הגשמת חלום או התמכרות?

מטרתם של ניתוחים פלסטיים אסתטיים, היא מצד אחד לשפר את הקיים ולתקן את נתוני הטבע ואת גזרת הגוף, החזה ומראה הפנים, ומצד שני לנסות לטשטש ולהעלים את פגעי הזמן. שתי המטרות העיקריות הללו, הן שמביאות נשים וגברים לעבור שינוי אסתטי, אשר בסופו הם נראים טוב יותר ומרגישים טוב יותר עם עצמם. עם זאת, בשני המקרים, חשוב לזכור כי המטרה היא לתקן ולשפר ולא לעבור שינוי קיצוני. שינוי מוגזם ומוקצן, יגרום במרבית המקרים למראה שהוא לא טבעי, שיכול להתנגש עם אופיו או פנימיותו של המטופל ולגרום לו לאי-נוחות ולתוצאה הפוכה מזו שלה התכוון המטופל והיא פגיעה בביטחון.

הצצה לפרק 2 בסדרה חלומות מפלסטיק, (הוט בידור ישראלי), מעלה את סיפורה של השחקנית עמנואל הורי (40), אשר עברה למעלה משמונה ניתוחים פלסטיים (ליתר דיוק: שלושה ניתוחי אף, שלושה ניתוחי חזה, הרמת פנים, עיצוב ישבן), אליהם היא מגיעה עם מטען כבד של רגשי נחיתות כפי שהיא מתארת בשיחה אמיתית וכנה עם אמה, רגע לפני הניתוח המי יודע כמה: "כשהייתי קטנה היו משווים אותי לאבא... כשהיו אומרים לי שאני דומה לו, הייתי תופסת את הראש ואומרת - 'לא, אל תגידו את זה!'. הוא היה נחשב בבית לדבר הכי נורא בעולם, כל הדברים הרעים בחיים קרו לנו בגללו". "בואי נדבר גלוי", היא אומרת, "היו מתעלמים ממני, לא הייתי ילדה יפה כמו אחיי (סמי ואבי הורי), ולא הייתי ילדה שהתייחסו אליה. את היית אישה מאוד יפה וכל האחים שלי אמא, היו דומים לך, נראים כמו מלאכים ואני... דומה לאבא". במהלך הסדרה מספרת הורי על השלמות אליה היא שואפת, הפחד להזדקן והמרדף אחר ניתוחים פלסטיים שיסבו לה ביטחון. בשיחה אמהית עם בתה בת השש לערך, היא מוסיפה משפט מפתח שאם יכלה לאמץ אותו לעצמה, יתכן והדברים היו נראים אחרת: "אני רוצה שתגדלי בתחושה שיופי פותח דלתות, אבל הוא לא הכל בחיים". ניתוחים פלסטיים יכולים להביא לשינוי בתחושה האישית ולהרגשת ביטחון, אולם יש מקרים בהם שיפור המראה החיצוני לא יביא לפתרון בעיה שהיא עמוקה יותר. הסיפור של עמנואל, הוא דוגמה קלאסית לאישה שמגיעה לניתוחים פלסטיים מהמקום הלא נכון. יש לה בעיה קשה בתפיסה שלה את עצמה ובחוסר ביטחון עצמי, והיא מצפה לכך שהשינוי החיצוני הוא זה שיביא לשינוי הפנימי וזה לא יכול לקרות במקרה הזה. אני בהחלט רואה שינוי מדהים בקרב לקוחותיי, בביטחון עצמי שהשתפר ובתחושה יותר נוחה ובטוחה עם הגוף שלהם לאחר הניתוח, אבל אנחנו צריכים לדעת להבחין מי האדם שניתוח יכול לעזור לו ומי הוא זה שצריך טיפול מסוג אחר.

