לבלגן האסטרטגי ולערפל התעסוקתי האופפים כעת את בית
מעריב מתווספת מורכבות משפטית, הנגזרת מעצם הכפפת ה
עיתון לניהולם של הנאמנים, שבעצמם כפופים להחלטות בית המשפט. למעשה, בשבועיים שחלפו מאז אישור העסקה התנהל עדיין העיתון בחסות הנאמנים; עד אתמול (חמישי), עם כניסתה של העסקה לתוקף, לא הועברה הבעלות לבן-צבי באופן רשמי, וההסכם הקיבוצי שגובש בינו לבין העובדים טרם נכנס לתוקף. שני הצדדים חותמים כעת תקופה מורטת עצבים במצב ביניים שבו כל אחד מהם כבול להתחייבויותיו – אך עדיין נעדר סמכות להוציאן אל הפועל, או להתנער מהן ולשאת בתוצאות.
עם זאת, החשש מסיומו של אותו מצב ביניים הוא שהוביל להשבתה המהירה של מעריב. מדובר ביוזמה של העובדים שהתקבלה ברוב מוחץ על-אף שלא הועלתה על-ידי הוועד, ואף לוותה בהסתייגות מצד ארגון העיתונאים של ההסתדרות, הארגון היציג של עובדי העיתון. ההחלטה על שביתה התקבלה במה שנתפס באותו לילה כרגע האחרון לפני פיטוריהם של כל עיתונאי מעריב, ושכירתם המחודשת של 120–160 מהם. אלו מהם שיישארו בחברה יועסקו במסגרת חוזה קיבוצי, שלצד הסדרה של זכויותיהם כולל גם התחייבות מפורשת מצדם שלא להשבית את העיתון או לשבש את הוצאתו במשך חצי שנה.
חגי מטר, יו"ר ועד העובדים של מעריב, מספר כי בימים האחרונים הבינו בוועד כי אנשיו של בן-צבי פנו לעיתונאים בכירים בעיתון והציעו להם להמשיך לעבוד, אך מחוץ למסגרת מכסת העובדים שהמו"ל החדש התחייב להעסיק. בן-צבי לא הציע לעובדים אלה להיות מועסקים בתנאים שהוגדרו בהסכם הקיבוצי, אלא להיות עובדים זמניים, שיועסקו על-ידי חברה אחרת ובתנאים נחותים בהרבה.
בעיני אנשיו של בן-צבי זו הצעה שיש בה מחווה נאה של רצון טוב – הרוכש החדש מרחיב את הצעתו המקורית, ומוכן להעסיק עובדים נוספים. בעיני העובדים מדובר בחתירה תחת ההבנות שעמדו בבסיס ההסכם עם הרוכש. "העסקה עוקפת הסכם", מכנה זאת מטר, ואומר כי בוועד ראו בכך "סכנה אדירה".
אם המהלך היה יוצא אל הפועל, היה נוצר מצב שבו שני עיתונאים, בתפקידים מקבילים, עשויים היו לעבוד במעריב זה לצד זה כאשר כל אחד מועסק בתנאים אחרים לחלוטין. למעשה בן-צבי היה יוצר מה שמכונה "דור ב'" של עובדים, המועסקים בתנאים נחותים – מצב העומד בניגוד מוחלט ליעד שאליו שאפו אנשי הוועד במשא-ומתן.
"על ההצעה של בן-צבי שמענו, כמו דברים אחרים שראינו בהם איום על ההסכם, מעובדים, לא כי דיברו איתנו", מספר מטר. "ניסינו שוב ושוב להיפגש עם אנשי בן-צבי מיום אישור העסקה בבית המשפט ולהעלות שאלות, ולא נפגשו איתנו. פגשו אותנו רק ביום שני, וגם אז בלי שום תשובות. ואז אנחנו שומעים מראשי מחלקות שבאו ואמרו להם, 'מה דעתכם להישאר פה עוד כמה חודשים, לא במסגרת ההסכם הקיבוצי?'. פנייה ישירה לעובדים, לא דרך הוועד, כדי לעשות משהו שחורג בצורה משמעותית ומוציא עשרות עובדים מתוך ההסכם, זה דבר שלדעתנו לא ייעשה.
"הסברנו לעובדים שאנחנו מרגישים שלא סופרים אותנו. לא מדברים איתנו, לא מעדכנים אותו, פועלים נגד האינטרסים של העובדים וחותרים תחת ההסכם הקיבוצי. והעובדים אמרו, 'טוב, אם ככה, אין יום אחר. זה היום האחרון, מחר אנחנו כבר לא נהיה פה בשביל לעשות שום דבר, חייבים לשבות'. וכך היה".
