דיקטטורים לא מחונכים

כרטיסי הביקור הציבורי של השניים אינם מעוררים כבוד. קופתו של יוסף וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים, עמוסה לעייפה בשורה של פרשות שחיתות שהחלו מיד אחרי שנכנס לתפקידו, אחרי שקודמו בתפקיד נאלץ להתפטר כשנחשף שהלה קנה תואר אקדמי מבלי שהשלים את חוק לימודיו כנדרש. השרצים הראשונים של וסרמן היו "פעוטים" כמו נפוטיזם ותפירת מכרזים למקורבים למיניהם. אבל בהדרגה שמן וסרמן והחל לבעוט יותר ויותר בשלטון החוק. בהזדמנות מסוימת לפני שבע שנים, נחקר וסרמן במשטרה בגין הטיית מכרז בסך מיליון שקלים. במהלך החקירה פרץ בבכי מרורים והבטיח לראש צוות החוקרים כי למד לקח ויפרוש מתפקידו. וסרמן לא עמד בדיבורו, ומסיבות בלתי ברורות לא הודח מתפקידו הציבורי שמחייב נקיון כפיים. בעבר נטו אנשי תקשורת מסוימים חסד לוסרמן כאשר הוא מצא דרכים להשתמש במשאבים של הסתדרות המורים להידוק הקשרים איתם. אבל הזמנים הללו חלפו לבלי שוב ולוסרמן אין יותר חסינות בתקשורת והוא גם לא למד לקח. בשורה של פרסומים בכלי התקשורת שפורסמו בחודשים האחרונים שגברו באחרונה, הצטייר מנהיג המורים היסודיים כאדם חסר עכבות מוסריים שמסתייע באנשים מושחתים כמוהו בארגון ומחוצה לו. בין השאר התברר שוסרמן ניצל את מעמדו הבלתי מעורער להשגת טובות הנאה לעצמו, למשפחתו ולמקורביו מגורמים שהיו בקשרים עסקיים עם הסתדרות המורים, כמו אירוח בבתי מלון. בהקשר לכך יש לציין את קשריו המיוחדים עם משרדי נסיעות שהעניקו כביכול הנחות ותנאים מיוחדים למורים, ובפועל צ'יפרו דווקא את הבוס בטיסות לחו"ל. בהקשר לכך נכתב ב"ישראל היום": "כך רימתה הסתדרות המורים אלפים מחבריה. יותר מחצי מיליון הוקצו לצורך סבסוד טיסות של מורים לחו"ל אבל הכסף שימש למימון טיסות של מקורבים לוסרמן ללא ידיעת המורים".

מי שהרימה את נס המרד בהסתדרות המורים הייתה גילה קליין, יו"ר הסיעה האופוזיציונית נחל, ועל כך היא שילמה מחיר יקר. וסרמן ואנשיו החלו לרדוף אותה ועשו הכל כדי לסלקה מהסתדרות המורים תוך שימוש באמצעים פסולים. חוקת הסתדרות המורים, שהינה אנטי-דמוקרטית מיסודה, שונתה ערב הבחירות הפנימיות, אחרי שקליין החליטה בבחירות האחרונות להתמודד מול וסרמן. שינוי החוקה להצבעה בפתק אחד עבור הסיעה והיו"ר גרם לכך שרומו חלק מהמורים שהתפקחו והתפכחו והצביעו בלית ברירה לוסרמן שאותו לא רצו. לאחר שוסרמן ראה שסיעת נחל פועלת נושמת באופוזיציה למרות כל המאמצים ליבשה ולחסלה, החליט וסרמן בחודש יוני האחרון להביא לשינויים נוספים בחוקה כדי לסגור את מקורות המימון לסיעה האופוזיציונית. אומ"ץ לא עמדה מן הצד והתריעה בפני וסרמן בכתב ובעל-פה על התנהגותו הנלוזה, והוא השיב תשובות דחוקות. נראה היה שכלה ונחרצה עמו לחסל את קליין. אבל וסרמן לא ידע עם מי יש לו עסק. קליין עלתה מדרגה והגישה נגד וסרמן תלונה למשטרה בחשד שהוא ביצע עבירות פליליות. כדי שגורלה של תלונה זו לא יהיה דומה לתלונות אחרות, אומ"ץ נכנסה לתמונה, פנתה לראש אגף החקירות החדש ניצב מני יצחקי והצטרפה לתלונה