המזון האורגני הגיע לאחרונה גם לישראל, בעקבות טרנד עולמי סוחף ומודעות בריאותית וסביבתית הולכות וגדלות. משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגדיר: "חקלאות אורגנית היא חקלאות העוסקת בייצור תוצרת חקלאית תוך התחשבות בערכי טבע ושימור קרקע. חקלאות אורגנית תורמת להגנת הסביבה, לשיפור איכות האוויר והמים ולטיוב הקרקע ופוריותה, כל זאת תוך הימנעות משימוש בכימיקלים אסורים ובחומרים סינתטיים. חקלאות זו אינה משתמשת בחומרי הדברה ודישון קונבנציונליים ומחייבת הקפדה מירבית בכל שלבי הטיפול בתוצרת, עיבודה ושינועה".
למעשה, מזון אורגני הינו מזון, אשר כל תהליך הפקתו נעשה באמצעים אורגניים, החל מהשקיה, דרך תוספים וחומרי דישון וכלה במרחבי הגידול של בעלי-החיים והצמחים. החקלאות האורגנית שוללת שימוש בחומרי הדברה כימיים, דשנים כימיים, שימוש בתרופות ובהורמונים, בחומרים משמרים, בצבעי מאכל ובהנדסה גנטית אשר מעודדים גדילה מואצת ותנובה מרובה.
לפי ה-IFOAM, העמותה העולמית לחקלאות אורגנית, המזון האורגני נשען על ארבעה עקרונות מרכזיים, הנוגעים בקשר הישיר שבין בני האדם לסביבתם ולמשאבים הטבעיים מהם הם ניזונים.
העיקרון הראשון הינו
עיקרון הבריאות, הגורס שהחקלאות האורגנית אמונה על שמירת וטיפוח בריאות המערכות הסביבתיות והפרטים המתקיימים בהן, כיחידה אחת הכוללת את האדמה, הצמחים, החיות, בני האדם וכדור הארץ. עיקרון זה מתאפשר באמצעות יצירת מזון אורגני מזין, באיכות גבוהה, המאפשר לשמור על בריאות הצרכנים ולשפר את חייהם ואת איכות הסביבה כולה. מלבד היותה מונעת מחלות, החקלאות האורגנית תורמת לשימורו ושיפורו של המצב הפיזי, המנטלי, החברתי והסביבתי. לאור זאת, חקלאות זו נמנעת משימוש בדשנים כימיים, בחומרי הדברה, בתרופות ובתוספי מזון שנויים במחלוקת, העלולים ליצור חוסר איזון סביבתי ולגרום לפגיעה בבריאות.
העיקרון השני הינו
העיקרון האקולוגי-סביבתי, אשר בבסיסו דוגל בכך שעל החקלאות האורגנית להתאים עצמה למחזורים הביולוגיים הטבעיים של הסביבה, לאיזון הטבעי ולפעול באמצעים של מחזור. כמובן שמחזורים אלו הם עולמיים, אך פעילותם ייחודית לאתר העשייה החקלאית.
עיקרון ההגינות והצדק הינו העיקרון השלישי, על-פיו על החקלאות האורגנית לקיים יחסי גומלין, המבטיחים הוגנות בשימוש שנעשה במרחב הסביבתי, תוך שמירה על היכולת לקיים חיים איכותיים. מעבר לכך, יש לשמור על הוגנות גם ברמת השותפים לחקלאות האורגנית, ביניהם החקלאים עצמם, הפועלים, המעבדים, המפיצים והצרכנים ולאפשר לכל המעורבים לקיים איכות חיים מיטבית, המבוססת על מזון מזין ומוצרים בריאותיים נוספים, פתוחים וזמינים. כמובן שיש להקפיד על הוגנות גם ביחס לבעלי החיים ולהקפיד על תנאי מחייה המותאמים לפיזיולוגיה שלהם ולאופי התנהגותם הטבעית.
העיקרון הרביעי הינו
עיקרון הפיקוח וההשגחה שגורס שעל החקלאות האורגנית להתנהל במשנה זהירות ומתוך אחריות בכדי להגן על בריאותם ואיכות חייהם של בני האדם במשך הדורות והסביבה בה הם מתקיימים. יש ליישם עיקרון זה ביתר שאת בבואנו להטמיע טכנולוגיות חדשות, מתוך הכרה והבנה של מכלול הגורמים שעשויים להיות מושפעים מהטכנולוגיה לאורך זמן.
היתרונות המרכזיים של המזון האורגני, מעבר ליתרון החשוב של שמירה על איזון סביבתי, באים לידי ביטוי, בצריכת מזונות שנחשבים בריאים ומזינים יותר.
