X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
"זה לא תקציב שמעודד צמיחה, אבל הוא לא קטסטרופלי". לפיד בכנסת [צילום: פלאש 90]
האיש השמן ממשיך להשמין
ממשלת ישראל מוציאה מדי שנה מיליארדים לתשלום ריבית על חובות העבר אבל ממשיכה להגדיל את התקציב. לכאורה רוב התמ"ג הולך להוצאה הציבורית, אבל מאחורי הנתונים יש עננה גדולה של כסף שחור
מואב. ממשלת חיים קלים [צילום: יח"צ]

פרופסור עומר מואב:
גיוס חרדים הוא לא עניין ישים. שירות רשמי כזה יעלה למדינה הרבה כסף ויהיה צינור נוסף להעברת כספים מקופת המדינה לחרדים. הפתרון הוא ביטול הקצבאות. ליצור מצב שאנשים לא יוכלו לחיות על חשבון הציבור בלי לעבוד"

תקציב המדינה לשנים 2014-2013 עומד על 388 מיליארד ו-405 מיליארד בהתאמה ומבטא המשך זינוק מדאיג בגודלו. מפרוץ המשבר הכלכלי החמור בעולם ב-2008 גם קצב הצמיחה בארץ הואט, אך התקציב המשיך לזנק בלי שום קשר אליה. כך למשל תקציב 2011 זינק ב-8.4% ותקציב 2012 זינק ב-5%. תקציב 2013 שאושר בשבוע שעבר זינק ביותר מ-6.5% ובפועל הוא מבטא עליה גדולה הרבה יותר בשל גירעון של 4.65% שאושר ולא מן הנמנע שבפועל הוא יהיה גבוה עוד יותר. בסביבה של צמיחה המסתכמת בשנים אלה בממוצע של שלושה אחוזים. המשמעות היא שהכסף עובר ממשקי הבית והחברות לקופה הציבורית.
פרופ' עומר מואב, כלכלן מאקרו מוערך ששימש כיועצו הכלכלי של שר האוצר הקודם יובל שטייניץ, מסכם את המגמה בדימוי שטבע ראש הממשלה: "האיש השמן ממשיך להשמין".
לדברי פרופ' מואב הממשלה הזו, כמו הקודמת, עושה לעצמה חיים קלים. "במקום להתמודד עם דרישות העובדים ועם הדרישות שעלו במחאה החברתית באופן ענייני, סותמים להם את הפה בעוד התחייבויות של הממשלה. תוספות שכר למגזרים ציבוריים רחבים, טיפולי שיניים חינם, חינוך חינם מגיל 3, תשתיות תחבורה... כל אלה הן התחייבויות שכלל לא בטוח שהממשלה יכולה לעמוד בהן", אומר מואב. "אם מוסיפים לכך את העובדה שתחזיות גביית המיסים לא מימשו את עצמן נבין שצריך היה לצמצם את התקציב ולא להגדיל אותו.
"הפתרון הקל שמצאה הממשלה הוא להטיל גזרות ולהעלות מיסים. המיסים פוגעים בעובדים ולא בחזקים שבהם. העובדים המאוגדים בוועדים החזקים לא נפגעו. בנוסף הוטלו מיסים על כלי רכב, המע"מ עלה והוטלו מיסים על סיגריות ואלכוהול. אני לא נגד מיסוי גבוה על עישון, בעיקר כי זה מסייע להקטין את התופעה, אבל להעלות מיסים על טבק כדי לממן גירעון זו רשעות. ברור שהמעשנים הם לא החזקים בחברה", אומר מואב.
מואב מסביר שאם כבר מחליטים להגדיל את התקציב, דבר רע לכשעצמו כשהצמיחה מואטת, ההחלטה להעלות מיסים מתבקשת, אך לדעתו טוב היה אם המיסים היו ממומנים מביטול פטורים שונים ולא מהעלאת מיסים על עבודה ומסי מע"מ. "היה עדיף בנסיבות אלה לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות, הפטור על מע"מ על תיירות והפטור ממע"מ באילת. היה פוגע פחות אם היו מבטלים את ההטבות על קרנות ההשתלמות ונמנעים מהעלאה גורפת במיסים ובמע"מ", אומר מואב.
אתה רואה התייחסות בתקציב להבטחות ליצירת שוויון בנטל?
"ממש לא. בכלל ההתייחסות של שר האוצר יאיר לפיד ליצירת שוויון שגויה מיסודה. הוא תולה את העניין בגיוס כללי. גיוס חרדים הוא לא עניין ישים. בסופו של דבר יגיעו לשירות אזרחי שרבים מהם עושים בלאו הכי. שירות רשמי כזה יעלה למדינה הרבה כסף ויהיה צינור נוסף להעברת כספים מקופת המדינה לחרדים. הפתרון הוא ביטול הקצבאות. ליצור מצב שאנשים לא יוכלו לחיות על חשבון הציבור בלי לעבוד".
שלמה מעוז, פרשן כלכלי ששימש בין היתר כיועצו הכלכלי של שר האוצר יצחק מודעי, סבור כי "התקציב הזה כולל עיוותים בנטל המס, חסרים בו מנועי צמיחה והוא כולל גזירות לא הוגנות, אך הוא לא תקציב קטסטרופלי". גם מעוז סבור שהעלאת המע"מ בפעם השנייה השנה הוא מהלך לא נכון חברתית. לדבריו ההעלאה של המיסים על סיגריות ואלכוהול לא הוגנת וסך המהלכים בתקציב מובילים לצמצום הצמיחה.
ממה ייפגעו משקי הבית?
"אני צופה שברבעון האחרון השנה וברבעון הראשון של 2014 נהיה עדים לגידול באבטלה ולקיפאון בשכר. במקביל, רמת המחירים עולה. הייצוא בכלל ייפגע. שער החליפין גבוה ואין כרגע מדיניות של נגיד שממתן את המגמה הזו וכך אנחנו הופכים לפחות תחרותיים בעולם".
ומה אתה צופה שיקרה למחירי הנדל"ן?
"התחום הזה סובל מעודף ביורוקרטיה. אני מציע להעביר בחוק הגבלה על משך הזמן שלוקח לוועדות לאשר תוכניות בניין ערים (תב"ע). אם ועדה לא מאשרת תב"ע בתוך 3 חודשים צריך לקבל אישור אוטומטי. צריך לפזר ועדות לא יעילות. במקביל צריך לשחרר יותר קרקעות לבנייה. במצב הנוכחי מחירי השכירות ימשיכו לעלות".
עד כמה שיעור ההשתתפות בעבודה פוגע בכלכלה?
"פוגע מאוד. צריך לגייס את החרדים. רק כך הם ישתלבו בשוק העבודה".

