ד"ר חיים גרוסמן הוא חוקר תרבות ישראלית, מורה רב מוניטין, מרצה מבוקש. מי שעקב אחר מחקריו ופעילותו לאורך השנים, נוכח שמדובר בחוקר שעיקר התעניינותו בפריזמה של תוצרי תרבות חומרית פופולריים למן נייר המסטיק ועד גלויה, מעטיפת מחברת ועד לבובת קישוט, מהגדה של פסח ועד לדגל שמחת תורה, ותגלו גם חקר של תבליט דיוקן מברונזה ועד לכדים של חרס. נושאי המחקר שלו כוללים פרסומים בנושא תרבות חומרית יהודית של חג ומועד, תהליכי הבניית של לאומיות ציונית ישראלית בפריזמה של תוצרי תרבות פופולרית, חייל וצבא באמנות. עבודת הדוקטוראט של ד"ר חיים גרוסמן מרתקת:

"דמות חייל ומראה צבא באמנות השימושית הישראלית 1975-1948". נפגשנו עם ד"ר חיים גרוסמן כדי לתהות על מקורן של איגרות הברכה, על ההתפתחות שעבר מנהג משלוח ה'שנה טובה' - וניסינו להבין מה כל זה אומר על החברה הישראלית. שאלה: איגרות 'שנה טובה' מכינות אותנו בחודש אלול לשנה החדשה, הן מבשרות את השנה החדשה, את הציפייה להגשמת המשאלות לאושר ולשגשוג. מתי כל זה התחיל? תשובה: מקור המנהג לשלוח אגרות ברכה לשנה טובה הוא בגרמניה של ימי הביניים. לא ברור אם היה זה מנהג יהודי מקורי או מנהג של גויים שאומץ על-ידי יהודים בזמנים ההם - אך רבני אשכנז המליצו לציבור החל מחודש אלול לאחל איש לרעהו שנה טובה בדרך של אגרת ברכה. מיהדות גרמניה התפתח המנהג ליהודים שחיו באוסטריה ובשוויץ ומשם במהירות לכל ארצות אירופה וארה"ב.

מנהג זה התפשט בצורה ממשית בקהילות מזרח אירופה. תהליכי ההגירה העצומה שאפיינה את הציבור היהודי הביאו את דבר איגרת הברכה לארה"ב מצד אחד וארץ ישראל מצד שני. לצד ברכה מקובלת מעוטרת בדיוקן רבני, ספר תורה ושופר החלו להופיע גם דימויים חדשים של העולם היהודי המודרני כמו גם גיבוריה של התנועה הלאומית הציונית ומדינת ישראל. שאלה: כיצד זה התפתח והפך למנהג מובנה ושגור, כיצד זה צבר תאוצה לכיוון של איגרות מודפסות ומשווקות להמונים? תשובה: אכן הייתה התפתחות, הייתה תאוצה, והמנהג הפך לשגור ותרם לחיזוק הקשר בין בני הקהילה, בין בני קהילות שונות. ראינו גם עלייה בדרגה, ושימוש לא רק באיגרת ברכה שגרתית אלא בשימוש בגלויות.

במאה ה-19 עם התפתחות ענף הדפוס החלו להופיע גלויות מסחריות ששימשו כדרך התקשרות והתכתבות בין אנשים, בתקופה בה גם שירותי הדואר הלכו והשתכללו. אנו עדים להתפתחויות בנושא הדואר: משלוח גלויות היה אחד ממקורות ההכנסה הראשונים של שירותי דואר שונים. הגלויות באותה תקופה היו גלויות מסחריות רגילות בשחור לבן שהשתמשו בהן גם לאיחול ברכות לשנה טובה - וכל זאת בלי שהיה לחזות הגלויה כל קשר ישיר לדבר. כך למשל, גלויה עם צילום שחור לבן של עיר המגורים בה התגורר שולח הגלויה, ועל אותה גלויה כתבו מאחור דברי ברכה. לאחר מכן החלו להתפתח גלויות ייעודיות שכללו עליהן בחזית ברכה לשנה טובה, עם מקום לכתיבה מאחור, הוספת בול ומשלוח. שאלה: במעבר מן הגולה לארץ ישראל המשיך אותו מנהג של משלוח 'שנה טובה'. בדרך הייתה הציונות והייתה שיבת ציון. איך כל זה המשפיע