X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
לעומת נתניהו שנוהג לחוש את הרוח הציבורית, שרון נהג כאיש צבא שהאזרחים הם פקודיו. מי שמייחל למלך ששולט בלי מצרים צריך לזכור שרודן נתון ללחצים, בינלאומיים למשל, ובסופו של דבר הוא ישבור שמאלה
▪  ▪  ▪
סטרוק. עמדה בלחצים [צילום: פלאש 90]
זמביש. מסר לא מכוון לנתניהו [צילום: פלאש 90]

כן, אבל...
קובעי השיח הציבורי בישראל ערכו הלוויה למנהיג שעקר יישובים. הימין לא הצליח להציג לציבור את שרון כמנהיג שהקים יישובים אך בשנותיו האחרונות לא עמד בלחצים. במקום זאת חזר וגמגם, "כן, אבל..."

לא כל אמת צריכה להיאמר. ואין זה סוד שאנשים נוהגים להעמיד פנים כשלזירה נכנס המוות. אורית סטרוק הפרה במוצ"ש את כללי המשחק. קורה. כשנפטר (או נכנס למצב של קומה) פוליטיקאי שתמול שלשום היה בשיא כוחו, תמיד יש מי שמפיק מהסתלקותו מהזירה תועלת פוליטית או אלקטורלית. לרוב אישית, לעתים קולקטיבית. המתנגדים להינתקות לא כישפו את שרון כדי שיקבל אירוע מוחי אך נשמו לרווחה כשהבינו שהוא לא יחזור לזירה ולא יבצע את ההתכנסות שתכנן לבצע ביו"ש. זאת הייתה תגובה טבעית בדיוק כמו תגובתו של אהוד אולמרט שללא ספק חש שמחה למראה הדרך שלפתע נסללה בפניו. כי פוליטיקאי בשר ודם לא מסוגל שלא להיות מאושר כשגל בלתי צפוי מעלה אותו אל ראש הפסגה. למקום שאליו בשום דרך אחרת לא היה מגיע. ואולמרט הוא בשר ודם.
סטרוק ביטאה את תחושות בוחריה שחשו שניצלו מסכנה שארבה להם. הטעות שלה הייתה שלא הפרידה בין שרון המנהיג לשרון האיש שלפני שמונה שנים נפל למשכב. אך לאחר שאמרה את מה שאמרה, טוב עשתה שלא חזרה בה. לאיש ציבור אסור להתפתל, עליו לעמוד בלחצים. והטעות של יו"ר מפלגתה נפתלי בנט הייתה שנגרר לפסטיבל שהתנהל סביב התבטאותה ביממה שלאחר מכן ושהגיב כשנדרש להתנצל. יו"ר מפלגה הוא לא נאשם שצריך להוכיח את חפותו הציבורית ולא אבא לחברי סיעתו שנושא באחריות על התנהגותם ומעמיד אותם בפינה כשהשכנים מתלוננים. גם זאב חבר (זמביש) כשספד לשרון בטרם החל מסע הלוויה, לא הפריד בין שרון ראש הממשלה לשרון האיש שהיה פעם ידידו וששכב שמונה שנים ללא הכרה. על הכול תכסה האהבה, אמר.
הימין מצא את עצמו במלכודת ציבורית. מלכודת שונה אך גם דומה לזו שבה מצא את עצמו בשנים שלאחר רצח רבין. המדינה ספדה למנהיג שהגיע לכס ראש הממשלה כגנרל עטור תהילה ופנה בערוב ימיו שמאלה. בשונה מימי הזיכרון לרבין, הימין לא מצא את עצמו על ספסל הנאשמים אך בדומה לימים ההם נאלץ להשתתף בפסטיבל לא לו. כי אלה שקובעים את השיח הציבורי בישראל ערכו הלוויה למנהיג שעקר יישובים. הימין לא יודע להכתיב את השיח ועל כן לא הצליח להציג לציבור את שרון כמנהיג שהקים יישובים אך בשנותיו האחרונות לא עמד בלחצים. במקום זאת חזר וגמגם, "כן, אבל..."