אנשי בן-צבי, כמובן, רואים את המצב אחרת. בבקשה שהגישו בבוקר יום רביעי השבוע לבית המשפט נכתב כי "לאחר אישור המכר על-ידי בית המשפט, התנהלו מגעים נוספים בין נציגי העובדים לבין נציגי הרוכשת בקשר לאפשרות העסקתם באופן זמני של עובדים נוספים ממערכת העיתון – קרי בעיקר עיתונאים (מעבר לעובדים שעליהם הוסכם בהסכם הקיבוצי). הרוכשת ביקשה כי יתאפשר לה להעסיק כ-60 עובדים נוספים באופן זמני, כך שהרוכשת תוכל לבחון בהמשך, באופן מסודר, את האפשרות לקלוט את אותם עובדים נוספים באופן קבוע (כאשר העובדים אותם תמשיך להעסיק באופן קבוע ייהנו מתנאי ההסכם הקיבוצי)". בשיחות עימם נקבו אנשיו של בן-צבי בנתון גבוה יותר: 80 עובדים.
לפי בקשת בן-צבי לבית המשפט, החברה עשתה מעל ומעבר כשהציעה לקלוט עובדים מעבר למכסה שהתחייבה לה, "אך משום מה, נציגי העובדים החליטו להתנגד לעניין ודורשים כי כל ההחלטות בעניין העסקת העובדים הנוספים יתקבלו באופן מיידי".
בצד של בן-צבי מתפלאים אפוא על עובדי מעריב, שדחו את ההצעה להעסיק עובדים נוספים, אך יש לציין כי בן-צבי לא היה נדרש להצעה כזו אלמלא היה מבין שבלי אותם עובדים לא יוכל להמשיך להוציא לאור את העיתון עד ליישום השינויים שהוא מעוניין בהם. במקום לגייס עובדים נוספים שהוא זקוק להם בתנאים שהוסכמו בינו לבין נציגי הוועד, ביקש לחסוך כסף ולהעסיקם בתנאים נחותים.
גורם המקורב לבן-צבי מכחיש כי בכירי החברה לא נפגשו עם נציגי העובדים. לדבריו, אודי רגונס, סמנכ"ל השיווק של "מקור ראשון", נפגש עם העובדים על בסיס קבוע. עוד טוענים בצד של בן-צבי כי אומנם אנשיו בדקו את האפשרות לגייס עובדים נוספים, מעבר למפורט בהסכם, אך עדיין לא הוציאו את האפשרות לפועל ולכן לא ניתן להאשימם בהפרת ההסכם עם ועד העובדים. מנגד, טוענים אנשי בן-צבי, הוועד הפר בצורה גסה את ההסכם בכך שיצא לשביתה, וזאת בניגוד להתחייבות להעניק לרוכש החדש שקט תעשייתי למשך שישה חודשים.
מטר מאשר כי מבחינה משפטית לא הייתה הפרה של ההסכם מצד בן-צבי, ומוסיף כי הוועד מעולם לא טען שהייתה הפרה. מנגד, לדבריו, אי-אפשר לטעון כי העובדים הפרו את ההסכם, משום שבזמן ההכרזה על שביתה, מעריב טרם עבר לידיו של בן-צבי באופן רשמי, ההסכם לא נכנס לתוקף – ועל כן ממילא לא ניתן להפר אותו.
"הנהלה חדשה לעיתון 'מעריב' – במהלך היום תושלם קליטת 350 עובדי המערכת", נכתב בהודעה לעיתונות שנשלחה אתמול מטעמו של בן-צבי. "במהלך היום תשלים ההנהלה החדשה של העיתון 'מעריב' את קליטת 350 עובדי המערכת בחברה החדשה שתוציא לאור את העיתון. 350 עובדי המערכת כוללים עיתונאים, עורכים, גרפיקאים ואנשי צוות.
"שדרת העורכים והכתבים המרכזיים נקלטה מחדש בחברה החדשה ותמשיך להוביל את העיתון 'מעריב', אתר האינטרנט nrg ואת רשת המקומונים והמגזינים שמוציא העיתון. מהלך קליטת העובדים נעשה בהתאם להתחייבות של
שלמה בן-צבי לבית המשפט ולהסכמים שנחתמו. קליטת העובדים משלימה את המשך הוצאת העיתון בהתאם לסטנדרטים ולכללים הגבוהים שהמערכת הציבה לעצמה ובזכותה רכש העיתון מאות אלפי קוראים נאמנים בכל רחבי
הארץ".
חבר אחר בוועד, כתב הרווחה יובל גורן, כתב לפנות בוקר בדף הפייסבוק של עובדי מעריב: "לילה טוב לכל החברים והחברות שיצאו היום מבית 'מעריב', אלו שיחזרו אליו ביום ראשון בבוקר, ואלו שכבר לא".