הצורר אדולף היטלר, ימח שמו וזכרו, היה מן הסתם מתהפך בקברו לו ידע שבמדינה היהודית, ישראל, תקום יום אחד מסעדה גרמנית, הנושאת בגאון את שם המחוז שבו הוכרז בשעתו "הפתרון הסופי".
לעומת הצורר, ולהבדיל באלף אלפי-הבדלות, יש עדיין אצלנו בארץ רבים וטובים שנרתעים כמו מאש מכל מה שמריח גרמניה. באווירה שכזו צריך, מן הסתם, הרבה תעוזה להקים מסעדה גרמנית בלב תל אביב.
זה, בדיוק, מה שעשה בגדול עופר בן-אור, שף עתיר-תהילה, כשהקים ברחוב פרישמן 22-פינת סירקין, את "ביירן" - ביסטרו בווארי ראשון מסוגו על אדמת ישראל. מאחוריו קוריקולום עשיר של בישול במסעדות מישלן בפריז ובלונדון, כמו גם במסעדות ישראליות, דוגמת "מסה" ו"הדסון". את ההשראה לתינוק שנולד קיבל מאביו, שגיא, שהיה בעבר השף הראשי של מסעדות רשת מלונות "דן" ושהספיק לעשות חיל קולינרי גם מעבר לים.
ב"ביירן" חווים חוויה בווארית אותנטית גם ללא ה"ביר גארטן" הקלאסי של מינכן וללא שיכורים המשתינים ליטרים של בירה מסביב לשעון. במקום זאת יש שניצל טעים בוואריאציות רבות ובמידות נדיבות, כמו גם מוזיקה בווארית ברקע, מלצרים בתלבושת פולקלורית, והעיקר - ממש העיקר - אוכל אותנטי בשפע, שלא מבייש את הפירמה, ובירה תוססת ממינכן, היישר מתוך החבית הקורצת.
משאת הנפש
היינו ב"ביירן" בשניים, לעת צהריים, על בטן ריקה ומאוד מקרקרת. אל השולחן הוגש כפתיח בייגל רותח עם מטבל-מיונז. לצידו נחתו סלט עלי-חסה, עם כרוב, עגבניות ובצלים, וסלט תפוחי-אדמה לדוגמה.
מתפריט העיקריות דליתי מנה מעניינת של גולש צמחוני, שהוכן בכישור קולינרי לשמו. הייתה זו מרקחת פיקנטית של ירקות מעורבים, שבושלו בסגנון ובטעם של גולש בשרי - יצירת-אמנות של ממש. בת הזוג הלכה על שניצל של עוף, שהוכיח עצמו מעל ומעבר, מוקף ביצת-עין, קוויאר אדום, סלמון מעושן, מלפפון ואנשובי. לדבריה היה זה מעדן-מלכים שראוי לחיקוי.
לקינוח הלכנו על משאת-נפשנו מזמן - קייזרשמארן, שהם עוגת-מחבת אוסטרית, עטופה צימוקים ואגוזים לתפארת, עם לפתן-שזיפים אגדי. בצידה הוגשו לרוויה אספרסו כפול, חמים וניחוח, עם בקבוק גדול של סודה צוננת.
על כל הכבודה שבאה אל פינו שילמנו 200 שקל, עם תשר של 15% לשירות קצת איטי ומייגע. את "ביירן" זיכינו, בכל זאת, במלוא 10 הנקודות של הסולם הקולינרי ועוד נשובה אליה מהר.