נשים מפתות וחושניות בשער מתבדר ופזור או בתסרוקות גבוהות, מעוטרות בשלל תכשיטים, בגדים ססגוניים, מקטרת, כלי נגינה, ציפורים וחיות שונות ומשונות מביטים אלינו מעבודותיה של עמליה אסא. העושר הבלתי צפוי, גודש האלמנטים, וכמובן, המדיום הבלתי שיגרתי - ציור וצריבה על עץ, יוצרים מיד תחושה של חוויה חדשה ושונה.
עמליה, ילידת פולין (1941) עתה לארץ בשנת 1950, כילדה ניצולת שואה. היא גדלה והתחנכה בחיפה. משנת 1980 עד היום היא חיה בנתניה. נשואה לדר' יעקב אסא, אימא לשלושה ילדים וסבתא לשבעה נכדים: "משחר ילדותי ספגתי אמנות ויצירה כמעט בכל חומר אפשרי. אספתי מגוון כלים אמנותיים שונים לממש את אהבתי לצבע, למרקם, לקישוטיות אורנמנטלית, לפולקלוריזם ולסגנון הנאיבי.
בגלל אהבתי הגדולה לעץ, יצרתי לי בשש השנים האחרונות נישה אישית - אמנות צריבה וצבע בעץ, אותה פיתחתי לדרגת אמן. השילוב של טכניקה מרתקת זו, המאפשרת שימוש בצבעוניות עשירה-שקופה, החושפת את יפי הטקסטורה של העץ מחד, והבחירה בנושאים פולקלוריסטיים, נאיביים, אנושיים ודקורטיביים מאידך, יוצרים בעבודותיי חזיונות פנטסטיים, צבעוניים, אסתטיים והומוריסטיים המרוממים את הנפש" .
סגנון האמנות "לה בל אפוק", הידוע יותר בשמו "ארט נובו", בסוף המאה ה-19 בפריס ובווינה, שב ומתעורר לחיים ביצירותיה של עמליה אסא.
על גבי לוחות עץ היא צורבת ומצירת פנטזיות תיאטרליות קסומות של ליצנים, נגנים, נשים יפיפיות, כלי מוזיקה, בעלי חיים ושלל מיני צמחים ופרחים.
סגנון ה"ארט - נובו" הגיע לשיא פריחתו בשנים 1880 - 1910. בראשית דרכו נחשב לסגנון מהפכני, צעיר וחצוף, המבטא כמיהה עמוקה למשהו חדש ושונה ומורד בקווים הישרים ובאיפוק הקלאסי ששלט באותה תקופה באמנות המערבית.
בניגוד לסגנון הקלאסי שאופיין מאז ימיו של ליאונרדו דה וינצ'י בהצללה ובמעבר אור עדין המקנה לכל גוף נפחיות, ה"ארט נובו" הוא סגנון גרפי הנוטל מהציור את אותה הנפחיות ומשטח אותו.
אחד המרכיבים הבולטים בסגנון זה הוא הקו. הקו מבטא הלך נפש, הוא צומח וזורם, לעיתים מעודן ולעיתים אנרגטי, ותמיד חושני. הקומפוזיציה האופיינית ליצירות בסגנון זה היא א-סימטרית, ומכריזה מלחמה על כל קו ישר וזווית ישרה.
ה"ארט נובו" נחשב לסגנון אקלקטי, השואב את מקורותיו מהקו המפותל של המקלעות הקלטיות; מהערבסקות האיסלאמיות; מהעידון האלגנטי של הסגנון הגותי; מהעושר והשטיחות של הפסיפסים הביזנטיים; מהשפע הפלורלי של הרוקוקו; מהעיטוריות של הבארוק; מהחלומיות של הסימבוליזם; מהצבעוניות של אמנות הפולקלור ומהסגנון הקווי של הציור היפני. מכל אלה רקח ה"ארט - נובו" יצירה חדשה ומקורית, שבמרכזה תיאורי טבע ונשים, דימויים מהחי ומהצומח בתוך שפע צבעוני וצורני. דמויות נשים אלגנטיות, יפות ומפתות מופיעות בסצנות של פנטזיה וחלום. עמליה מתכננת כל פורמט באופן מוקפד ומדויק ואינה מותירה מקום לאלתור.
בין האמנים שסגנונם מזוהה ביותר עם סגנון זה נמצאים אלפונס מוחה, טולוז לוטרק, גוסטב קלימנט, אובריי ברדסלי ואפרים משה ליליין. בציוריהם מתוארת, לרוב, דמות נשית ששערה הארוך מהווה מוטיב דקורטיבי בפני עצמו. סביב הדמות הנשית מופיעות צורות זורמות ומתעגלות, שפע אורנמנטלי ומשחק גרפי מתוחכם. הדימויים צרובים ומצוירים בקו מעודן ללא הצללה ובהשטחה, באווירה חלומית - מעין כמיהה לעולם שמעבר למציאות הגשמית.
כמו ציוריהם של אמני ה"ארט - נובו", גם עבודותיה של עמליה אסא מתארות סצנות תיאטרליות שבמרכזן נשים, דמויות מתוך קומדיה דל ארטה, זוגות אוהבים, רקדנים ומוסיקאים, דיאלוג ומפגש בין נשים ובעלי חיים.
ההתרחשות נמצאת לרוב ברובד הקידמי של הציור כשהרובד האחורי מאוכלס בשמיים דמיוניים, באלמנטים צמחיים או דקורטיביים. שני הרבדים מתמזגים זה בזה ויוצרים תחושה של תיאטרון סוריאליסטי. כמו אצל אמני ה"ארט - נובו", החלום והמציאות חוברים יחדיו אצל עמליה אסא, כשהחלום מועדף על פני המציאות והדמיוני על פני הרציונלי.
באמצעות עולמה האמנותי העשיר של עמליה אסא יכול הצופה להתרחק לרגעים ספורים מקצב החיים המהיר של המאה ה-21, ולהישאב לאותה תקופה יפה ורומנטית שלפני כמאה שנה.
- התערוכה בגלריה העירונית בבית "יד לבנים" ברעננה עד 29.12.2012. אוצרת: אורנה פיכמן.