לאה גוטליב, ילידת הונגריה, עלתה לארץ עם בעלה ארמן בשנת 1949 והזוג עסק בייצור מעילי גשם במפעל קטן במרכז תל אביב. מעילי הגשם התגלו כלא רלוונטיים באקלים הישראלי והזוג אסף את כל התופרות המומחיות לתפירת מחוכים וחזיות (בעיקר עולות מהונגריה) והתחיל בייצור בגדי ים - האייטם הכי מתאים לישראל. גוטקס הלכה וגדלה ועשתה לה מוניטין בעולם. לבני הזוג גוטליב נולדו שתי בנות, מרים ויהודית, שהצטרפו משהתבגרו לעסקי המשפחה בתחום הניהול ובתחום העיצוב.
לאה גוטליב הייתה אישה עדינה ותרבותית שאהבה מוזיקה ובעיקר אופרה, נסעה מסביב לעולם ואהבה סרטים, מוזיאונים ותערוכות, ותיאטרון. היא הייתה אשת משפחה, מעריצה את בעלה ארמן ואימא וסבתא מסורה במיוחד. את ההשראה לבגדי הים, ולאופנת החוף שייצרה שנה אחר שנה - בכל פעם על-פי נושאים אחרים, בדים אחרים (שייצרו במיוחד בשבילה במפעל בקומו באיטליה), עם הברקות מפתיעות של יופי וטעם מעולה - שאבה, אכן, מאופרות, ממחזות זמר, מסרטים, מטיולים בעולם וכדומה.
למרות ההצלחה הכלכלית של גוטקס ועל-אף הכבוד הרב שרחשו ללאה גוטליב אנשי מקצוע ולקוחות בכל העולם, היא נשארה אישה צנועה שתמיד דאגה לייחס את המחמאות שקיבלה לבעלה ארמן ולבנותיה מרים ויהודית (יהודית נפטרה ב-2003). ביתה ברחוב אורי בתל אביב היה אלגנטי ורב-טעם כמו לאה גוטליב בעצמה והיה כמו אי של אירופה-של-פעם, בעיצוב ובאירוח.
|