מצפיה בתערוכות אוספי מוזיאונים בלבד, שבכולן הוא כלול כנדבך חשוב, לא ניתן להסיק את מה שרואים בתערוכה בויטני. רק מהתערוכה "BEYOND LOVE” בה הושקעו כמה שנות עבודה, וחיטוטים בנבכי העבר, אפשר לדעת עד כמה מי שהיה תחילה אמן מופשט טהור, ובהמשך בנה לו את סגנונו הנודע כפופארט - עד כמה הוא מוכשר, רבגוני ביכולותיו, רגיש וענק. כבר בהיותו בן חמש או שש, התגלה כשרונו האמנותי, וכבר אז התחוור לו שעתידו באמנות, כפיצוי על חייו רבי התלאות. כבן להורים מאמצים, שהעניקו לו את שם משפחתם - קלארק, שמצבם הכלכלי התדרדר עם השפל הכלכלי באמריקה; חי ב-23 דירות מאז נולד ועד גיל 17; ידע מצוקה ועוני, ועבד בילדותו כדי לעזור לפרנסת אמו המאמצת שאהבה אותו מאד. מחרדתה לבריאותו, עברו לגור הרחק מביתם בעיר, ששכן ליד מפעל תעשייתי המזהם את האוויר, לבית בכפר. היא גם מנעה ממנו להכנס לבי"ס בגלל חוסר משקלו, ושמרה אותו שנה בבית, אך בהמשך, הצליח לקפוץ כתה וכיסה על הפער. כבר בכתה א' גילתה המורה את כשרון הציור שלו. כשהיה בן 8 התגרשו הוריו. בהמשך, עבר לגור עם אביו המאמץ, כדי ללמוד בבי"ס תיכון טכני, שהייתה בו מגמת אמנות נודעת באיכותה. כשסיים, העניק למחלקה הלטינית שם, את ציורו מ-1946 בסגנון האיקונוגרפי של ימי הביניים. מדהים. טרם היותו בן 21, נפטרה אמו האהובה מסרטן. הוא היה קשור אליה במיוחד, והשפעות מותה, הפוביות שלה (האם יש לך די אוכל?" היו מילותיה האחרונות אליו לפני מותה) והיותם גרים בילדותו צמוד לבית קברות, השפיעו מאד על ציוריו. למעשה, רק ב-1956 כשהכיר את האמן אלסוורת' קלי המבוגר ממנו בחמש שנים, שכבר אז זכה להכרה הודות לתערוכת יחיד בגלרית בטי פארסונס, והם הפכו לזוג - רק אז, הוא טוען, החל לדעת מה זו אמנות. וכך החלה פלטת הצבעים שלו להפוך מקודרת ואפלה, לצבעונית ותוססת. ציורי הדיוקנאות האפלים של חבריו שצייר בראשית דרכו, שופכים אור על כשרונו ורגישותו לצלם האדם. מהם עולה אמן מהמעלה הראשונה, ומכאן מובנת נסיקתו הן בציור המופשט והן בפופ ארט בהמשך. הוא המשיך ללמוד ככל שניתן, בנוסף ללימודי האמנות אותם סיים בART INSTITUTE OF CHICAGO, ובביה"ס הנודע "שוגון", עם מלגות שקיבל הודות לשירותו הצבאי בחיל האוויר לאחר התיכון. כך גם העשיר את הידע שלו כשנסע לשנה לאירופה, למד באוניברסיטת אדינבורג, והשתלם בצרפת בחקר קתדרלות לאורכה ולרוחבה. כשחזר לאמריקה, חסר פרוטה כתמיד, נתקע בניו-יורק , מבלי שמי מאלה שחשב לחבריו, יעזור לו לחזור למדינתו, אינדיאנה. הוא גר בגריניץ' וילג', עם כל הציירים המופשט-אכספרסיוניסטים. אך פגישתו עת היה מוכר בחנות לצבעים, עם האמן אלסוורת' קלי, גרמה למהפך בחייו., כפי שצוין לעיל.