של קליין. מכאן ואילך - כל סחבת או החלטה משטרתית שגויה תביא להגשת עתירה לבג"ץ. בעקבות הגשת התלונה החליט וסרמן להחריף את המערכה נגד קליין ולאסור עליה להשתתף בכנסים פנימיים של המורים. אומ"ץ פתחה במערכה משפטית לשינוי פני הדברים. במקביל נשלח בימים אלה מכתב אל שר החינוך החדש, שבו נאמר בין השאר: "תנועת אומ"ץ מטפלת בשנים האחרונות בפרשות שיש בהן חשד לפגיעה בטוהר המידות והמינהל התקין שמעורב מזכיר הסתדרות המורים הוותיק יוסף וסרמן. "בחינת הבעיה העיקרית מעלה שהסתדרות המורים נמצאת מחוץ לגופים המבוקרים על-ידי מבקר המדינה או כל גורם אחר והמזכ"ל חסר המעצורים מנצל זאת היטב ועושה בה ובכספיה כראות עיניו. "באחרונה פורסם כי משרד החינוך ממשיך להזרים מדי שנה סכום של כמאה מיליון שקל להסתדרות המורים מבלי שיש ביקורת ממשית אפקטיבית של המשרד או כל גורם אחר, לרבות מבקר המדינה, על דרכי השימוש בכספים הללו. "יצוין כי בשעתו פנתה אומ"ץ אל משרד החינוך בניסיון לרתום את המשרד לביקורת חיצונית על הסתדרות המורים וזאת דרך עמותה משותפת למשרד ולהסתדרות המורים שנתמכה מכספי קופת המדינה, אך הניסיון לא צלח מאחר שהסתדרות המורים העדיפה להקפיא את פעילות העמותה הזו ומלבד שתצליח לחמוק מביקורת יסודית על פעולותיה. "נראה לנו שיש מקום ליוזמה פרלמנטארית וממשלתית כדי לגרום לכך שהסתדרות המורים תהיה גוף מבוקר ולא ייעשה שימוש חורג בכספי הציבור. "אומ"ץ מוכנה להיות שותפה פעילה ליוזמה זו". אנחנו ממתינים לתשובת שר החינוך לפני שנכלכל את צעדינו הבאים.

מסתבר שגם יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים רן ארז, המכהן בתפקידו 16 שנים, הוא לא טלית שכולה תכלת. בשנת 2003 חשף עיתון ידיעות אחרונות, כי ארז נהג להיעדר באופן שיטתי לתקופות ארוכות מעבודתו כמורה לחינוך גופני בבית ספר באשדוד, עיר מגוריו, וחרף זאת קיבל משכורת ממשרד החינוך בגין עבודה שבפועל לא בוצעה, בסכומים מצטברים ניכרים ביותר. החשיפה הולידה חקירה משטרתית נגד ארז שנחשד בביצוע עבירות פליליות, ורק בנס נחלץ ארז מאי-הגשת כתב אישום נגדו. באופן מפתיע נערך לארז בירור פנימי במשרד החינוך והוא קיבל "הערה" על כך שקיבל שכר מבלי שנתן תמורה לכספים שקיבל במרמה. בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה להעמיד את ארז לדין פלילי או לדין משמעתי, ולהפסיק את עבודתו במשרד החינוך בשל קבלת הטבות שכר שלא כדין. לאחר הגשת העתירה התקיים בשנת 2006 דיון משמעתי חוזר, הפעם בפני מנכ"ל משרד החינוך, שהמיר את ההערה ל"נזיפה" שמשמעותה עונש כבד יותר. ב-2009 דחה בג"ץ את העתירה, אך מתח ביקורת על התנהלותו של ארז, וקבע כי העובדה שארז הועמד לדין משמעתי פנים-משרדי בלבד, בפני סמנכ"ל משרד החינוך, היוותה סטייה משמעותית מהנוהל התקין המחייב עובד בשירות המדינה. גם במקרה זה לא מצאה לנכון הנהלת ארגון המורים לסלק את המנהיג שמשמש דוגמה שלילית לציבור המורים. גם אם היו מורים ישרים ואמיצים מנסים להרים את נס המרד, הדבר לא היה עולה בידיהם. ארז הקיף את עצמו מלקקי