הייעוץ הראשוני לקראת ניתוח פלסטי, מקבל משמעות קריטית לנוכח מקרים מהסוג הזה. תפקידי כרופא במהלך פגישת הייעוץ, הוא לבחון את המניעים של המטופל/ת לניתוח פלסטי, לבצע תיאום ציפיות ולוודא כי ציפיותיו של המטופל מתוצאות הניתוח, אכן ריאליות וברות השגה. לעיתים, מגיעות אליי נשים שאני מזהה שהן במצב רגשי טעון, בין אם הוא זמני או כזה שהן סוחבות איתן מילדותן. בהרבה מקרים, לאחר שיחה מעמיקה וכנה, אנו מקבלים החלטה משותפת לוותר או לדחות את הניתוח. הרעיון הוא להגיע לשכבות הללו ולזהות אם המניע לניתוח בא מרצון לשפר ולהרגיש טוב יותר או שהוא מגיע ממצוקה, וזוהי אחת הסיבות לכך שחשוב מאוד שהרופא המנתח הוא זה שיקיים את שיחות הייעוץ. מעבר לפן הרגשי, יש לציין כי לשיחת הייעוץ חשיבות מכרעת בהתאמת הטיפול הנכון לכל מטופל באופן אישי. טיפול פלסטי מוצלח הוא טיפול שלוקח בחשבון לא רק את המראה החיצוני, אלא גם את אופיו ורצונותיו של המטופל. 'כל אדם עולם ומלואו' אמרו חז"ל, ולכן טיפול מוצלח הוא כזה ששומר על אותו אינדיבידואל. לא מדובר בפס ייצור, והדבר האחרון שאנחנו רוצים להשיג הוא סרט נע של נשים או גברים שנראים זהים, כאילו יצאו כולם מאותו בית חרושת. כפי שארכיטקט טוב, יושב עם לקוחותיו לפני שהוא מתחיל לשרטט את חלוקת הבית על-מנת להבין וללמוד מה הם אוהבים, מהם התחביבים שלהם ומהו אורח-החיים שלהם, בכדי לעצב לכם את הבית בצורה שמתאימה להם, כך גם מנתח פלסטי טוב. אין עיצוב בית אחד שמתאים לכולם ויהיה יפה בעיני כולם וכך זה עובד גם בתחום הניתוחים הפלסטיים. אין צורת חזה אחת, שתל אחד או מראה אף אחד שיתאים ויהיה יפה לכל פנים ולכל אדם. סוד ההצלחה הוא בהתאמה האישית ולכן, המפגש עם המטופל להבנת המניעים, הכוונות והציפיות מהניתוח חשוב מאוד.

לעיתים קרובות, התקשורת מסקרת ומתייחסת לנשים שקיבלו מראה הזוי או מעוות בעקבות ניתוחים פלסטיים מרובים יתר על המידה, אולם היא שוכחת להתייחס לרופא שעושה את אותן פעולות. אחריותו של הרופא היא גדולה יותר משל המטופל. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו רופאים ולא טכנאים ורפואה היא לא תוכנית כבקשתך. עלינו מוטלת האחריות לשמור על בריאות המטופל, שכן הכלל הראשון בלימודי הרפואה הוא "אל תזיק". אישה שפונה אליי ומבקשת לשים שתלים בחזה בגודל cc 1,000, אולי לא מבינה את המשמעות של הדבר מבחינה בריאותית (שלא נדבר על הפן הנפשי) ותפקידי כרופא הוא להסביר לה ששתלים כבדים עלולים להביא לבעיות בגב, ויש צורך למנוע ניתוח זה. אותו הדבר בניתוחי שאיבת שומן, בהם ניתן לשאוב לכל היותר חמישה ליטרים ועל כן, אסור לנו כמנתחים לנתח נשים בעלות עודף משקל גבוה. דוגמה נוספת היא טיפולים אסתטיים, בהם נעשה שימוש בחומרי מילוי קבועים אשר עלולים ליצור נזק בלתי הפיך.

המרדף האינסופי אחר היופי, עלול להוביל לעיתים לאובדן חושים ולקושי לשים מעצורים. התוצאה ממכרת ומובילה לרצון לטפל ולתקן עוד ועוד חלקים בגוף או במקרים אחרים לרצון להגיע לשלמות באזורים שכבר נותחו. צריך לזכור, שההתערבות הניתוחית או השימוש בחומרי מילוי קבועים (כדוגמת סיליקון), יכולים להביא לשינויים ברקמה והצטלקויות פנימיות שככל שנכביר בהם - כך נתרחק יותר ויותר מהתוצאה הטבעית. משפט שכל פלסטיקאי מכיר הוא 'האויב של הטוב מאוד הוא המצוין', והכוונה היא לכך, שלפעמים מתוך רצון להשיג עוד שיפור קטן אחרי שכבר קיבלנו תוצאה טובה מאוד - עלול להיגרם נזק ואובדן של השיפור שקיבלנו. בנוסף, 'הרקמה זוכרת' - הפנים שלנו, הגוף שלנו, גם אם הוא לא מראה זאת כלפי חוץ, הרקמה זוכרת את מה שהיא עברה, ולכן, לעשות יותר מדי פעולות פולשניות, זה להשיג פחות, והדבר ויכול לגרום לנזק מצטבר ולתוצאות הפוכות שהן לא טבעיות ומעוותות. לסיכום, ישנן פעולות שניתן לחזור עליהם פעמים רבות כגון: הזרקות בוטוקס או הזרקות של חומרי מילוי נספגים, זמניים, אבל ביצוע ניתוחים חוזרים מרובים או שימוש אינסופי בחומרי מילוי קבועים, יכול לגרום לעיוותים ולנזקים בלתי הפיכים (ראה ערך מייקל ג'קסון). זכרו! ניתוחים פלסטיים נועדו לשפר ולתקן את המראה החיצוני והם אכן משפיעים על תחושת הביטחון וההרגשה האישית, אולם במידה וישנו מטען רגשי הקשור במראה החיצוני, הם לא יהוו קיצור דרך לטיפול הנפשי. הכניסו לפרופורציות את השאיפה לשלמות ואל תשנו את המראה הטבעי שלכם באופן מוגזם וקיצוני.