כיום, בעולם המערבי, נעשה שימוש הולך וגובר בחומרי הדברה וכימיקלים המגנים על הגידולים מפני מזיקים ואשר צריכתם מזיקה לבריאותנו לאורך זמן. שטיפת הפרי או הירק וקילופם, אינם תמיד מספיקים, מאחר שרובם של החומרים הרעילים נספגים בירק עצמו.
בחקלאות האורגנית מקפידים לגדל את המזון באופן טבעי, ללא שימוש בחומרי הדברה, הנדסה גנטית, הורמונים, חומרי שימור ותרופות, העלולים לפגוע בבריאותנו ובסביבתנו. הצמחים ובעלי-החיים גדלים ומטופלים בחומרים טבעיים ובסביבת מחיה משופרת.
את הירקות והפירות מגדלים בעונתם, מאחר שאז גידולם חל בתנאים האופטימליים של טמפרטורה, לחות והיכולת שלהם להתמודד עם מזיקים באופן טבעי גדולה יותר. כדי לסייע להם בהתמודדות עם מזיקים, נעשה שימוש בדישון אורגני המכיל שאריות של חומרים טבעיים כגון זבל של פרות וכבשים, שאריות של חומרים טבעיים דוגמת ירקות, מיצוי של צמחים, גזם וקרקע מקומית.
בנוסף, ישנה הקפדה על גידול בעלי-חיים למאכל באמצעים טבעיים ללא שימוש בתרופות, באנטיביוטיקה, בהורמונים ובאמצעים של פיטום. בעלי-החיים מטופלים בשיטות טבעיות וברפואה אלטרנטיבית, שתכליתן למנוע מחלות וכן, הם גדלים בתנאי מחייה משופרים, במרחבים גדולים, המאפשרים תנועה ומקטינים את הצפיפות והסיכון להתפשטות מחלות וניזונים במזון אורגני, המותאם לצורכיהם ושאינו מכיל רכיבים מהחי.
צריכה של מזון אורגני, המכיל רמות גבוהות יותר של ויטמינים ומינרליים חשובים וכן, חומרים נוגדי חמצון, עשוי לתרום לבריאותנו לאורך זמן ומכיל רמות נמוכות יותר של פסולת ורעלים לא רצויים. עם זאת, חשוב להקפיד על צריכה יומית של ירקות ופירות גם אם אינם ממקור אורגני והיתרונות שלהם עולים על הסיכון של צריכת חומרי ההדברה שהם עשויים להכיל. בכדי לצמצם את החשיפה לחומרי ההדברה ניתן לצרוך את פירות העונה שהם עמידים יותר ונדרש בהם פחות ריסוס וכן, ישנם גידולים שבאמצעות רחיצתם במים ובסבון ניתן להסיר באופן חלקי את חומרי ההדברה שבהם. ניתן לקלף גזר, תפוחי-אדמה ובננות ועל-ידי כך להוריד את כמות שיירי ההדברה.
כדי לוודא שאכן מדובר במוצר אורגני העונה על הקריטריונים המחייבים ואשר נמצא תחת פיקוח, הוציא משרד החקלאות ופיתוח הכפר תקנות לחוק להסדרת תוצרת אורגנית, שמטרתן העיקרית היא לאפשר פיקוח וזיהוי. בהתאם לכך, יש לבדוק שעל-גבי המוצר מופיע סמל אורגני אחיד של מדינת ישראל וכן סימון של אחד משלושת גופי הבקרה: אגריאור, סקאל או המכון לבקרה ואיכות IQC. כמו-כן, על התוצרת האורגנית להיות מופרדת בחנויות בהם מוכרים גם תוצרת רגילה, על-מנת למנוע בלבול.
יחד עם היתרונות הבריאותיים והסביבתיים הנגזרים מגידול ומצריכת מזון אורגני, יש לקחת בחשבון שעדיין המוצרים האורגניים יקרים יותר, אם כי הם כבר מופצים לא רק בחנויות יוקרה ייחודיות, אלא גם בסופרים במחירים נוחים יותר. כמו-כן, על-מנת להוזיל עלויות, ניתן להצטרף לקואופרטיב אורגני, המאפשר קנייה ישירות מהמגדלים במחירים נמוכים יותר. כדאי לגוון את סל המוצרים שאנו רוכשים ולהתחיל לשלב בו מוצרים אורגניים בהדרגה, לראות מה מתאים לנו, ליהנות מטעם משופר, לתרום לבריאותנו ולא פחות חשוב לתרום לסביבה.