עד לשנתיים האחרונות עדיין יכלה שווייץ להתפאר על היותה אחת ממדינות הדגל של התיירות האירופית. בין המוני התיירים שפקדו אותה ניכר גם מספרם הרב של הישראלים שלא ויתרו עליה - אם לא לצורך שהות ממושכת, הרי שלפחות כתחנת-מעבר למדינות אחרות.
אלא שלא עוד. עקב נסיקתו המסחררת של הפרנק השווייצרי השתנה המצב מן הקצה אל הקצה. כתוצאה מכך מדירים את רגליהם מארצו של וילהלם טל יותר ויותר תיירים, כשבראש ובראשונה נמנים עימם אלה הישראלים. להם במיוחד קשה להתמודד עם התעריפים השמימיים הנגבים במלונותיה, במרכזי הנופש והשעשועים שלה, ובמרכזי הקניות המפתים כל כך. ביקורים בערים אהובות כמו ציריך, ז'נבה ולוגאנו, נותרו לפיכך בשבילם מחוץ להישג-ידיהם.
בהתרוקנות התיירות הישראלית משווייץ נוכחנו בעצם הימים האלה, כאשר הגענו לנמל התעופה שלה בציריך רק כדי לשכור בו מכונית. היינו בין ישראלים מתי-מספר בלבד שהעזו, אומנם, לעשות זאת, אבל ברחנו משם, כל עוד נפשנו בנו, ב"פול גז".
זול בחצי
פנינו מופנים לאזור היער השחור, המרוחק כמחצית השעה בלבד מארץ היוקר. מהר מאוד גילינו עולם שונה בתכלית, שבהחלט אפשר לחיות בו מבלי לפשוט, חלילה, את הרגל. התעריפים בצידו הגרמני של הגבול פשוט זולים בחצי מאלה הנהוגים בצד השווייצרי.
ביהירות בלתי-מובנת ממש ממשיכה, עדיין, שווייץ להתעקש שלא להצטרף לגוש האירו. למען הגילוי הנאות צריך, אומנם, להודות שהגוש הזה בהחלט אינו עומד על רגליים איתנות, אבל בכל זאת הוא שם בכיס הקטן את הפרנק השווייצרי - לפחות מבחינתנו-אנחנו-הישראלים.
מן הסתם זוהי גם הסיבה לכך שהמוני גרמנים, הנושקים לגבול השווייצרי, מעדיפים לערוך את קניותיהם השוטפות וגם לבלות את חופשותיהם בעיירות הנופש הגרמניות הרבות שבצד הגרמני. פרייבורג וקונסטנץ, ולדסהוט ולאופנבורג, באד סקינגן וסינגן - הן רק אחדות מהעיירות המקסימות והקורצות האלה, המציעות לאורחיהן שפע של אטרקציות תיירותיות, בצד קניות מוזלות במיוחד, לפחות בהשוואה לשוק הישראלי.
מארת-אלוהים
מכאן גם נקל להבין את התורים הארוכים המשתרכים לאורך הגבול השווייצרי-גרמני. לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהנהירה ההמונית בבוקר היא, כמובן, לעיירות הגרמניות, בעוד שבערב נאלצים המסכנים השווייצרים לחזור הביתה, אומנם עמוסי שלל גרמני רב, אבל בהמתנה ממושכת ומורטת-עצבים בצד השווייצרי. מנת-חלקם היא בדיקה קפדנית, כשכמעט כל מכונית שנייה נדרשת לעצור ונהגה מחויב להציג בפני המוכס את כל מרכולתו.
חפיסות-סיגריות, משקאות חריפים, מוצרי-קוסמטיקה וטובין פופולריים אחרים נבדקים תחת עין פקוחה של מוכס. כל המגזים - סחורתו לא רק מוחרמת - הוא גם נקנס! אין תמה שהמוכסים, היודעים היטב מנין בדיוק משתין הדג - הופכים בעיני העוברים-ושבים על פניהם למארת-אלוהים!