על המנהג? תשובה: הציונות שינתה את התמונה. הופעת הציונות תרמה רבות לא רק להתפתחות של תנועת שיבת ציון אלא גם העשירה את תרבות משלוח ה'שנות טובות'. האיגרות החלו להיות מקושטות במוטיבים ציוניים חדשים - ואנו מגלים בכיתובים הנלווים לאותן איגרות מסרים שבאו לבטא את הבשורה של חזרה לציון, בין אם החזרה התקיימה בפועל או נישאה על גלי הכיסופים לציון. נמצא באותן איגרות איורים של הרצל, ציורים של מושבות בארץ, חקלאים מעבדים את אדמתם, פירות ותבואת הארץ. הצבעוניות באותן איגרות שובה את הלב, אנו מגלים מעבר למסרים שהופיעו על אגרות הברכה לשנה טובה, תמונות יפות. המסרים ישירים מאד. בנוסף לאיחולי ה"שנה טובה" המקובלים הופיעו איחולי ברכה "לאומיים" שנתנו ביטוי למציאות הבית הלאומי שהולך ונבנה.שאלה: נראה לי ששנות החמישים והשישים, שנותיה הראשונות של המדינה היו שנות השיא של אותן שנה טובות. היו שנים שהיה דגש רב על הידור ועל נצנצים - ואפילו על מעבר למסרים של אחדות הכלל. האומנם כך? תשובה: זה היה באמת תור הזהב של אותן איגרות ברכה...עד שנות החמישים היו ה'שנות טובות' בעיקר אלה שהיו במתכונת הקטנה המוכרת לנו, וכל זאת בנוסף לשנות טובות בגודל גלויה. אולם בשנות החמישים עם השתכללות אמצעי הדפוס ותחילת מעבר לדפוס בצבע - החלו להופיע בחוצות 'שנות טובות' שהיו לא רק עתירות בצבע, וצבועות ביד - אלא מודפסות בצבע ממש. האיכות הצבעונית של ההדפסה הייתה ירודה בשנים הראשונות, אך לקראת סוף שנות החמישים חל מהפך בענף ייצור ה'שנות טובות' שמקורו בשתי סיבות: ראשית התפתחות ציוד הצילום אפשר ייצור ברכות שנה טובה עם תצלומים צבעוניים - הובילה בזה חברת "פלפוט", ובנוסף: ליצרני האגרות ברכה נמאס לשלם סכומים גבוהים לציירים וגרפיקאים שיצרו ציורים צבעוניים לשנות טובות וכעת עם התפתחות הצילום הצבעוני הם פתרו את בעיית העלויות בצילום שקישט את חזית אגרת הברכה. אי לכך, בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים מלאה הארץ באגרות ברכה מצולמות, של מקומות בארץ, צילומי טבע ונוף וגם צילומים רבים של מוסדות ציבור וכו' - כל מה שצולם בצבע הפך להיות מתאים להתנוסס בכבוד על איגרת ברכה לשנה טובה, ואלה המצולמות הפכו ללהיט והדיחו ממקומם את אגרות הברכה המציירות ביד, גם את אלה הפופולריות ביותר עם הזהבים.....שאלה: עדיין זכורות לכולם בעיקר אותן שנה טובות, שהיה בהן דגש על צבא הגנה לישראל, על ביטחון, על חיילים. כיצד השתלב גוון זה, הגוון המיליטריסטי בתוך הרעיונות הכלליים של בקשת אושר, שגשוג, חיי משפחה טובים וכו'? תשובה: תור הזהב של ה'שנות טובות' התקיים בארץ לאורך שנות השישים, ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים. נוצרו באותה תקופה "שנות טובות" במספר גדול מאד של וריאציות, וחוץ מהקלאסיות הופיעו בשוק אגרות ברכה גדולות. מדובר בכפולות דפים עם תמונות גדולות בפנים או בחוץ, ונוספו בהן שיפורים כמו זהבים צבעוניים או שנות טובות ריחניות ועוד, ועל איגרות כאלה היה אפשר כמובן לגבות סכום גבוה יותר.

