אם עדיין נותרו אי-אלו שרידים של נשמה יהודית טהורה בספרד - הרי הם מצויים בעיר הקטלונית גירונה, בואכה ברצלונה. בפרוס השנה החדשה פקד העיתונאי וההיסטוריון, גד נחשון, עורכו של ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, את העיר העתיקה, שנחשבה לאחד ממרכזי התרבות היהודית של ספרד. ערב ראש השנה הוא מבקש לחלוק עם קוראי News1 את רשמיו מן הרובע היהודי של העיר ההיסטורית.
ראשיתה של הקהילה היהודית בגירונה בשלהי המאה התשיעית לספירה, אך תור הזהב שלה היה בימי הביניים, כאשר היהודים בה הסתופפו ברובע קאל, ששמו הוא, ככל הנראה, מין שיבוש קטלוני של "קהל". מהר מאוד התפתחה ברובע הזה מסורת מפוארת של רוחניות והונחו בו היסודות לתורת הקבלה בידי הרמב"ן, שהיה גם רבה הראשי של העיר. לצידו פעלו תלמידי חכמים יהודים, שקנו את עולמם בפלפול שלהם. אף שכיום נושא הרובע את השם "פורסה ולה" - לא נשכח ממנו שמו ההיסטורי כרובע היהודי של ימים עברו.
תיעוד היסטורי
תור הזהב היהודי בגירונה נמשך עד לאחר ימי הביניים, כשהקערה התהפכה לפתע על פיה והחלו פרעות ביהודי העיר. רבים נאלצו אז להמיר את דתם כדי לשרוד ואחרים הצליחו להימלט לצרפת הסמוכה כדי למצוא בה את מקלטם.
ברובע הגותי של העיר העתיקה ממוקם כיום מוזיאון יהודי, המשמר את זכר הקהילה שאבדה. הוא בנוי על שרידיו של בית הכנסת האחרון שנבנה בגירונה. מי שבאמת מבקש להתמקד בקורות העם היהודי בספרד, מופנה על-ידי גד נחשון למוזיאון המרשים הזה, שיש בו שפע של מצבות עתיקות מהמאה ה-11, עם שמות הנפטרים בעברית, בצד תשמישי-קדושה עתיקים, מזוזות וכתבי-יד נדירים. בעיר מצוי גם מוסד ללימודי-יהדות, המצטיין בתיעוד היסטורי מרשים.
מחקרו של נחשון בגירונה העלה כי יהודיה נהגו לעסוק, ככל הנראה, בהלוואה בריבית לצרכי פרנסה, וכי מן הסתם זו גם אחת הסיבות לפוגרומים נגדם. אלא שמלבד הפרעות בהם, סבלו יהודי-גירונה גם מהתפרצותה של המגפה השחורה, שקטלה בהם ללא רחם. הקטלונים מצידם התייחסו למגפה הקטלנית הזו כאל "יבוא יהודי" נואל, ובכך לא שפר גורלה של הקהילה היהודית מגורל קהילות יהודיות בארצות נוצריות אחרות, שגם בהן טפלו עליהם עלילות נוסח זו.