רוב בני הנוער סובלים לאורך גיל ההתבגרות מ"אקנה" - פצעונים ופצעי בגרות. פצעים אלה נוצרים כתוצאה מפעילות הורמונלית מוגברת, היוצרת הפרשת יתר של בלוטת החלב ובהמשך גם דלקת. האזורים המועדים לסבול מהתופעה הם אלה שעשירים בבלוטות החלב: המצח, האף, הלחיים והסנטר או מה שמכונה: אזור ה"T". לעיתים, יש מי שגם סובלים מהאקנה במפתח החזה (במחשוף) ובגב.
הבעיה, מסתבר, לא נעצרת רק בגיל ההתבגרות. בקרב 5%-10% מהאוכלוסיה, בעיקר בקרב נשים, נמשכת בעיית האקנה גם בגילאים מבוגרים יותר בשל שינויים הורמונליים ועשויה להגיע אף עד גיל 50, גיל הבלות. במקרים מעטים יותר, מתפרץ אקנה גם אצל נשים בהריון.
מקרים חמורים של אקנה שלא טופלו כראוי, עלולים להשאיר בפנים עקבות בצורת צלקות שקועות הנראות כחטטים. במקרים נדירים יותר, נוצרות גם צלקות בולטות, בעיקר באזורי החזה והגב. בגילאים מבוגרים, מתווספים לצלקות קמטוטים אשר עלולים להעמיק את הצלקת עוד יותר.
ברוב המקרים, צעירים וגם בוגרים הסובלים מאקנה, מתייחסים לבעיה עצמה רק לאחר שנים, לעיתים לאחר עשור ואף למעלה מכך, ומגיעים לטפל בתוצאות האקנה - חטטים, צלקות, עור במרקם לא אחיד ומראה כללי לא אסתטי.