24 שעות אחר כך, הרוסים כבר היו עמוק בתוך הפרטים לגיבוש התוכנית. ככל הנראה, הפרמטרים העיקריים של התוכנית שפותחה בשיחות חשאיות עם האמריקנים הם איסוף והעברת הנשק הכימי מרחבי סוריה לבסיס הימי הרוסי בטרטוס שם או שיושמד; או שיישמר תחת פיקוח בינלאומי; או שיועבר למדינה שלישית.
שאלתי את יפתח שפיר, גם הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי המתמחה בתפוצת נשק כימי וגרעיני, כיצד ניתן לפרק את התוכנית המוצעת לגורמים. שהרי מדובר בתהליך מורכב ומסוכן גם בימים כתיקונם. וסוריה, שנמצאת בעיצומה של מלחמת אזרחים עקובה מדם, אינה יכולה להתפרק מנשק כימי "תוך שבוע", כפי שהגדיר קרי.
"ודאי שלא", השיב שפיר. "התפרקות מנשק כימי היא תהליך ארוך שלוקח שנים. לכן, הצעד המיידי המתבקש מצד הסורים הוא הכרזה פוליטית. כמו דרום-אפריקה בשעתה, שהכריזה על התפרקות מנשק גרעיני מרצון, כך
בשאר אסד צריך לקום ולהכריז כי סוריה הולכת להתפרק מנשק כימי וכי היא תזמין מדינות וארגונים שיפקחו על התהליך. ההכרזה", מדגיש שפיר, "אינה רק הודעה פומבית על התחייבות לפירוק היא צריכה לכלול גם מפת דרכים לתהליך הפירוק.
"השלב הראשון המתבקש הוא הזמנה לסוריה של פקחי ה-OPCW - המכון לאיסור השימוש בנשק גרעיני. זה המכון שפועל לפירוק נשק כימי בשיתוף פעולה עם האו"ם ויושב בהאג. השלב הבא הוא סגירת אתרי הנשק הכימי והזמנת כוח רב-לאומי שיפקח על האתרים שנסגרו ויאבטח אותם לקראת שינועם לבסיס טרטוס. השלב האחרון, שיתרחש רק בעוד הרבה זמן, הוא פירוק הנשק הכימי שיאוחסן בטרטוס או העברתו למשמורת ופירוק במדינה שלישית. אם כי בשלב זה, קשה לחשוב איזו מדינה תסכים לכך. אקולוגית, זוהי צרה צרורה".
לפני השלב הסופי של הפירוק, יש מהמורות נוספות בדרך. פאבל פלגנהאור, פרשן צבאי פוליטי שיושב במוסקבה, העריך שבמונחים ריאליים, שום דבר לא ישתנה בזמן הקרוב. "כל עוד המלחמה בסוריה ממשיכה להשתולל", הוא אומר, "אי-אפשר יהיה להכניס לשטח כוחות צבא זרים ויהיו אלה כוחות או"ם או כוחות אחרים - כדי לממש משטר פיקוח בינלאומי על מצבורי הנשק הכימי".
להערכת פלגנהאור, "בשלב הראשוני, עיקר הפיקוח יתבצע על-ידי מצלמות אינטרנט. הן יפקחו מרחוק על המצב. זה סידור שרחוק מלהיות אידיאלי. לכן, המגמה כרגע היא להשתמש במומנטום שיצר המהלך לפירוק הנשק הכימי כדי למנף את ועידת ז'נבה 2. בלי התקדמות בחזית הזו, עתידה של סוריה, כמו גם של תוכנית הפירוק, נראה שברירי".