לאחר שנים ארוכות של רגיעה יחסית, שוב סובלת יהדות ארה"ב מגל של בריונות וטרור. הפעם הולם האגרוף האנטישמי בכל מי שחזותו יהודית. חובשי-כיפות ועוטי-שטריימלים הופכים יותר ויותר ליעד-תקיפה יומיומי בניו-יורק, וושינגטון, אילינוי ומיזורי, ויד האיבה גם גואה לכל מרחבי היבשת.
מאחורי הפעולות האלימות האלה עומדות כנופיות-רחוב, שבחרו להן את ה"נוקאאוט" - משחק הלקוח מעולם האיגרוף - כדי לזרוע באמצעותו אימה ופחד בקרב קורבנותיהן. הן עושות זאת תוך היטפלות לקורבן במהלומות-מחץ, ואינן מרפות ממנו כל עוד אין הוא קורס ונופל.
מעשי הבריונות הביאו לכך שיותר ויותר יהודים ממעטים באחרונה לצאת לרחובות הערים, בעיקר בשעות החשיכה, שבהן מגיעות פעולות האיבה לשיאן. הגיעו הדברים לידי כך ששכונות יהודיות, נוסח ברוקלין וויליאמסבורג, נראות בשעות אלה כשכונות-רפאים.
אל מול הבריונות האנטישמית הגואה נזעק גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, שהוא גם היסטוריון מקומי. בראיון מיוחד לאתר News1 הוא חושף את ה"קוריקולום ויטה" של האנטישמיות האמריקנית לאורך השנים. מסתבר שראשיתה עוד במאה ה-17, אלא שברבות השנים היא רק התעצמה, בעקבות מבול המהגרים שהציף את היבשת במאות הבאות.
בזכות הליגה
בהקשר לכך מזכיר נחשון לטובה את יהדות ארה"ב, שידעה להקדים רפואה למכה, כשהקימה, באמצעות מסדר "בני ברית", את "הליגה נגד השמצה", שהתמקדה לאורך השנים במאבקים הבלתי-נלאים שלה כנגד האנטישמיות הגואה. הגיעו הדברים לידי כך שמנכ"ל הליגה דהיום, אייב פוקסמן, ניצול-שואה בעצמו, מגדיל אישית לעשות, כשהוא לוחם באנטישמיות הבינלאומית עוד ביתר-שאת משעושה זאת הליגה עצמה, בראשה הוא ניצב.
נחשון מטעים כי לזכות הליגה נזקף עשור של מאבקים והישגים בלתי-מבוטלים, כשהיא נלחמת ללא חת כנגד אפלייתם של יהודים בכלכלה ובמוסדות ההשכלה הגבוהה. הוא מזכיר כי בזכותה נקלטו רואי-חשבון יהודים בשוק רק בשנות השישים של המאה החולפת, ותודות למאבקה העיקש במערכת החינוך האמריקנית - הצליחה הליגה למנוע את לימוד "הסוחר מוונציה" של שקספיר במוסדות ההשכלה, והכל בעטיין של הקונוטציות האנטישמיות שבמחזה, בו יהודי בלבד נבחר להופיע כשיילוק.
באירועי הטרור הנוכחיים כנגד יהודים בארה"ב רואה נחשון המשך ישיר של החרב האנטישמית המתהפכת עדיין מעל ראשי היהודים ברחבי היבשת. את הקולר לייבוא השנאה כלפיהם הוא תולה במהגרים הרבים שזרמו אליה ברבות השנים, בהם מוסלמים לא מעטים.
פחדים משתקים
עוד קודם לכן זכורים לרעה "הפרוטוקולים של זקני ציון". אלה הגיעו ליבשת האמריקנית והופצו בה על-ידי איל המכוניות הנרי פורד, שבין השאר לא בחל בתליית צילומו של אדולף היטלר במשרדו. בהקשר לכך מזכיר נחשון כי עוד משנת 1933 הוצפה אמריקה בשלל צלבי-קרס, שהתנוססו על קירות קונסוליות גרמניות עד שלהי שנת 1941. הוא מציין כי נציגים מפלשתינה דאז שהגיעו לאמריקה, זועזעו מן הפחד שקינן עקב כך בקהילות יהודיות ברחבי היבשת.
מסתבר שגם עלילות-דם כנגד היהודים לא פסחו לאורך השנים על ארה"ב. בהקשר לכך מזכיר נחשון את חוקי-ההגירה הנוקשים שמנעו מפליטים יהודיים מאירופה להגר ליבשת. עד כדי כך הגיעו הדברים שיהודים אמריקניים הותקפו על היותם בעלי נאמנות כפולה - רק משום שניסו להילחם למען אחיהם באירופה. הפחדים שיתקו אז את רוב-רובו של הממסד היהודי מכל ניסיון להציל יהודים בימי השואה ובכך רק הקלו על הנשיא דאז, פרנקלין דה רוזוולט, להתעלם מן הזוועות ולהימנע בתוך כך מהצלת יהודים.
שחיקה מואצת
לאחר מלחמת העולם השנייה הגיע לארה"ב ייבוא נוסף ומוגבר של שנאה בדמותם של הערבים והמוסלמים. אלה התמקדו ביבשת בתעמולה אנטי-ציונית, ששימשה ככיסוי לחלומם הישן לחיסול היהדות העולמית. לדברי נחשון, החלום הזה עדיין שריר וקיים ברחבי ארה"ב, לפיו מוסלמי טוב הוא זה שתורם לחיסול העם היהודי.
נוכח כל אלה מזהיר נחשון מפני השחיקה המואצת בממסד היהודי של היום ברחבי היבשת האמריקנית, הגורמת גם להחלשת מעמדה של ישראל ברחוב היהודי. בד-בבד הוא רואה סכנה מוחשית במהפכה האלקטרונית, המעניקה לכל אותם אנטישמיים מרחב-מחיה להפצת תעמולה אנטי-יהודית ואנטי-ישראלית. כך, למשל, סיפורים על מצות של פסח, שנאפו בדם מוסלמי, הם חזון נפרץ ברחבי היבשת, בעיקר בעטייה של התקשורת האלקטרונית.