התמ"ג לאן?
מעוז. צופה הרעה [צילום: יח"צ]

שלמה מעוז:
"אני צופה שברבעון האחרון השנה וברבעון הראשון של 2014 נהיה עדים לגידול באבטלה ולקיפאון בשכר. במקביל, רמת המחירים עולה"

אחד ממדדי החופש הכלכלי הוא שיעור ההוצאה הציבורית מתוך התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). מדיניות קומוניסטית היא מדיניות ששואפת לכך שמלוא התוצר יוצא כהוצאה ציבורית, לעומת מדיניות שוק השואפת לכך שמלוא התוצר יוצא על-ידי משקי הבית. בתקופות שיא השגשוג של מדיניות חופשיות שיעור ההוצאה הציבורית מהתמ"ג היה סביב עשרה אחוזים. תקציב המדינה כעת, שהוא רק חלק מההוצאה הציבורית, מהווה כ-40 אחוז מהתמ"ג. אם נוסיף לכך את תקציב השלטון המקומי, התשלומים לביטוח הלאומי ולביטוחי הבריאות, אגרת רשות השידור, שגם היא למעשה מס לכל דבר – כמו דמי הביטוח הלאומי, הרי שההוצאה הציבורית בישראל מהווה את רוב התמ"ג. המשמעות היא שמידת החופש בישראל הולכת ומצטמצמת.
אם הנתונים האלה היו נתוני אמת הם היו גרועים מאוד ומבטאים התרחקות מדאיגה מדמוקרטיה. אלא שהנתונים האלה חלקיים והם אינם מבטאים נכוחה את המצב. נתוני האמת כוללים את הכלכלה השחורה, הלא מדווחת. לפי ההערכות המקובלות כיום, גם על הבנק העולמי, נתח הכלכלה השחורה הוא כ-20 אחוזים מהפעילות במשק. המשמעות היא שנתוני העוני, למשל, מעוותים. כך גם הנתונים על שיעור ההוצאה הציבורית, שלמעשה הוא קטן יותר מכיוון שהתוצר גדול יחסית לזה המוכר לנו מהמספרים הרשמיים. ולמרות זאת, הממשלה נמנעת מלהחיל את חובת הדיווח הכללי, הקיימת במדינות רבות. למעשה, חובה כזו קיימת גם בחוק שלנו, אך בהוראת שנה, מדי שנה, משרד האוצר חותם על צו המאריך את הפטור מחובה זו. כך שכירים רבים לא צריכים להסביר סכומי כסף שמוזרמים לחשבונותיהם, כי לא חלה עליהם חובת דיווח מעבר להכנסתם הרשמית.
עניין כלכלי-חברתי מדאיג לא פחות הוא התפלגות גביית המסים הישירים. כיום, 20% מהאוכלוסיה מממנים כ-85% מסך המסים הישירים. שני העשירונים הגבוהים הללו, הם אלה שאנחנו מכנים 'מעמד הביניים', אף שהם אמורים להיות 'השכבות החזקות'. מכיוון שציבור משלמי המסים מצומצם, האפשרות להעלות מסים ישירים היא מוגבלת מאוד. לכן אין זה פלא שהמסים העקיפים עולים בהתמדה בעשור האחרון וזוכים לקיתונות של רותחין. המסים העקיפים, כמו המע"מ ומסי הקנייה, נתפסים כאנטי חברתיים מכיוון שהם לא פרוגרסיביים באופיים ומושתים על כולם במידה שווה. אלא שאין לממשלה אלטרנטיבה לסגירת הגירעונות בתקציב מלבד גביית מסים אלו. יצוין שבפועל אותם שני עשירונים עליונים מממנים גם כ-60% מהמסים העקיפים, מכיוון שהם צורכים הרבה יותר, אך בוודאי שרמת החיים של מי שמשלם מס אמת בעשירונים 1 עד 8 נפגעת.

