בשבת בה התחיל המבצע קראו בבתי הכנסת את פרשת תּוֹלְדֹת [תולדות בכתיב מלא]. היות שהמבצע "נולד" ביום רביעי הרי שהפסוקים הרלוונטיים הם אלו: בראשית כ"ו פסוקים כ"ג-כ"ט.
כג וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. כד
וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל-תִּירָא כִּי-אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי. .....כח וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי-הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ. כט אִם-תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק-טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהוָה.
פרשת תולדות מספרת את סיפורו של יצחק בן אברהם, בדמיון מפליא לתולדות אברהם אביו. יצחק נלחם שוב במבחני האמונה, נאבק ברעב ושוב חופר את הבארות שאביו חפר והפלישתים סתמו.
הגימטריה של המילה " תּוֹלְדֹת " נותנת לנו את המספר 3 המרמז על מספר ספירת התפארת של עמוד ענן. משמעותה כי בכל הולדה יש המשכיות ויצירה. גם אחרי השכול, המוות והקושי יש לחשוק שפתיים ולהמשיך ולברוא חיים חדשים.
הגימטריה של הפסוק
"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל-תִּירָא כִּי-אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" מסתכמת ב 2=11, כפי שמסתכם שם המבצע "עמוד ענן". משמעות זאת מחדדת את המשכיות ההבטחה האלוהית לעם ישראל שניתנה לאברהם בברית בין הבתרים וקוראת ליצחק לא לפחוד אלא ללכת בדרכי אביו.
בפרשה מופיע הסיפור על ניסיונותיו של יצחק אבינו לחפור בארות מים, ההתנכלויות של הפלישתים, שסתמו את בארותיו בעפר, ולבסוף ניצחונו והצלחת המשימה. כי גם הפלישתים אומרים לו "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי-הָיָה יְהוָה עִמָּךְ" ומבקשים לכרות איתו ברית שלום. מאחר, וכידוע, "מעשה אבות סימן לבנים", הרי אין לראות בתיאורים אלה סיפורים היסטוריים בלבד, אלא הנחייה מעשית ביותר להתנהגות שאנו נדרשים לה גם היום.
נשאלת השאלה, מה משמעות חפירת הבארות על-ידי יצחק ואנשיו ומדוע שבים הפלישתים וסותמים אותם שוב ושוב? מתי יהיה שלום בארץ הזו אם בכלל?
פעולת חפירת הבארות תכליתה, מעבר למציאת מים שמרווים את הצמא הפיזי, גם לגלות בתוך האדמה והעפר, המסמלים את שיא החומריות, את הרוח ועולם הנשמה המיוצגים ע"י המים. האבות רצו לגלות לנו את הסודות הרוחניים של העולם ולכן כל הזמן חיפשו מקורות מים, כאשר החיפוש הפיזי הוא כמובן מטאפורה לחיפוש רוחני.
מול יצחק עמדו, כאמור, הפלישתים, אשר רצו לסתום את הבארות שהוא חפר וגילה. בפשט זה נראה כמו עוד סכסוך על טריטוריה ומאבק כוחות בין שבטים או מדינות מהסוג שאנחנו קוראים עליו בעיתון גם היום. אלא שבעומק הדברים היה זה עימות רוחני על הכיוון שכל אחד מהצדדים רצה לראות את העולם צועד אליו.
כאז, כן היום. הפלשתינים, הקרויים על שם הפלישתים שמים בראש מענייניהם את ההרג, הרצח, העקירה, הרוע והשחור ואילו תושבי מדינת ישראל, צאצאיהם של בני ישראל, שמים בראש מעייניהם את הטוב, האהבה והאור. שוב, אנו במלחמת בני אור בבני חושך, שוחרי המים מול חוסמיהם.