הציחחון מָלַך בארץ ותהי הארץ למרמס האור. התכלת קפחה על החוצות באותה אכזריות אגבית שרק יפהפיות מסוגלות לה. צל האילנות איים להצהיב. רק כאשר נשמע פעמון הערביים, שענבלי האור מצטלצלים בו לצד ענבלי החושך – נפתח אשנב ברקיע, ומבעדו הִזרים הסוהר של כלא-ההוויה קצת רוח, שנחמתה גדולה מצינתה.
כמעט שהתחלתי להתענג על רוח הערבית, אבל אז נתקלתי בחיזיון בלתי שגרתי לשעת השקיעה: סיעה של עשרות ציפורים טסות במעגלי אמוק מעל העצים, לא יכולות לנחות לקינון הלילה שלהן כי החורשה הפכה זירת מדורות סמיכה. כיוון שלמקום אחר לא יכלו לשאת מחשבה וכנפיים, שהרי תש כוחן מהחמסין, הן טסו מעל הצמרות בסחרור נסער וחסר אונים. צפיתי בהן דקות ארוכות והלכתי. לא יכולתי לשאת את אדנותן של עשרות להבות הענק. ג'יפים שחורים חנו בצד הכביש ופלטו אל החורשה עוד ועוד הורים חשוקי-סבלנות, ילדים צוהלים וצידניות עם נקניקיות. למחרת דווח על השרפות. איך זה שהממשלה לא הוציאה צו חירום נגד הבערת מדורות בשרב?
ובעוד ל"ג בעומר מעורר בי מיאוס, הגילויים של 'כלבוטק' מעוררים בי אדישות. לא, זה לא בגללך,
רפי גינת. אתה והצוות שלך עושים עבודה נהדרת. גם התוכנית האחרונה שלך, שחשפה את הזיופים בתעשיית שמן הזית, הציגה תחקיר מעולה: מומחים לשמנים הזליפו על אוזנינו הסברים בנדיבות, מעבדה באיטליה בדקה את הדגימות מהארץ, משרד הבריאות נחשף בערוותו. ובכל זאת, עבודת הבילוש הזו דגדגה אצלי בקושי נוירון. מה לעשות, קצת קשה להזדעזע מתחקיר החושף "רעלים ופטריות" שעשויים להימצא בשמן זית מזויף – אחרי שתחקיר 'כלבוטק' אחר, מלפני כמה חודשים, חשף ממצאים קשים בהרבה: את עומק האכזריות הנהוגה בבתי המטבחיים בארצנו.
הטענות שלי אינן כלפיך, מר גינת, אלא כלפי הנורמטיביים שצופים בך. הללו מוטרדים יותר מהאיכות המיקרוביוטית של שמן הסלט – מאשר מהתופת שהם ממיטים על כמויות בלתי נתפשות של חיות. אנשים סביבי שינו את הרגלי הקנייה בעקבות התחקיר האחרון שלך, מר גינת, ומחפשים על בקבוק השמן את תווית האיכות של 'מועצת הצמחים'. אך כמה אנשים שינו את הרגלי הקנייה לאחר שצפו בשבירת הרגליים ובמכות החשמל לעגלים? כמה אנשים חדלו לקנות בשר?
מר גינת, אתה מתפקד למעשה כמין רשות רביעית בישראל. יש רשות מחוקקת, אוכפת ושופטת – ויש רשות חוקרת, שזה אתה. אך במשטר חברתי שמקדש את הנהנתנות ואת רדיפת הבצע בכל מחיר – גם אם המחיר הזה הוא הסבת גיהנום לעשרות מיליוני חיות בשנה (בישראל לבדה) – החקירות שלך מזיזות משהו במדינה רק אם הן נוגעות ישירות לקיבתו של הנורמטיבי. לא ללבו, לא למצפונו. רק לקיבתו. אפשר לקרוא לזה ציחחון מוסרי, אבל לא מתחשק לי לגרום לנורמטיבי פיהוק בריא. לא מגיע לו.