בעבור רוב הציבור, יום כיפור הוא יום של צום, אולם בעבור אוכלוסיית הסוכרתיים, הרצון לשמר את המסורת, עלול לעיתים להתנגש עם יכולותיו הפיזיות של החולה הסוכרתי - שהאתגר הגדול ביותר שלו, הוא הניסיון לשמר את איזון רמות הסוכר בדמו חרף הצום הממושך. לצום עלולות להיות השלכות בריאותיות רחבות שיש להביא בחשבון.
בעבר, טרם עידן האינסולינים האנאלוגים הבאזלים, התירו פוסקי הדור לחולי סוכרת להפר את הצום, מתוך חשש להיפוגליקמיה או היפרגליקמיה. היפוגליקמיה עלולה להיווצר כתוצאה משימוש בתרופות שמגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב, כמו גם משימוש לא מבוקר באינסולין חיצוני ומחסור בייצור סוכר בגוף.
היפרגליקמיה היא המצב ההפוך, בו כתוצאה ממחסור באינסולין, רמת הסוכר במחזור הדם עולה משמעותית ועלולה לגרום ליובש קשה, אובדן הכרה ואף מוות.
כיום, עם הימצאות אינסולין באזלי ארוך טווח בהזרקה חד-יומית, ניתן לעיתים לשמור על רמת סוכר קבועה גם בצום ולהפחית משמעותית את הסיכונים לסיבוכים אלה.
חשוב לציין, שמצוות הצום בהלכה, חלה רק על סוכרתיים מאוזנים היטב, ללא שינוי קיצוני בערכי הסוכר וללא טיפול בתרופות העלולות לגרום לאירועי היפוגליקמיה (ירידה קיצונית ברמות הסוכר בדם). מובן שיש להישמע להנחיות הרופא המטפל בנושא ולשאול מורה הלכה פרטנית בכל מקרה לגופו.