- גם מיומנויות המשחק מתפתחות בסדר מסוים: בגיל שבעה-תשעה חודשים, תינוק אוחז בחפצים בשתי ידיו, מכה בהם זה בזה או על משטח, מפיל אותם ולבסוף זורק אותם. התפתחות קביעות אובייקט בגיל זה מאפשרת לתינוק לדעת, כי החפץ נשאר בעולם גם כשהוא נעלם מן העין. כשהמטפל ירים את החפץ פעם ועוד פעם וישיבו לידי התינוק, התינוק יתחיל לזרוק את החפץ במכוון, כדי שירימו אותו. זה משחק הדדי ראשוני. בגיל שנה התינוק יניח קובייה על קובייה, ויצפה לתשואות (לעיתים אף ימחא כפיים לעצמו ויחפש את תגובת המטפלים). עוד לפני גיל שנה וחצי, יציג משחק ייצוגי ראשוני ("בכאילו") - יאכיל בובה בכפית או ידבר בטלפון צעצוע. ילד שבגיל שנה וחצי אינו מתחיל לשחק משחקי ייצוג בסייסים - מדובר בנורה אדומה, ומומלץ לפנות לייעוץ. כנ"ל בנוגע לילד שבגיל שנתיים אינו מצרף שתי מילים (צירופי מילים שכיחים, כמו "לא רוצה", עוד פעם" וכדומה, אינם נחשבים צירוף, שכן הם נלמדים כתבנית אחת) - מומלץ לפנות לייעוץ;
- משחק הדדי: עד גיל שנתיים ילדים יכולים לגלות עניין בילדים אחרים, לשחק לידם, לחקות אותם, אך לא לשחק עמם משחק הדדי. בגיל שנתיים מתחילים לראות משחק הדדי תוך שיתוף פעולה. נהוג לומר שילד יפתח משחק הדדי מתאים לגילו, בקבוצת בני גילו, שמספר חבריה כגילו. כלומר - ילד בן שלוש יראה משחק תואם גיל בקבוצה של עד שלושה ילדים בני שלוש. ישנם ילדים חברותיים במיוחד שישחקו היטב גם בקבוצה גדולה יותר, אך מי שאינו עושה כן, אין זה מעיד בהכרח על בעיה;
- משחק ייצוגי: בגיל שנתיים וחצי המשחק הייצוגי מתרחב, וילדים יכולים להשתמש בחפצים כדי לייצג פריט אחר במשחק - למשל להשתמש בקובייה כאוכל לבובה במשחק אחד או כפרח במשחק אחר. גם נושאי המשחק הופכים מורכבים יותר והילד יטפל בבובות, ישכיב אותן לישון, יסיע במכונית לבקר את סבתא וכן הלאה. בגיל שלוש הילד יתחיל ביוזמתו משחק עם עוד ילד אחד או שניים, ידע לשלוט חלקית בתסכול וכעס ולשחק לפי תורות, לשתף פעולה למען מטרה משותפת במשחק ונתחיל לראות משחק דמיון והעמדת פנים של ממש. הילד יכול "להיות כלב או חתול" כחלק מהמשחק. מה שעוד לא מפותח בגיל זה היא היכולת להפריד בין מציאות לדמיון ולכן שכיח שילדים נבהלים מדברים דמיוניים, גם אם הם חלק ממשחק;
- הבדלה בין מציאות לדמיון: בגיל ארבע משחקי הדמיון הופכים מורכבים יותר ומחקים מצבים במציאות, בסרטים ובטלוויזיה, וחפצים משמשים כייצוגים לפריטים המרוחקים יותר מאופיים האמיתי. הילד יודע להבדיל, לרוב, בין מציאות לדמיון ועסוק בניסיונות "לעבוד" על אחרים, לשקר, להחביא, כמו גם בשאלה אם "עבדו" עליו, החביאו לו או שיקרו אותו. זו היכולת להבין כי האחר חושב באופן שונה ממני, וכי אני יכול לבצע מניפולציות על מחשבותיו של האחר. בגיל זה הילד גם לומד לשלוט טוב יותר בכעס ותסכול בלי להגיב באלימות או בהתפרצות;
- שכלול המשחק וההתנהגות החברתית: בגיל חמש ממשיכים שיכלול המשחק וההתנהגות החברתית. הילד יודע לשבח אירוע מוצלח שאירע לו או לאחר, להתנצל אם פגע במישהו, אפילו שלא בכוונה תחילה, להתנהג בנימוס בסיסי ולשייך עצמו לקבוצה חברתית. יכול להיות לו חבר מועדף. בגיל זה הילדים מרבים להתחפש, ולשחק משחקי תפקידים. ילד שבגיל חמש אינו מראה יכולות משחק אלה, אינו מתעניין במשחק הדדי ומשותף, ואינו מגלה הבנה לכך שאחרים יכולים להבין ולחשוב אחרת ממנו - אינו משקר, אינו מנסה לבצע מניפולציות על אחרים, אינו מגלה רגישות לתחושותיהם של אחרים ואינו מגלה אמפתיה לאחר - מומלץ לפנות ליעוץ.
לסיכום, כהורים אנו רוצים את המיטב עבור ילדנו ומנסים לעשות הכל כדי להבטיח את התפתחותו וגדילתו התקינה. אין 'מתכון' אחד להתפתחות ולכל ילד יש את קצב ההתפתחות האישי שלו. בשנים האחרונות נעשתה קפיצת דרך משמעותית במודעות, באבחון ובטיפול בבעיות בתחום התפתחות הילד.
על-מנת להקל, לסייע, ללמוד ולהבין בנושא, שירותי בריאות כללית מובילה פרויקט "כללית לידיעתך", שמטרתו מתן מידע לגבי מערכת התפתחות הילד ופירוט הזכאויות וכל הדברים שחשוב לדעת על-מנת להתחיל בתהליך טיפולי עם הילד.
|