מלחמת ששת הימים שינתה את חיינו: הרגשנו שהפכנו לאימפריה והייתה תחושת אופוריה לאומית, עושר, שגשוג - וכל אלה מצאו מיד את ביטויים גם בתרבות העממית של ה'שנות הטובות'. מראה האיגרות אכן שודרג ונראה נוצץ יותר.שאלה: האם הניצחון במלחמת ששת הימים תרם במשהו לגל הזה של אופוריה, של שילוב גיבורי צבא באיגרות הברכה? תשובה: הניצחון במלחמה והגאווה הלאומית נתנו את אותותיהם גם במוטיבים הלאומיים של ה'שנות טובות' החל מ-1967. נוספו אכן מוטיבים צבאיים רבים. הנה למשל שנה טובה עם מיראז'ים ועליהם זהבים ודיוקן של מוטי הוד, מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים. אגרת אחרת מציגה את משה דיין עם עוזי נרקיס נכנסים בשערי ירושלים (בכלל משה דיין מככב על אין ספור ווריאציות של 'שנות טובות'), כרטיסי ברכה רבים מציגים בגאווה כלי נשק, ספינות חיל הים, טנקים חיילים מכל החיילות, הרב גורן תוקע בשופר ליד הכותל. 'שנות טובות' במדי זית והרבה כלי נשק ומפקדי צבא. שאלה: ניכר, כי תקופת השגשוג וסיום המיתון לאחר מלחמת ששת הימים הוסיפו גוונים של ברכות כלכליות יותר בתקופה זו. כיצד זה התבטא? תשובה: אכן כן. הרווחה כלכלית שהתקיימה בארץ לאחר מלחמת ששת הימים, או כמו שקראו לזה אז "הפרוספריטי", כל זה בא לידי ביטוי גם ב'שנות טובות'. פתאום הופיעו 'שנות טובות' צבעוניות עם ברכות לפרנסה טובה ועסקים מוצלחים כמו תמונת משפחה בפתח בית חדש, או איגרת אחרת שבה נראית משפחה מאושרת נוסעת במכונית חדישה. תמצאו גם משפחה היושבת מאושרת בסלון הבית ובמרכזו מכשיר טלוויזיה - וכו'.שאלה: באותן שנות ששים ושבעים הייתה עדנה לדואר ישראל. הדוורים עבדו ללא הרף. שלחו המון שנה טובות. משפחות ממש היו ערוכות בחודש אלול עם רשימות של חברים ובני משפחה. גם חברות עסקיות הצטרפו לחגיגה ושלחו אז המון איגרות ברכה כחלק מהידוק הקשר עם הלקוחות. מה ניתן לספר על כך?

תשובה: זו הייתה תקופת השפע של השנה טובות. משפחות שלחו, וכמובן בכל מקום. היה צורך לספק את אותן איגרות ברכה, שתהיה נגישות רבה יותר. חוץ מהחנויות נמכרו ה'שנות הטובות' בדוכנים שצצו כפטריות לאחר הגשם בכל פינת רחוב כחודש לפני ראש השנה, וכל דוכן היה מתהדר בשנה טובה ייחודית או חדשה או מקורית או כזאת שאין לאף אחד, והמשפחות היו עורכות רשימות ארוכות של הנמענים אליהם יש לשלוח שנות טובות והיה גם דירוג ברשימות הללו של כאלה שחייבים לשלוח להם שנה טובה מהודרת וכאלה ששנה טובה סטנדרטית תספיק, וכו'.שאלה: כולנו זוכרים תקופה זו של שגשוג במשלוח כמויות של איגרות שנה טובה. כיצד הצליחו לעמוד בכל בית מול גלי השנה טובה שהציפו אותנו. מה עשו אז בדואר ישראל? תשובה: באמת היו גלים רבים, וזו הייתה תקופת שגשוג במשלוח דואר לבתים. כשבועיים לפני ראש השנה הייתה מתחילה תיבת הדואר להתפוצץ באגרות ברכה. הדוורים שנאו את התקופה השאת בשנה, אבל חוץ מהם כולם השתתפו בשמחה בחגיגה ההמונית הנפלאה הזאת של קבלה יומית של מעטפות לבנות רבות בגדלים שונים, וההורים היו עושים רישום. כתבו ממי קיבלו והאם יש מישהו ששלח ולא שלחו לו חס וחלילה - מייד היה צריך לרוץ ולשלוח, ואנחנו הילדים אספנו את ה'שנות הטובות' והשוונו והשווצנו ומי שהיה לו שנה טובה שהגיע מדודים באמריקה היה מאושר, שנות טובות כאלה היו מוצגות לראווה כקישוט לסוכה, שבאה זמן לא רב לאחר מכן.