעילות שלהם".

נוסף על הדברים החריפים של קהת, אחת הטענות המופנות כלפיי האגודה היא שנציגות מטעמה ממתינות ליד ועדות להפסקת הריון ופונות לנשים דווקא ברגעים הכי קשים שלהן. "אז אומרים", הודף שוסהיים את הטענות. "למעשה הנשים פונות אלינו. אנחנו מפעילים אתר אינטרנט שכל אישה שמתלבטת אם להפיל יכולה לפנות אליו. אישה שרוצה להפיל לא מתייעצת עם אף אחד. מי שמתלבטת נועצת בבני משפחה, בחברות, ומגיעה אלינו. אנחנו לא כופים את עצמנו. אנחנו שואלים את האישה אם היא רוצה להגיע לפגישה או שנציגה שלנו תגיע אליה. יש 3,000 מתנדבות פזורות ברחבי הארץ. למתנדבות יש הנחיות ברורות מאוד מה מותר להן לעשות ומה אסור".

ארגוני הנשים טוענים שאתם אגרסיביים ומפעילים מניפולציות על נשים ששוקלות הפלה.

"אין רופא שהוא לא מניפולטיבי. אם אני בתור רופא צריך להשפיע על מישהו שצריך לרזות או להפסיק לעשן, אני לא מפעיל עליו מניפולציות? הריון הוא מצב רפואי, ואני אומר לאישה את האמת – שלפי הניסיון הרפואי הדבר הכי טוב עבורה, הדבר שימעיט את הפגיעה הנפשית והפיזית בה, הוא לא להפיל. "ארגוני הנשים דורשים לסגור את אפרת בשל הטיעון של 'זכות האישה על גופה'. הם לא מבינים שדווקא אנחנו עוזרים לנשים. רוב המקרים שלנו הם מקרים של נשים שלא רוצות להפיל אבל בן הזוג שלהן מלחיץ אותן. אנחנו מחזקים את הנשים ומסייעים להן בכל מה שאפשר, כולל תמיכה כלכלית. אנחנו נותנים להן את הכוח להתמודד עם המצב המורכב".

ד"ר רונית עיר-שי מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן ערכה מחקר בנושא פריון, מגדר והלכה, ובין היתר התייחסה לנושא ההפלות. "אם מסתכלים על פסיקת ההלכה בנוגע להפלות, לפני מאה שנה אפשר היה לראות פתיחות רבה יותר להפלות, בעוד שדווקא היום היחס המידי להפלות הוא כמו לרצח. יחד עם זאת, למרות שאני פמיניסטית מוצהרת אני לא חושבת שבשם זכות האישה על גופה מותר להפיל בכל מחיר ובכל מצב. אישה שקיבלה אחריות על ההריון ורצתה אותו, ופתאום בחודש מתקדם החליטה מסיבה כלשהי שלא מתאים לה והיא רוצה להפיל - זו בעיה מוסרית קשה מאוד". "מצד שני, כשמדובר בנערה בת 17 שהרתה, ברוב המקרים חייה ייהרסו אם תבחר שלא להפיל. מחקרים בכל העולם מראים כי נערה כזו כבר לא תלמד וכתוצאה מכך לא תעבוד ותישאר כל חייה במעמד סוציו-אקונומי נמוך. המגמה של השארת העובר בכל מקרה פוגעת אנושות במעמד הנשים. הפעילות של 'אפרת' בהקשר הזה היא בעייתית ביותר בלשון המעטה". לדברי עיר-שי, גישה פמיניסטית מאוזנת צריכה להכיר בזכות האישה על גופה אבל גם לבקר את החברה על העיוותים החברתיים שבה ועל ההיררכיה המגדרית שתחתיה נשים נכנסות להריון לא רצוי. "כשמביאים בחשבון את הנסיבות שבהן נשים אלו נכנסות להריון, אי-אפשר להסתכל רק על טובתו של העובר", היא סבורה. "אין רופא שיכול להבטיח לפציינט שלו הצלחה של מאה אחוז בטיפול", אומר שוסהיים לסיכום. "ואילו אני ב-99 אחוז מהמקרים מצליח. עוד לא פנתה אלינו אימא שילדה בזכותנו והתחרטה על הילד שהביאה לעולם. אין אימא שמתחרטת על הילד שלה".