"הכוח הנסתר" נחשב לאחת הקבוצות הרעיוניות הוותיקות שפועלות בישראל עוד מלפני שהגל המיסטי הציף את החברה במדינה. היא נולדה בתום מלחמת יום הכיפורים, שבה חשו רבים וטובים תחושות של דיכאון עמוק ואפילו אובדן.
קבוצת "הכוח הנסתר" חרתה על דגלה מאבק ללא חת בתחושות שכאלה, תוך גיבוש מצע בעל רעיונות אזוטריים, הכולל פסיכולוגיה בסיסית ומושגים פסבדו-מדעיים.
מייסד הקבוצה, צבי אילאיל, ריכז סביבו קבוצות-עבודה מהאינטליגנציה הישראלית, ויחד איתן הקים בגליל המערבי עבור הקבוצה את "המכון להתפתחות ההרמונית". תוך זמן קצר הוקמו סניפים של המכון במקומות שונים בארץ ושמעם הגיע למצטרפים מפה לאוזן.
הנחת היסוד של "הכוח הנסתר" קובעת שהמציאות, הנגלית לעין בלתי מאומנת, איננה זו המצטיירת לכל, אלא פועלים בה כוחות נסתרים. המידע על פעולתם של כוחות אלה הוצפן, בכוונה תחילה, על-ידי מי שמכונים "יודעי דבר" בקבוצה, ומטבע הדברים מצוי המפתח לפענוחו רק בידיהם.
מוכנים להקרבה
הצטרפות לקבוצה הרעיונית הזו משמעה חיפוש אחר המידע הנסתר, והדבר נעשה באמצעות "הדרך הרביעית", המעלה את ההולך בה לשלב גבוה יותר של ההתפתחות האנושית, המאפשר לו בכך להתמזג עם הכוחות הקוסמיים האמורים, כביכול, לפעול ב"כוח הנסתר".
על-פי חזונו של צבי אילאיל, האדם ביסודו אינו אלא מכונה חסרת-תודעה, המושפעת מכוחות קוסמיים רבי-עוצמה; אין לו "אני" קבוע ובתור שכזה נבצר מיכולתו לשנות את גורלו. קבוצת "הכוח הנסתר" עצמה, שאינה מתעניינת מבחינתה במפסידנים לסוגיהם, מייצרת, לדבריה, "אנשים חזקים", ועל חבריה מוטל להוכיח שהם אכן עומדים בהצלחה במאבק הקיום.
חסידי הקבוצה משוכנעים שכמעט כל האמצעים כשרים כדי לאפשר את המשך פועלם. את כללי המשחק קובעים מי שמתקראים "המורים", שהם מדריכיו של "הכוח הנסתר" וגם היחידים בקבוצה שאמורים לדעת את, מה שהם מכנים, "מטרותיה הנשגבות".
קבוצת "הכוח הנסתר", הרואה עצמה כמועדון סגור-אליטיסטי, מקפידה לשמור על דיסקרטיות מוחלטת ומערימה בשל כך קשיים מכוונים בדרכם של מי שמעוניינים להצטרף לשורותיה. התירוץ של "הכוח הנסתר" לדיסקרטיות הזו הוא ש"אנשים פשוט אינם מעריכים נכונה את מה שהם משיגים בנקל" ולשורות הקבוצה מתקבלים, לפיכך, רק "מי שמוכנים להקרבה גדולה מצידם".