פנכה, במקרה זה - קופת המורים. כמעט כל חברי ההנהלה היוו בעלי תפקידים בשכר. מי שלא סר למרותו נרדף עד חורמה ונאלץ לפרוש מהארגון. גם ועדת הביקורת התגלתה במלוא עליבותה כאשר אומ"ץ טיפלה בשעתו בפרשות שונות שאירעו בין כותלי ארגון המורים העל-יסודיים, והיה בהן חשד לפגיעה בטוהר המידות ובמינהל התקין. הפחד והאימה שהפגין יו"ר ועדת הביקורת מיו"ר הארגון היה מבחיל. בדומה למה שעשה וסרמן בהסתדרות המורים, החליט ארז לכופף ולשנות את התקנון של הארגון שלו על-מנת לאפשר לו לכהן בתפקיד ללא הגבלה. אם יחפוץ - אז עד סוף ימיו. הקלה נוספת בין שני הארגונים הייתה ערב הבחירות הפנימיות האחרונות בארגון המורים העל-יסודיים, כאשר מורה צעיר ונמרץ בשם דוד פרידמן ניסה להדיח את ארז ולתפוס את המנהיגות ולנקות את האורווה. בשלב מסוים אומ"ץ ניסתה לסייע לו בתחום המשפטי והציבורי, אך הוא ניתק מגע והעדיף לסמוך על כוחותיו העצמאיים וציבור תומכיו. הוא הצליח להביא אומנם בפקודת בית המשפט למינוי מפקח חיצוני על הבחירות, אבל המנגנון המשומן של הדיקטטור ארז גבר עליו, הוא כשל ומצא את עצמו מחוץ לארגון. ארז התפנה להגיש תביעת דיבה נגד עיתון שהצביע על העדר דמוקרטיה בארגון שהוא עומד בראשו, ונגד ערוץ טלוויזיה שחשף מניעים נסתרים שלו בארגון אחת מהשביתות החוזרות ונשנות של המורים. שביתות אלה מסיחות בדרך כלל את הדעת של המורים מהמתרחש בין כותלי ארגונם ותביעות לשון הרע מרתיעות כלי תקשורת מלהתעמת עם אדם מסוגו של ארז. אבל המשכיל שוחר החינוך בעת הזו לא יידום.

אומ"ץ קיבלה בשעתו הצעה להצטרף לארגון גג בשם "חברה עכשיו", שעוסק בטיפול בבעיות בעלות אופי ציבורי שקיימות בארגונים חברתיים ומקצועיים, ביניהם התנועה הקיבוצית והתאחדות הסטודנטים. אחרי שהתברר לנו שוסרמן וארז משתתפים בפגישות של "חברה עכשיו" כנציגי ארגוניהם פרשנו מסיבות מובנות. באותה הזדמנות רשמנו לפנינו את העובדה המאלפת: למרות ששני הדיקטטורים חלוקים בעמדתם בכמה תחומים, הם גם מוצאים ביניהם שפה משותפת ומן הסתם שואבים עידוד לא-חינוכי הדדי. אחד המומחים למינהל בחינוך כתב בשעתו קטע מאפיין השופך חושך על אופיים של המורים הישראלים במוסדות החינוך לסוגיהם ועל השפעתם המזיקה של שני הדיקטטורים: "המורים הם ציבור מוחלש, בעיקר בעשורים האחרונים. חולשתם נובעת מכך שאין להם מעמד במערכת החינוך. המורה הישראלי כפוף לתכתיבים מדויקים שהוא מקבל מלמעלה ממנהל שמקבל הוראות ממפקח שמקבל הנחיות מהנהלת משרד החינוך. המורה הישראלי הממוצע אינו מגדיל ראש, אינו יוזם ואינו מעז, עושה את הנדרש והולך הביתה. הוא גם אינו דורש מתלמידיו לנהוג אחרת. מעניינת ומטרידה העובדה שכך קורה גם עם המנהלים. גם האוטונומיה שלהם מצומצמת וגם הם חוששים מפני שני ראשי ארגוני המורים. זה אבסורד טרגי, מנהלי המורים בבתי הספר הם שפוטים שלהם בארגון המקצועי שאוחז בגרונם לבל יזוזו. לוסרמן ולארז אין מה לדאוג, הם משתפים פעולה עם המערכת שמסרסת את המורים ומפחידה את המנהלים ואחר כך קוטפים את הפירות". כמה נכון. כמה עצוב. כמה חבל.