אקזמה בכף היד והשפעתה הנפשית

מסתבר, כי מצבי לחץ נפשי משפיעים במידה מסוימת ומביאים להחמרה של בעיות שונות בעור, מעגל הרסני זה, בו המחלה גורמת ללחץ נפשי והוא בתורו מחמיר את המחלה, מקשה מאוד על המטופל לחזור לתפקוד נורמלי, ללא הטיפול המתאים. הסיבה להחרפה, הנובעת בין היתר מלחץ נפשי, טמונה בפקטורים שונים המצויים בדם וחומרים מתווכי דלקת הנמצאים בגוף של כל אחד מאיתנו, המשתנים במצבים של לחץ נפשי ומביאים להחרפה של האקזמה. קשה מאוד להוכיח את הנושא מחקרית, מכיוון שהקשר הוא דו-כיווני וקיים קושי בהבנה של מה גרם למה, אך ההנחה הרווחת היא, כי הלחץ, גם במקרים בהם אינו הגורם למחלות שונות, עלול לגרום להחמרתן.

הפגיעה באיכות החיים אצל הסובלים מאקזמה בכפות הידיים, משפיעה על הפעילות היומיומית. הגרד, הפצעים והכאב הנלווים לאקזמה של כף היד, מקשים מאוד על הריכוז והיכולת למנוחה. בנוסף, חשים הסובלים מהאקזמה בושה מחשיפת ידיהם לסביבה, הן במגע והן במראה. לכן על-פי רוב, אנשים הסובלים מאקזמה בכפות הידיים, ילחצו יד באופן מאוד רפוי (אם בכלל) ועם האצבעות בלבד, תוך ניסיון להסתיר את ידיהם. הסובלים מאקזמה חוששים מתגובת הסביבה למראה המקושקש והאדמומי של היד, כמו גם מהתגובה למגע ידיהם המחוספס או השומני (במקרה בו השתמשו במשחה שמנונית לריכוך העור). לבסוף, ישנה פגיעה בתפקוד הבסיסי ביותר, החל מהיכולת לסגור כפתורים, לאחוז חפצים ולבשל, וכלה בקושי לבוא במגע עם מים וחומרי ניקוי מצב הגורם לצריבה, עקצוץ ואף כאב. מעבר לכך, במקרים רבים השימוש במשחות ושמנים שונים להקלת החספוס והיובש בעור, מביא להכתמת הבגדים וחפצים אחרים. הפגיעה התפקודית קשה עד כדי כך, שבמקרים מסוימים אנשים מחליפים מקצוע בעקבות המחלה או מפסיקים את עבודתם. לדוגמא, נותני שירות שמצב ידיהם גרם לרתיעה של לקוחות, מקבלת שירות או נהגים שמתקשים לאחוז בהגה בעקבות הסדקים הכואבים בעור. כמו-כן, במקרים רבים, ישנו חשש בלתי מבוסס מהדבקה. הקושי הרב לתקשר ולתפקד, יוצר בעיות במקומות עבודה ובעיות ביצירת קשרים ומערכות יחסים.

הפנייה לאבחון רפואי מבוצעת לרוב לאחר שהסימפטומים של גרד, אדמומיות ויובש, הגיעו למצב הפוגע בתפקוד ושימוש במשחות וקרמים שונים ללחות לא גרמו לשיפור. בתהליך האבחון של אקזמה, ישללו מחלות אחרות, העלולות לגרום לבעיות בעור כף היד, דוגמת פסוריאזיס, זיהום פטרייתי או אלרגיה. חשוב לציין, כי אקזמה היא שם כולל לדלקת עור כרונית ועשויה להיות חלק מדלקת עור אטופית, סבוריאה (לא בכפות הידיים) ומחלות עור נוספות.

הטיפול באקזמה כרונית בכף היד כולל מספר שלבים: בשלב הראשון יינתן טיפול באמצעות משחות משמנות, שמטרתו לרכך את העור, להפחית את המגע עם גורמים חיצוניים ולמנוע יובש של העור הגורם לגרד ולפצעים. אם הטיפול אינו מסייע להקלה משמעותית, יינתן טיפול במשחות המכילות קורטיזון, להן עוצמה גבוהה יותר בהקלת הסימפטומים. עם זאת, משחות אלה מוגבלות בזמן השימוש מכמה סיבות: הראשונה היא כיוון שלעור יכולת התרגלות לקורטיזון, יעילותו תפחת במהלך הזמן, דבר שיחייב העלאת המינון. סיבה שנייה היא הופעת קמטוטים וכן עור דקיק ורגיש, העלולים להיגרם בעקבות שימוש ממושך במשחות אלה, מה שעשוי להחמיר את סבלם של החולים. בשלבים מתקדמים יותר, יבוצע שימוש בטיפול סיסטמי (טיפול פנימי ולא חיצוני, טבליות, זריקות וכדומה) אשר עד היום התבסס על טיפולים שנועדו למתן את תופעת הדלקת. טיפולים אלו משפיעים על מערכת החיסון ולהם עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. טיפולים אלו כוללים, בין השאר, זריקות קורטיזון ו/או ציקלוספורין הגורמת לדיכוי מערכת החיסון. היום יש טיפול תרופתי חדש המבוסס על נגזרת סינטטית של ויטמין A (טוקטינו), המאפשר טיפול באמצעות טבליות לבליעה. יעילות התכשיר הוכחה במחקרים קליניים, שהדגימו שהתכשיר נסבל היטב. אפשרות טיפול נוספת העומדת לרשות המטופלים והרופאים, כוללת שימוש בפוטותרפיה (טיפול באמצעות אור באורכי גל ייחודיים). ההשפעה הנפשית של אקזמה כרונית חמורה בעור כף היד היא קשה. רבים סובלים מתת-אבחון של הבעיה והתייאשו מלנסות ולטפל באותה דלקת הגורמת לגרד קשה, פצעים, שלפוחיות וכאב הטורד את מנוחתם עוד בטרם מיצו את אפשרויות הטיפול השונות. אותם אנשים חיים מדי יום עם הבושה ועם המגבלות השונות המלוות את הבעיה. חשוב לזכור, כי הידע כיום מאפשר אבחון מדויק יותר של המחלה והארסנל הטיפולי מאפשר הקלה משמעותית בסימפטומים וחזרה לתפקוד תקין.