לאחר תיאור השתלשלות האירועים מנקודת המבט של הנהלת
רשות השידור, קיבלה נויבך את רשות הדיבור והכחישה מכל וכל את התיאורים העובדתיים שסיפקו מירו ובעקבותיו בן מנחם. "אני בחצי שעה האחרונה הרגשתי שהלינץ' נעשה בי", אמרה נויבך. "[...] תסלחו לי שהדופק שלי עולה, אני כועסת, אני רותחת ואני נעלבת".
"אני נפגשתי עם מיקי מירו שלוש פעמים באופן אישי מאז שהוא נכנס לתפקיד. פעם אחת במזנון של הרדיו בתל אביב לשיחת חולין של חצי שעה שבה דיברנו בעיקר על התואר שלי ואולי אני אחזור ללימודים ואולי אני לא אחזור ללימודים והתוכנית שאני עושה, כמה זה נחמד וצריך לדבר וכך הלאה. פעם שניה בהערכת העובד שלי ביחד עם יאיר קורן, ששם קיבלתי את הציון 88, נמסר לי שזה ציון גבוה. באותו דיון לא הועלתה המילה איזון ולו פעם אחת, לא נמסרו לי תלונות, לא נאמר לי שאני צריכה לאזן או לשפר או לגוון. אמרו לי שאני מגישה אינטליגנטית, רחבת יריעה, שיש לי הרבה מה להציע. מיקי העיר אכן שלפעמים אני קצת קצרת רוח עם מרואיינים כאלה ואחרים, אני מקבלת את ההערה [...] גם נאמרו לי עוד שתי הערות, שאני מדברת מהר מדי - אני מקבלת, ושיש לי לפעמים שגיאות בעברית במספרים. דני זקן ישב שם, הוא עד לכל הדברים, אני מניחה שגם יש הקלטה או סטנוגרמה".
"הפגישה השלישית שהייתה לי איתך הייתה בבית הקפה טל בייגלס ב-18.7, יום רביעי, לפני שלושה שבועות, בשבע וחצי בבוקר קיבלתי ממך סמס אם אני יכולה לפגוש אותך אחרי התוכנית. בעשר וחצי פגשתי אותך אחרי התוכנית. שם, אחרי ששוב אמרת לי כמה שאני נ
הדרת ואינטליגנטית ומצוינת ועושה תוכנית נהדרת ואנשים מאוד אוהבים אותי, אבל יש כמה אנשים שאני מרגיזה אותם ולכן 'צריך לשים לידי מגיש מאזן עם דעות שמרניות'. זה היה הציטוט. במשך חצי שעה ניסיתי להבין במה מדובר, מי האנשים, למה, מה מוביל לזה, למה אנחנו לא יכולים לשבת ולדבר על זה. אמרת לי משהו בסגנון 'אני לא רציתי להגיע אגב למקום הזה, לא רציתי להגיע', אבל בשלושה שבועות האחרונים אף אחד לא דיבר איתי, אף אחד, אף אחד לא שאל את דעתי על מה שקורה.
"[...] לא הבנתי, לא הבנתי מה זה לאזן במגישים שמרניים, לא הבנתי ובתום החצי שעה גם לא הבנתי. אבל מיקי אמר לי, בואי נדבר, נראה מה עושים. אמרתי לו, אני לא אוהבת את זה, זה לא מקובל עלי, אבל בסדר. למחרת אני מקבלת טלפון שנבחר המגיש הראשון לשבת לצידי, אנחנו מדברים על יום חמישי כשהתוכנית היא ביום ראשון, קוראים לו מנחם בן.
"[...] אני אמרתי למיקי וליאיר והיה לי ברור שזה מה שיקרה, שהרשות כרשות השידור הציבורית תספוג אש מכל כיוון על העניין של מנחם בן, גם אם יש מקום לדבר הזה ולטעמי אין מקום והסברתי לכם למה לטעמי אין מקום, כי אני לא עוסקת בנושאים שצריך בהם איזון והמרואיינים שלי מספיק מאוזנים ומספיק מגוונים, זאת העבודה שלי, אבל גם אם החלטתם ללכת על הדבר הזה והחלטתם ללכת על זה בדרך של לעשות את זה בצ'יק צ'ק מהיום למחר כאילו זה הדבר הכי חשוב כרגע ברשות השידור, אין שום דבר אחר, אין שום דבר יותר בוער, רק לשים מגיש לצד
קרן נויבך, אז מכל האנשים בעולם לקחת אדם שקוראים לו מנחם בן?
"לקחת אדם שעף מקשת ורייטינג, לקחת אדם שהדעות שלו נגד רבנים אורתודוכסיים מכאן ונגד הקהילה ההומו לסבית מכאן, עם הדעות הכי קיצוניות שניתן להעלות על הדעת? את מי הוא מייצג בדיוק? ואני הזהרתי שיהיה כעס ציבורי ואמרתי שזה יגרום נזק לרשות וזה קרה.
"[...] כמובן שכל השלושה שבועות האחרונים האלה, ויעיד השידור, השידור התנהל באופן נקי, אף אחד לא הרגיש לא את הבטן שלי ולא את העצבים שלי ולא את התחושה שדורכים עלי ולא את התחושה שהמנהלים שלי דורכים עלי. מיקי, מה אתה צוחק? למה? מה עשיתי? מה עשיתי לכם שהדבר הכי חשוב בעולם מבחינתכם זה לרמוס אותי ואת העבודה של הארבע שנים האחרונות? למה? מה קרה? הכעס הוא גם בגלל שאף אחד לא דיבר איתנו שלושה שבועות, אף אחד, כל ערב בשבע בערב טלפון, המאזן הבא הוא, המגיש הבא הוא, מחר זה יהיה מאיר עוזיאל, מחר זה יהיה ארז ביטון, מחר זה יהיה מרדכי קידר, אנשים שהגיעו ולא הבינו למה הם מגיעים.
"[...] אתה אומר שזה לא בית משפט, אני מרגישה שעושים לי משפט כבר שלושה שבועות בלי לדעת בכלל על מה ולמה. מאוד חשוב לי לומר מבחינת העובדות, לא התנהל איתנו דיון, התלונות אם היו כאלה לא הועברו אלינו, בכל השנה הזאת לא התקיים איתנו שום דיאלוג על מה שמיקי תיאר כאן כמקרה קטסטרופלי של תוכנית שנמצאת בבעיה עצומה, כל הדבר הזה מעולם לא עלה על השולחן. לא עלה, לא בשיחות איתי ולא בשיחות עם מירית [הושמנד, עורכת "סדר היום"], לא היה, כל ההליך הזה שאתם מתארים שבו, אמר כאן יוני בתחילת הדברים, דיברו איתי ולא עשיתי את מה שביקשו ממני, לא היה ולא נברא".