אין לה פטנט אחר

הביקורת של פרופ' עומר מואב ושלמה מעוז היא לא ביקורת חריגה בקרב כלכלנים, אנליסטים ופעילים בשוק. מבחינתם תקציב המדינה גדול מדי. האנלוגיה המתבקשת היא למשק בית שהכנסותיו קבועות והוא מחליט מדי שנה להעלות את הוצאותיו. מדי שנה הוא מגדיל את הגירעון על-ידי גיוסי הלוואות שונות ומתחייב לקצץ את הוצאותיו בשנה הבאה ואולי גם להגדיל את הכנסותיו. גרוע מכך – חלק גדול מהוצאותיו הגדלות מוקצות לצריכה שוטפת ולא להוצאות שעשויות להגדיל את הכנסותיו בעתיד (מחוללי צמיחה). אם תשאלו את ההורים באותו משק בית מדוע הם נוהגים כך, הם ישיבו שהם לא רוצים לפגוע באף אחד מהילדים. אלא שכל יועץ שיבדוק את מצבם יסביר להם שהם מגדילים את החוב שלהם ומרעים את מצבם העתידי, גם של הילדים.
כבר כיום תשלומי חובות העבר והריבית של מדינת ישראל מהווים יותר מ-35% מהתקציב. 4% נוספים מוקצים להתחייבות פנסיונית. אם נוסיף לכך התחייבויות חוזיות של הממשלה להעסקת עובדים, לפנסיה, שכר והטבות נגיע לכך שחלק הארי של ההוצאה הציבורית לא נתון להחלטת הנבחרים. זוהי כנראה הסיבה שבנימין נתניהו הציע את תיק האוצר לח"כ שלי יחימוביץ' – ברור לו שלה אין פטנט אחר. גם אם היא תיקח על עצמה את התפקיד היא תגלה שישראל, כמו כל המדינות האחרות, לא יכולה לפרוץ את התקציב – היא שבויה בידי הנושים. פריצת מסגרת התקציב תביא לעונש מידי בדמות הורדת דירוג האשראי שמובילה אוטומטית לייקורו. כשמדובר בחוב של כ-650 מיליארד שקל כל ייקור באחוז מתבטא בהוצאה מידית של 6.5 מיליארד שקל. מדינות רבות בעולם חוות ייקור של אחוזים ניכרים של תיק החוב שלהם, במקרה שלנו זה עלול להיות הרה אסון לכלכלה.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  05/08/2013   |   עודכן:  05/08/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האיש השמן ממשיך להשמין
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
יש פתרונות מקוריים
חובבן  |  6/08/13 21:03
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות תקציב המדינה
עידן יוסף
האופוזיציה הסכימה לקצר את הפיליבסטר תמורת הסכמת הקואליציה הסכימה לדחות את ההצבעה על חוק המשילות ליום רביעי ולא לאשרו במושב הנוכחי, אך חזרה בה
עופר וולפסון
במסגרת חוק ההסדרים, אישרה הכנסת את ביטול הסעיף בחוק החינוך הממלכתי שחייב רשויות מקומיות לתקצב מוסדות מוכרים שאינם רשמיים הפועלים בתחומן    עם זאת, במידה שירצו, הרשויות יוכלו להמשיך לעשות זאת תוך הפעלת שיקול דעת
עופר וולפסון
במהלך מתוכנן ומתואם החלו 52 חברי הכנסת של האופוזיציה לדרוש הצבעות שמיות בסעיפים המהותיים של תקציב המדינה וחוק ההסדרים - ובכך לאיים על יכולתה של הממשלה להעביר את התקציב כסדרו
עופר וולפסון
שר האוצר תוקף את האופוזיציה: "התקציב שלא הוצג כאן הוא התקציב האופטימי שהוצג על-ידי האופוזיציה. תקציב שכולו לתת, ולתת ולתת"    יחימוביץ': "תחושת דז'ה-וו חזקה לתקופת האיש הרזה והאיש השמן"
איתמר לוין
השר וראש הממשלה ג'ים האקר, המנכ"ל ומזכיר הממשלה סר האמפרי אפלבי, ראש הלשכה ברנרד וולי - כולם רלוונטיים כיום כפי שהיו לפני שלושה עשורים, לא רק בבריטניה אלא גם בישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il