סרט הקולנוע "גלוריה" הוא סרט צ'יליאני המתרחש בבירת צ'ילה, סנטיאגו. הוא עשוי בז'אנר ריאליסטי, המתאר אישה בשנות ה-58, גרושה + שני ילדים גדולים. סבתא לנכד. יחסיה עם משפחתה הקרובה, לרבות בעלה הגרוש ממנה 12 שנה, הם טובים למדי. היא מנסה למצוא בן-זוג חדש במועדוני פנויים ובברים שונים, ואף מתחברת בסופו של ערב לגרוש טרי אחד, בשם רודולפו. הוא מתאהב בה, אך מופרע כל הזמן בטלפונים על-ידי שתי בנותיו הגדולות (שאינן נשואות וגם לא עובדות), ואשתו הגרושה (גם היא לא עובדת) - דבר שאינו מניח לו לשקם את חייו, כי הוא נאלץ לדאוג להן כלכלית ונפשית.
עניין זה מפריע מאוד לגלוריה, המשוחררת, הצחקנית ואוהבת החיים. היא מנסה להכיר לו את משפחתה הקרובה ומזמינה אותו ליום ההולדת של בנה. אנו עדים לסצנה משפחתית יפה, במיטב המסורת הספרדית, שם כולם מקבלים בברכה את הנוכחים, אוכלים ושותים. אך למרבה האכזבה, בן זוגה של גלוריה נעלם באמצע המסיבה, כי הוא חש שאינה שמה אליו לב במיוחד. גם כשקובע איתה בילוי משותף בבית-מלון רומנטי, היא עדיין לא בטוחה בקשר איתו, המוטרד על-ידי שיחות טלפון מבנותיו. באמצע ארוחה רומנטית הוא שוב נעלם, ואז מחליטה גלוריה לערוך לו ביקור-בית פתאומי, ולסיים איתו סופית.
בזאת נראה לי עשה הבמאי איזה חידוש קטן, המורה שהאישה הספרדייה אינה קרבן של מאצ'ואיזם, היא עצמאית כמו האישה המערבית, מחליטה על חייה, משוחררת מבחינה כלכלית, חברתית ומינית, ובשום פנים ואופן לא תלויה בגבר.
הסרט בנוי על אמיתות ריאליות, כאשר בני זוג נפרדים ונאלצים למצוא להם פרטנר חדש, על-מנת להקל על בדידותם. הדבר אינו תמיד מצליח. קשרים שנראים שהולכים לקראת בנייה חדשה לבסוף נכשלים, על קרע חיי העבר. כמו-כן קשה לגרושים להסתמך על ילדים, פרי אהבתם הקודמת. ילדים בוגרים הולכים לדרכם, בונים משפחות וחיים את חייהם, הם אינם יכולים להוות משענת רוחנית, כלכלית או נפשית של הוריהם, ואין אפשרות להיצמד אליהם. כך קרה לגלוריה שבתה עזבה אותה ונסעה לגור בשוודיה. זאת דרכה של עצמאות והתבגרות של ילדים, למרות שזה מכאיב מאוד להיפרד. גלוריה מקבלת את הפרידה מבתה, אומנם בבכי, בשדה התעופה, אך היא מבינה שעליה לשחרר את הילדה, לטובת חיי שתיהן.
גלוריה, היא אדם פתוח ומשוחרר. היא מוכנה להתנסות בעישון מריחואנה, כמו-כן מוכנה להתנסות בוורטיגו, בפארק אותו מנהל בן זוגה, ובכל מיני הרפתקאות מין. הסרט עוסק בגוף ובנפש המבוגר טרום זיקנה וחולשה. מראים לנו סצנות עירום וסקס בגיל השלישי, אין פה איזו אידיאליזציה של הגוף הרוטט והמושלם, להפך. יש פגמים בגוף ואי-מושלמות, אך כל עוד יש חיים ותקווה, מתקיימות גם התשוקה, האהבה, הקנאה והנקמה.
לסיכום ניתן לומר ש"גלוריה" אינו סרט גדול. יש בו אריכות יתר וחזרה על מוטיבים, אך בזכות השחקנית הנפלאה, שמופיעה כמעט בכל הפריימים, שווה לראותו. על משחקה זה זכתה השנה בפרס בפסטיבל ברלין.