מה הסיכוי שעסקת עמאר-אריאל תצא לפועל, התעניינתי השבוע אצל כמה מחברי סיעת הבית היהודי. התשובות שקיבלתי היו מגוונות ועם זאת דומות. "נראה", "יש מצב שכן", "עשרים אחוז", "אל תשאלי אותי על העניין הזה בכלל". השורה התחתונה המשותפת לכולם: הסיכויים לא גבוהים כי שס לא מעוניינת. דרעי לא רוצה את הרב עמאר. בשס היו נחרצים יותר. הסיכויים, הסבירו לי, אפסיים. כי בשס לא רוצים? לא, מה פתאום, שס רוצה את הרב עמאר. העסקה לא תצא לפועל כי סיעות הקואליציה מתנגדות ובעיקר כי בבית היהודי לא רוצים את הרב אריאל. לא החרד"לניקים ולא המפד"לניקים. פשוט לא נעים להם מהרב דרוקמן. ואם יש כאלה שרוצים אז מה זה חשוב, בנט לא רוצה. הסיכום בין שס לבית היהודי דומה לתנאים שסוכמו בעל פה, כשגם החתן וגם הכלה מקווים בסתר לבם שהצד השני יפר את הסיכום. בשס לא ממש רוצים את הרב עמאר. אחת הסיבות להדחתו של ישי הייתה תמיכתו הנלהבת ברב הראשי הספרדי הנוכחי. אם החוק לא יעבור - וסביר להניח שלא יעבור - בנו של הרב עובדיה יוסף יתמודד על התפקיד בתמיכתה הרשמית של המפלגה. לאחרונה חלה התקרבות בין הרב דוד יוסף למנהיגה החדש של שס, אריה דרעי. בינתיים המשחק הוא מי ימצמץ ראשון, או ליתר דיוק מי לא ימצמץ. בבית היהודי מחכים לשס. בישיבתה ביום שני שעבר קבעה סיעתו של בנט שעד ליום שני הבא אחריו תיבדק ההיתכנות של החקיקה. יו"ר הסיעה איילת שקד אמרה שהם ימתינו עד שהרב עובדיה יודיע על תמיכתו ברב אריאל. אורי אורבך אומר שהם מחכים לצעדים שיעידו על תמיכתה של שס בעסקה. אז בבית היהודי יכולים לחכות. בשס מצדם מבהירים שהם מחכים לבית היהודי. שבינתיים סיעת הבית היהודי תתחיל כי היא הרי בקואליציה. הרב עובדיה הרי לא יתבזה ויודיע על תמיכה במהלך שסיכוייו מוטלים בספק. סוג של ביצה ותרנגולת, ונראה שהן בשס והן בבית היהודי לא רוצים את החביתה. בינתיים בבית היהודי לא מגיעים להסכמות. השבוע שוב סערו הרוחות סביב הצעת החוק של אלעזר שטרן לשינוי מהותי בגוף הבוחר את הרבנים. ביום שני החליטה הסיעה לתמוך בהצעה. ביום שלישי ביקשה הסיעה משטרן לדון על כמה שינויים, כשיו"ר הקואליציה מצדו ביקש להמתין לשובו של ראש הממשלה מסין. ההצעה הייתה אמורה לעלות לקריאה טרומית ביום רביעי. בבית היהודי לא הגיעו לסיכומים עם שטרן, ואורי אריאל מיהר להגיש ביום שני בלילה ערר לוועדת השרים לחקיקה. במפלגת 'התנועה' הגיבו ברמה של גן ילדים: עמיר פרץ הגיש בתגובה ערר על הצעת החוק של יריב לוין ויוני שטבון שמאפשרת הגשת תביעות דיבה בגין עלילות נגד חיילי צה"ל. אתה תתקע את החוק שלי, אני אתקע את החוק שלך. ביום רביעי התחדשו המגעים בין הבית היהודי לאלעזר שטרן. מלשכת בנט העבירו לשטרן מסר שעליו לשבת עם נציגי הסיעה. שטרן נפגש עם הרב אלי בן-דהן. לפגישה הצטרפה גם שולי מועלם ובהמשך הגיע הרב שי פירון לבדוק שהסיכום מקובל גם על 'יש עתיד'. המתווה המסתמן אכן מקובל על כל הצדדים. 20 אחוז נשים בסך הכול, כלומר 40 נשים בגוף הבוחר, ועוד שבעה רבני קיבוצים ושבעה רבני מושבים. בסופו של דבר, יחד עם שאר נציגי הציבור, יתווספו 50 איש לגוף הבוחר. הסיכום היה ששתי הסיעות יסירו כל אחת את הערר שהגישה, ושתי הצעות החוק יעלו להצבעה עד סוף היום. השעה הייתה מעט אחרי שלוש בצהריים. אורבך שתמך בחוק ודחק לקדם את ההסכם יכול היה לסמן "וי". ואז התקשו בבית היהודי למצוא את השר אורי אריאל שהיה אמור להסיר את הערר. הוא לא השיב לטלפונים. נעלם. מצד אחד, ההצעה טובה לסיעה. מצד שני, רבני תקומה הביעו התנגדות עקרונית. מה עושים? שביתה איטלקית. לוין זעם על כך ש'התנועה' תוקעת את הצעת החוק שלו בגלל הריב עם הבית היהודי. למה הם לוקחים את חיילי צה"ל כבני ערובה של הסיפור שלהם עם הרבנות, אמר. ההצעה לגבי הרבנות, הוסיף, נכונה והוא אולי היה אף מרחיב אותה - אבל מה הקשר? כשהצליחו למצוא את אורי אריאל הזמן נגמר. ההצבעות, שתיהן, נדחו בשבועיים. בנט רוצה שלום בית בבית היהודי, אבל שני נציגיו שם, אורי אורבך ואורי אריאל, מצביעים באופן שונה אחד מהשני בוועדת השרים לחקיקה. השאלה נותרה פתוחה, ובינתיים אריה דרעי צופה מהצד ומחייך. ישחקו הנערים לפניו. בנט, פירון, שטרן. החדשים. הוא לא יצטייר כסרבן העסקה עם הבית היהודי. היא תתמסמס ובשס יגידו: אמרנו לכם.