גירוש הרוחות הרעות

מכיוון שלא יכול היה להרשות לעצמו בתחילת הדרך לרכוש בדים לציור, יצר מקרשים ובולי עץ (שהתגלגלו בסביבתו מבתים שנהרסו), אסמבלז'ים מדהימים, מאורכים,עליהם צייר מספרים, אותיות, והחל בשימוש במילים הכתובות כחלק מיצירתו. את האסמבלז'ים האלה כינה Herms בהשראת עמודי הדרך מהתקופה היוונית, שראשו של הרמס עמד בראשם, והם חוזקו בתוספת סמל פאלי לשם גירוש הרוחות הרעות. ככלל, אינדיאנה, (את שמו הוא שינה ב1958), הושפע מאד מכל עושר התרבויות שהכיר ולמד, ומהספרות והשירה. אפילו המשפט "מנה, מנה, תקל ופרסין", שהופיע בספר דניאל בסיפור על משתה בלשאצר, והמתריע בפני הקץ שיבוא - גם הוא מצוי בתוך כמה מיצירותיו אז. כמו אצל רמברנדט בציורו ברייכסמיוזיאום. תקצר היריעה מלפרט את כל העושר שביצירותיו המוקדמות, שמוצגות בתערוכה במוזיאון הויטני בניו-יורק. מקלי ומשאר ידידיו חברי תנועת הפופארט, כמו ג'יימס רוזנקויסט, רוי ליכטנשטיין, אנדי וורהול (שרוברט שיחק בסרטו של זה EAT ) ספח את הדיוק והביטחון בהנחת הצבע, עד כדי קירבה לגרפיקה שימושית, בנוסח שלטי החוצות של חברי הפופארט. כך גם רגישותו לצדק חברתי גרמה לו ליצור ציורים המכילים שמות ערים, בהם התחוללה האפליה הגזעית כלפי השחורים, והוא נחשב לאמן הכי אמריקני שיש. הפריצה הגדולה והתנופה בקריירה שלו חלה ב 1961, לאחר שאלפרד באר, מנהל הM.o.M.A רכש את יצירתו AMERICAN DREAM , והציג אותה ב"מומא" בתערוכת "אמנות האסמבלאז'”. מאז, הוזמן להציג במוזיאונים וגלריות ברחבי העולם - בין היתר בפאריס, לונדון, אוסטרליה וגרמניה. ב-1964 הזמין אצלו הארכיטקט הנודע פיליפ ג'והנסון עבודת ניאון ענקית, לקיר החזית של ביתן מדינת ניו-יורק בתערוכה המונומנטלית הבלתי נשכחת "היריד העולמי בניו-יורק 1964”, זאת - יחד עם עוד 8 מאמני הפופארט. ב-1965 הזמין "מומא" אצלו עיצוב לכרטיסי ברכה לחג המולד. כך עיצב את היצירה שלו שהפכה לנודעת מכלל יצירותיו בעולם כולו - LOVE בצבעים שונים. מכיוון שלא רשם עליה פטנט, נעשו ממנה מיליוני הדפסים, ויציקות פסלו זה, ניצבות בעולם כולו כולל במוזיאון ישראל, שפסלו באותיות העבריות "אהבה" ניצב שם בגן הפסלים מ 1977. גם בחנות המוזיאון בירושלים ניתן לרכוש את היצירה בצורת תליון מוזהב.

אמן מרתק

תערוכה זו, מאירה את עיני הצופה להכיר לעומק את יצירת האמן הגדול הזה, משום שאינה קולוסאלית בגודלה. דווקא הצמצום וההתרכזות בעיקר, מעניקים את ההזדמנות לספוג את התוכן בקלות ונכון. והדבר המענג ביותר שבה - הוא הקריאה במאמרים מאירי העיניים בספר המלווה אותה, המשחזר את חווית הביקור בתערוכה. אמן מרתק, אסתטי בצורה פנומנלית, מרהיב בצבעיו, שהחל מציוריו הראשונים מוכיח מי הוא באמת, מהשורש. לא להחמיץ, למי שיבקר בניו-יורק עד ה 5.1.2014.