מהי ההגדרה של תאונת עבודה?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 מגדיר "תאונת עבודה":
פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
"מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.
האם ישנן הרחבות נוספות להגדרה הפורמלית של "תאונת עבודה"?
סעיף 80 לאותו החוק, מרחיב ונותן חזקות רבות להגדרה של "תאונת עבודה", לדוגמה: נסיעה/הליכה אל העבודה, או ממנה, וכיו"ב.
על מי לפצות את העובד במקרה של תאונת עבודה?
במקרה של תאונת עבודה, על המוסד לביטוח לאומי לפצות את העובד. על-פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעבור עובדיו. במידה שהמעסיק לא שילם, עלול הדבר לגרום להגשת תביעה נגד המעסיק להחזר הסכום השווה לקצבאות שהמוסד לביטוח לאומי שילם או עתיד לשלם לעובדיו של המעסיק.
מה הם "דמי פגיעה"?
דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה (מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע ובתנאי שאינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה (הכל על-פי אישור רפואי) - בשלושת החודשים הראשונים לתאונת העבודה.
מה הם "דמי תאונה"?
תביעה לתשלום דמי תאונה עבור מבוטח שנפגע בתאונה (שאינה תאונת עבודה) ועקב התאונה איבד את כושרו לתפקד - דהיינו אף אם לא מדובר בתאונת עבודה (בכפוף לחריגים).
מהי פוליסת חבויות מעבידים?
כאשר עובד נפגע בתאונה המוגדרת כתאונת עבודה, זכאי הוא להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ובהתאם לדרגת נכותו יכול הוא לקבל עד 75% מהמשכורת הקובעת (במקרה של 100% נכות).
על-פי ההנחה דלעיל, נוצר מצב בו העובד מפסיד 25% ממשכורתו הקובעת, ומשכך העמידו חברות הביטוח פוליסות הנקראות "פוליסת חבויות מעבידים" אשר כל עיקרן הוא לפצות עובדים בהפרש אשר איננו משולם על-ידי המוסד לביטוח לאומי, ובהתאם לדוגמה לעיל - עד 25% הנותרים.
מטרת פוליסות אלו, אפוא, הינה להשלים את החסר שהביטוח הלאומי איננו משלם, על-מנת שהעובד לא יצא נשכר.
מהו ההליך של תביעת פוליסת חבויות המעבידים?
בניגוד להליכים מול המוסד לביטוח לאומי בתאונות עבודה, אשר בהן אין צורך להוכיח רשלנות המעסיק, בתביעה נגד חברת הביטוח של המעסיק בגין פוליסת חבויות המעבידים, ונגד המעסיק עצמו, יש להוכיח כי המעסיק התרשל והפר את חובת הזהירות כלפי העובד שלו.
דוגמאות מהפסיקה:
בע"א. 5379/90 סימה מתיתיהו נ' מדינת ישראל תבעה מורה את משרד החינוך על כך שהיה עליה להזיז כיסאות ושולחנות וגבה נתפס כתוצאה מכך. בית המשפט דחה את תביעתה וקבע כי אין רשלנות לבית הספר ולמשרד החינוך.
בתא 25111/97 שהואן עורסאן נ' דן רולידר חב' לעבודות הנדסה אזרחית דחה בית המשפט תביעה של עובד אשר פירק פיגומים כאשר חוט ברזל נכנס לו לעין והרס אותה כליל. פעולה זו נחשבת פשוטה וצפויה ואין להשליך את האחריות על המעסיק.
בת"א 12354/07 חליחל בלאל נ' תפרון בע"מ נפגע עובד בבוהן רגלו הימנית, כאשר נפלה עליו עגלה כבדה המכילה בדים, מבלי שסופקה לעובד עזרה, ובמקרה בו היה נתון בסכנה. בית המשפט קיבל את תביעת העובד וקבע כי המעסיק הפר את חובת הזהירות כלפי עובדו וחייבו בפיצוי לעובד (במסגרת פוליסת חבות המעבידים).
סיכום
ישנם פרטים רבים נוספים הקשורים לתאונות עבודה ואופן חישוב הפיצוי המגיע לעובד שנפגע בעבודתו. בכל מקרה של תאונה, בין אם המדובר בתאונת עבודה ובין אם לאו, כאשר אין העובד יכול לשוב לעבודתו כתוצאה מהתאונה - יש להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום אשר יקבע מהי האפשרות העומדת בפני הנפגע.
כמובן שיש לבחון כל מקרה על-פי נסיבותיו הספציפיות וכי יעוץ זה הוא כללי בלבד.