שאלה: זה התחיל כמנהג של משלוח ברכות לשנה החדשה, אבל עד כמה שזכור לי, התחלנו לראות על הברכות גם את חגי תשרי בכלל. מה גרם לכך? תשובה: היה מקובל לשלוח שנות טובות עד לפני ראש השנה. זה אכן מנהג שעלה דרגה. כדאי להזכיר, שבזמנים ההם משלוח מכתב לקח כמה ימים טובים. היצרנים והמשווקים המתוחכמים הצליחו למתוח את התקופה של משלוח האגרות על-ידי הוספת הברכה "מועדים לשמחה" ליד ברכת השנה טובה, כך שמשלוח שנות טובות עד חג סוכות היה מקובל אצל חלק מהאנשים. ואגב, הנוהג הזה התנגש לעיתים עם משלוח אגרות חתימה טובה, שהיו קטנות וסטנדרטיות ומודפסות בשחור כיאה לעובדה, שהן היו אמורות להגיע לבתים לפני יום כיפור ולאחל למקבלים חתימה טובה. הנוהג המקובל היה, שאם לא שלחנו למישהו ברכת שנה טובה, חייבים לשלוח לו לפחות איגרת חתימה טובה שתגיע ליעדה בימים שבין כסה לעשור, לפני יום כפור, ככתוב: "בראש השנה ייכתבון וביום צום כפור ייחתמון".שאלה: מצאנו באותם ימים של שפע במשלוח שנה טובה, גם הירתמות של גופים לאומיים. כיצד הצטרפו גם הם להנחלת המנהג היפה הזה? תשובה: מנהג משלוח שנות טובות היה לא רק נחלת המשפחות אלא גם של המוסדות הלאומיים והציבוריים כגון הסוכנות, הקרן הקיימת, ההסתדרות, העיריות והפרימות העסקיות שהיו שולחים שנות טובות עם מסרים שמעבר לשנה הטובה עצמה. כל מוסד עם המסר החשוב לו. עסק ליצור מכונות כביסה שלח ללקוחותיו ברכת שנה טוב עם אזכור ש"אין כמו שנה חדשה להחלפת מכונת הכביסה", קואופרטיב תחבורה שלח שנה טובה לחבריו ולא שכח לציין בנוסף לברכות גם ש"תהיה זאת שנה טובה של ביסוס כלכלי ושכלול התחבורה", מפעל יצרני של וופלים ציין ש"השנה החדשה תהיה מתוקה עוד יותר מקודמותיה" ומוסד אחר מבטיח באגרת הברכה שלו בלשון מליצית ש - כמצוטט "ענני המלחמה יתפזרו ושמש השלום תזרח על פני ארץ ומלואה".שאלה: שנות החמישים והששים אכן היו שנות עדנה לשנה הטובה. מה גרם לכך שמשנות השבעים ראינו נסיגה איטית במשלוח הברכות? תשובה: החל משנות השבעים החלה ירידה של משלוח שנות טובות. הנפילה הגדולה החלה לאחר מלחמת יום הכיפורים. הפגיעה הראשונה של נוהג משלוח ברכות לשנה טובה נגרמה בשל הטלפון. אבל בשנים הראשונות - להתקשר היה עוד יותר יקר מלרכוש ולשלוח אגרת ברכה בדואר. רק עם הוזלת מחירי הטלפון החל מאמצע שנות השבעים החלו רבים לנטוש את האגרות המודפסות ואיחלו שנה טובה בטלפון. מכה חזקה לשנה טובה נתן לאחר מכן הפקס, ומכת המוות ניתנה לנוהג העממי הנפלא הזה על-ידי ה - SMS, המחשב והאימייל.שאלה: אבל בכל זאת בשנים האחרונות יש גל נוסטלגי, יש שוב משלוח של איגרות ברכה - ויש אפילו ניסיון להדפיס שוב שנה טובה בנוסח שנות החמישים. אפילו דואר ישראל יצא במהדורה של איגרות ברכה בסגנון רֶטרו, ובסניפים רואים בכך ברכה. מה קרה כאן? תשובה: אכן יש מגמה כזאת. בשנתיים שלוש האחרונות מתחילה איזה עדנה מחודשת למנהג היפה הזה. לאורך כל השנים היה אפשר לראות דוכני שנות טובות במקומות ריכוז של אוכלוסיות דתיות חרדיות . שם במגזרים אלה, הנוהג הזה לא פסק. אך לאט לאט, אולי במסגרת תנועת הרטרו המאפיינת את החיים שלנו אפשר לראות דוכנים גם במקומות אחרים.

דווקא עידן האינטרנט מאפשר לנו היום להחזיר עטרה ליושנה. אפשר לראות מגמה לחדש בגדול את מנהג משלוח אגרות הברכה לשנה טובה. רואים מגמה זאת גם באתרים. כך למשל ב"אתר נוסטלגיה" הייתה הירתמות מיוחדת בנושא, פנייה לאספנים של שנות טובות מהימים ההם, ומי שירצה יוכל למצוא באינטרנט דוכן וירטואלי של שנות טובות הפתוח לכל ובחינם, ובו מרוכזות כל אגרות השנה טובה הנפלאות הזכורות לנו מהזמנים ההם. גלים חדשים של משלוחים מחכים לנו השנה, וזה מעניק תקווה מחודשת. אולי נחזיר מעט לימים אלה משהו מהמנהגים היפים שלנו - מהזמנים ההם.