חילופי הזהויות מבוצעים על-ידי המורה לצרפתית ואהובה של חיה'לה, מקס, (בר פלד, לחלופין עם הופעתו המהממת של אמיר הלל הבריטון המופלא) המתחזה לחתן המיועד, קוני למל האמיתי - יונתן פז בוגנים, שלהגביל רקדן מופלא כמוהו בצליעה וגמגום, זה קצת אכזרי. אבל מי שמכיר את עברו יודע שהוא גם שחקן דרמטי מהמעלה הראשונה. כך לא אשכח את משחקו מול גלעד קמחי ב"אסקוריאל" של גלדרודה, בדמות המלך המתחלף עם הליצן בזהותו. פנינה ממש בתולדות התיאטרון. נושא חילופי הזהות המשמש בסיס לקומדיות רבות בקומדיה דל ארטה ואצל שייכספיר - צולח גם כאן.
על אחת כמה וכמה, כשזמרות כה מחוננות ובעלות קול של זהב - רוני מרחבי כלייבלה, בתו של השדכן, והכלה המיועדת קרולינה-חיה'לה (נוי הלפרין, המתחלפת עם לורין מוסרי הכה מרשימה) - קולות אלה מעלים את המחזמר לרמה עילאית.
כך גם משחקה של נילי צרויה הנהדרת, שחקנית דרמטית מאין כמוה, שכאן מחצינה את היסוד הקומי שביכולותיה, וגורפת תשואות בתום המונולוג שלה. כך גם שלום שמואלוב, יעקב איילי וגיל אלון - שלושת המבוגרים יותר מהחברה הצעירים, מעניקים את הטון המקצועי עם הליטוש והשלמות במשחקם. הקורוס של הבנים - רן גוזי, אדם כהן, דודי גזית, תדהר יששכר וגל פופולר, רוקדים נפלא בהתלהבות של חסידים אמיתיים, עם עוצמת קצב מודרנית, וששירתם כקורוס נעשית בהרמוניה מושלמת.
המחזמר מעניק מצב רוח עילאי, תענוג לצופים, בביצוע הכה משובח של כולם. ושאפו לעיבוד הרענן של משה סחר למחזהו של אברהם גולדפאדן, מענקי התרבות היידישאית שלנו, בזכותם אנו, הצברים, למדים על החיים שהיו מנת חלקם של היהודים פעם, בגולה. למרות שיש מי שמשמר את המנהגים הללו גם כאן, בבני ברק, במאה שערים וכו', חרף אי הרלוונטיות שלהם להיום.
אותנטיות של תקופה שעבורנו היא היסטוריה עם צביטה בלב וניחוח למה שהיה פעם.