השפעת שתיית מים מינרליים על בריאות העור

• שכבת העומק - ההיפודרמיס;

• השכבה האמצעית - הדרמיס;

• השכבה החיצונית - האפידרמיס - שהוא מעטפת גוף-האדם. האפידרמיס נמצא ב"קו החזית" ובעל תפקיד עיקרי ביצירת "חיץ" והגנה על גופנו. האפידרמיס עצמו מורכב משש שכבות, השונות זו מזו בהרכב הרקמות שלהן, ומהן חשוב לזכור שתיים:

• השכבה הקרנית

• השכבה המימית השומנית החיצונית

1. השכבה הקרנית של האפידרמיס

שכבה זו מורכבת מתאים מצולעים גדולים ושטוחים אשר משתלבים אלה באלה בדומה לרעפים של גג, ומרכיבים ערמה של כ-10 שורות של תאים. תאים אלה מקורם בדרמיס. תוך כדי עלייתם, הם סופגים קרטין (חלבונים) ומתגבשים לכדי מחיצה קשה ועמידה, ומכאן השם "שכבה קרנית".

ההרכב הביוכימי של שכבה זו הוא כדלהלן:

60% קרטין 30% שומנים 10% חלבונים שונים כדי להתאים עצמו ביעילות המרבית לתפקידו כספק של הגנה מכנית, כימית וביולוגית, אותו חיץ אפידרמי המורכב מן השכבה הקרנית, חייב לעמוד בשני תנאים:

• עליו להיות קומפקטי ולשמור על גמישות;

• עליו להתקלף באופן קבוע והדרגתי על-מנת לשמור כל העת על עובי אופטימלי.

התנאי הבסיסי לשמירה על איזון עדין זה, טמון בשמירה על רמת לחות מבוקרת של השכבה הקרנית. שכבה של קרנית בריאה מורכבת מכ-30-20% מים. תכולת מים נמוכה יותר, מלווה בתוצאות קליניות של יובש, אלסטיות מופחתת ועלייה בחספוס פני עור.

2. השכבה המימית-שומנית החיצונית

זהו מבנה מורכב, אם כי הומוגני, שמתפרש באופן אחיד על כל שטחה של השכבה הקרנית. כפי שמשתמע משמה, השכבה המימית-שומנית מורכבת משני חלקים:

• החלק השומני (נמס בשומן) המכיל תאים המכילים קרטין ומאגר של שומנים בנקבוביות שלהם, שומנים בין-תאיים, חלב שמקורו בבלוטות החלביות וחומרים שומניים הנספגים על-ידי העור;

• החלק המימי (הנמס במים) המורכב מחומרים בעלי רמה היגרוסקופית גבוהה. החלק המימי מכיל בעיקר חומצות אמיניות, קריאטנין, חומצות לקטיות מינרלים (נתרן, אשלגן, סידן, זרחן, כלורידים, יסודות קורט) ועוד. שכבה זו מאפשרת לווסת את הלחות ולשמור על רמה נאותה שלה בשכבה הקרנית, שכן היא מבטיחה הגנה נאותה הן כנגד עודף לחות והן כנגד יובש יתר. הרס שכבה זו מביא עד מהרה למצב של התייבשות העור.

מידת הלחות של שתי שכבות אלה, היא הקובעת את יעילות תפקודו של האפידרמיס כחיץ של העור, את הנוחות החיצונית של העור שאינו מתייבש ואת המראה והמרקם של העור. למים חשיבות רבה בשמירת לחות נאותה של עור הפנים. לעיתים אנו מגזימים בטיפולים קוסמטיים ומזניחים את "הטיפול" החשוב והיעיל ביותר - שתייה מרובה של מים.

סיבות אלה רבות ושונות. למעשה, ברוב המקרים אנו נתקלים בשילוב של כמה גורמים להתייבשות, והנפוצים שבהם:

• שינוי ברמת הלחות היחסית של האוויר: איבוד המים בשכבה הקרנית גובר ככל שרמת הלחות באוויר יורדת;

• עלייה בטמפרטורת הסביבה;

• עלייה בלחץ האטמוספרי: בייחוד בחורף, במזג אוויר קר ולח;

• שתיית נוזלים לא מספקת;

• מערכות מיזוג אוויר: התייבשות האוויר על-ידי שימוש במיזוג גורמת באופן טבעי להתייבשות השכבה הקרנית;

• שיזוף מוגבר: נוהג זה גורם תמיד להתייבשות השכבה הקרנית עקב התאדות מוגברת;

• שימוש מוגבר בסבונים: הדטרגנטים והרכיבים הפעילים שהם מכילים הורסים את השכבה המימית-שומנית;

• המקרה המיוחד של סוגי העור ה"פתולוגיים": לסוגי עור מסויימים יש מחסור קבוע, פתולוגי בלחות, שיש לטפל בו באופן ממוקד.

כל שלושת שכבות העור - האפידרמיס, דרמיס ורקמת שומן תת-עורי - משתתפות בוויסות מים, אבל מאגר המים הראשיים בתוך העור הוא הדרמיס. עם זאת, שמירה על תכולת מים בשכבה הקרנית שכבה ממלאת תפקיד מכריע בשמירה על תכונות העור. שכבה קרנית בריאה מורכב מכ-20%-30% מים. תכולת מים של פחות מ-10%-20% מאופיינת בתוצאות קליניות של יובש העור, אלסטיות מופחתת ועלייה בחספוס פני עור. מספר מאפיינים של עור בריא מתקשרים לרמת הלחות של העור. ברמת לחות גבוהה, העור רך, חלק, גמיש ובעל ברק (brightness) ואחת המטרות של ומוצרי קוסמטיקה היא לשחזר לחות.

המחקר

במחקר שבדק את השפעת צריכת מים ובייחוד מים מינרלים על מדדים קליניים של בריאות העור, נמצא שצריכת שני ליטר ביום של מים מינרלים בעלי הרכב דל מלחים, לאחר צריכה של כשלושה שבועות, הייתה בעלת ההשפעה הטובה ביותר על מדדי בריאות העור ורמת הלחות שבו. מדדים אלו באו לידי ביטוי בעור רך יותר, חלק, גמיש ובעל ברק.