בנובמבר 1988 קיבל הליכוד 40 מנדטים. המערך 39. גוש הימין-חרדים-דתיים זכה ל-65 מנדטים והרכבת ה
ממשלה הוטלה על
יצחק שמיר.
היו אלה הבחירות האחרונות שנערכו במועדן - בחודש נובמבר, ארבע שנים לאחר הבחירות הקודמות. היו אלה גם הבחירות האחרונות שבהן היוו המפלגות הגדולות כמעט שני שליש מסך חברי הכנסת - 79 חברים. מאז המשקל היחסי של השתיים הלך ופחת. אך זהו סיפור אחר.
שמיר חתם על הסכם קואליציוני עם הסיעות החרדיות, אך בטרם הציג את ממשלתו החדשה מעל במת הכנסת חזר בו וסיכם עם
שמעון פרס, אז יו"ר המערך, על מפלגת אחדות. ראשי הסיעות החרדיות נדהמו. אבל הבטחת, תהו, אבל חתמת. שמיר לא התרגש. "תתלו את זה על הקיר", אמר.
בפברואר 2009 קיבל הליכוד 27 מנדטים. קדימה 28. גוש הימין-חרדים-דתיים זכה שוב ב-65 מנדטים והרכבת הממשלה הוטלה על
בנימין נתניהו.
נתניהו ניהל עם האיחוד הלאומי מגעים מתקדמים. כצל'ה אומנם התעקש על תיק השיכון, אבל הסתמן שחבריו לסיעה יֵדעו להסביר לו שעם ארבעה מנדטים לא מבקשים שכר של 12. הצדדים היו קרובים לחתימה, אבל ברגע האחרון שבר נתניהו לכיוון אחר והכניס לקואליציה את
אהוד ברק שעמד (רשמית) בראש סיעה שלה 13 מנדטים.
ביום שלישי בערב היה
נפתלי בנט ספון בלשכתו בכנסת. שעות ספורות קודם לכן נשא את נאום הבכורה שלו. חברי סיעת יש עתיד הפגינו נוכחות מלאה, ואילו ח"כים מהליכוד-ביתנו נעדרו. רק יו"ר ישראל ביתנו
אביגדור ליברמן נכנס לאולם המליאה במיוחד כדי להקשיב לנאומו של בנט, ניגש ליו"ר הבית היהודי ללחוץ את ידו כשזה ירד מהדוכן, ויצא מהאולם. ליברמן יודע לתת כבוד ליריב.
קצת אחרי שמונה החל בנט לקבל טלפונים ומסרונים מעיתונאים שצפו בערוץ 2.
רינה מצליח דיווחה במהדורת החדשות שהליכוד מציע לבית היהודי לחתום על הסכם קואליציוני כמפלגה ראשונה. הסחורה: תיק החינוך, תיק הדתות, תיק כלכלי רציני ותפקיד סגן שר הביטחון. על בנט, דיווחה, להשיב תוך 48 שעות. בנט לא שמע על ההצעה דבר וחצי דבר.
למחרת שמע, ולא רק מהתקשורת. בשעות הצהריים הגיעה הצעה מהליכוד. בנט השיב בשלילה.
אורי אורבך, שאיתו דיברתי דקות ספורות לאחר הפרסום בערוץ 2, אמר שגם אם תגיע ההצעה (והיא בסוף הגיעה), מדובר בפיתיון. בתרגיל הפרד ומשול. יש חשש שנתניהו עשוי לגרור את הבית היהודי פנימה, לחתום על ההסכם, ואז להתכחש לו כפי שהתכחש שמיר להסכם עם הסיעות החרדיות ב-1988. לזנוח את הבית היהודי לטובת שס. אחר כך אולי יציע לנו שוב, אמר אורבך, אבל אז נהיה האחרונים בתור כששס כבר בפנים.