מלך? לא תודה

ייתכן שזמביש לא התכוון לכך, אך כשדיבר שידר מסר לבנימין נתניהו - שרואה בו נציג אותנטי של המתנחלים - הציבור הימני יכול לסלוח למנהיג שמפנה יישובים. אבל בשבוע שהוא 'שבוע שרון', על ראשי הימין היה להעביר מסר ציבורי ופוליטי ברור. הציבור לא מתחשבן עם אריה מת. ההיסטוריה היא שתסגור חשבונות. והחשבון כבר נפתח. אבל ראש ממשלה מהליכוד שיבחר ללכת בדרכו ישלם מחיר פוליטי בבחירות ואולי גם לפני הבחירות, במפלגתו ומחוצה לה. האהבה מכסה על הכול רק בהלוויות.
על נתניהו מרבים לומר שלפני קבלת כל החלטה הוא מוציא אצבע החוצה ובודק לאן נושבת הרוח (הציבורית). על-אף היותו בוגר סיירת נתניהו הוא דמות אזרחית. איש ציבור שחי את ערכי הדמוקרטיה המערבית. אזרחי המדינה עבורו הם לעתים בני ברית ולעתים בני פלוגתא אבל הם קודם כול אזרחים. שרון לעומתו היה איש צבא ברמ"ח עבריו. מבחינתו כשהיה שר וכל שכן ראש ממשלה הוא היה רמטכ"ל. כשמצא לנכון הקים יישובים, כשמצא לנכון החריב אותם. על השרים ועל הפקידים היה לבצע, על האזרחים - לציית.
זהו הלקח האמיתי של ההינתקות. יש ציבור שחולם על מנהיג חזק שיהדוף אויבים וישליט סדר. שימלוך בלי בג"צים. בלי פריימריז. בלי מוסדות מפלגתיים. שיוביל מפלגה של איש אחד נוסח גנדי-רפול-ליברמן. זהו הלקח שאמורים להפיק הבזים לדמוקרטיה. למתגעגעים למלך. מנהיג ששולט על דעתו בלבד משוחרר מהלחץ מצד חבריו לסיעה ומוסדות מפלגתו אבל חשוף לא פחות ואולי אף יותר ללחצים אחרים. ללחץ של האליטות, ללחצים בינלאומיים. מנהיג ששולט ללא בלמים הוא רודן, וטועה מי שסבור שרודן במידה ויקום חס ושלום בישראל, ישבור ימינה. הוא ישבור שמאלה. מי שמתגעגע למלך מקבל מנהיג דורסני שמפטר שרים בממשלתו ומתעלם ממשאל מתפקדי מפלגתו שהוא עצמו יזם. עדיף ראש ממשלה שנוהג להוציא אצבע החוצה.

נשיא, ברירת מחדל
השר משה יעלון

צ'ק בעייתי
יעלון רשם הישג בדרך להתמודדות על ראשות הליכוד שתיערך ביום מן הימים. אם כי ייתכן שיצטרך להמתין זמן כה רב, עד שאת הצ'ק שקיבל השבוע מהמתפקדים כבר לא יוכל להפקיד

ביום שלישי שחרר שר הביטחון בוגי יעלון התבטאות שהסעירה במשך יומיים-שלושה את המערכת. יעלון האשים את מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי במשיחיות וברדיפה אובססיבית אחרי הסכם שלום מתוך רצון לזכות בפרס נובל.
יעלון הפר את כללי המשחק במודע. הוא ידע שימשוך אש ויצר משבר תקשורתי מבוקר כשהוא מבקש להשיג שתי מטרות, אחת פוליטית, אחת מדינית. לשפר ולחזק את עמדותיו בקרב מתפקדי הליכוד ולתקוע כמה מקלות בגלגלי העגלה המדינית. לא מן הנמנע שהמסר שביקש להעביר לבית הלבן היה נקלט בוושינגטון טוב יותר אלמלא היה תוקף ישירות את קרי. אבל יעלון לקח סיכון מחושב: ציבור מתפקדי הליכוד קולט וזוכר מסרים צבעוניים בעלי אופי אישי מובהק. יעלון רשם הישג בדרך להתמודדות על ראשות הליכוד שתיערך ביום מן הימים. אם כי ייתכן שיצטרך להמתין זמן כה רב, עד שאת הצ'ק שקיבל השבוע מהמתפקדים כבר לא יוכל להפקיד.
ויש שר נוסף שבוחן בימים אלה לעומק את המפה הפנים-ליכודית בטרם יקבל החלטה חשובה שיכולה להתגלות כהחלטת חייו. השר סילבן שלום עורך לאחרונה פגישות וגישושים על-מנת להכריע אם להתמודד על הנשיאות. שלום נועד לאחרונה עם כמה חברי כנסת מיש עתיד, מיהדות התורה ומש"ס. סיעת הליכוד מחולקת. יו"ר הקואליציה יריב לוין שאל לאחרונה כמה פעמים את נתניהו מתי בכוונתו להחליט מי יהיה מועמד הליכוד, או אולי מועמדה של סיעת הליכוד-ביתנו. ליברמן משמש במידה רבה מפתח כי הוא היחיד בכנסת שמסוגל להביא 11 קולות. לפיד מתכוון לתת חופש הצבעה ושאר ראשי הסיעות לא מסוגלים לספק סחורה למתמודד זה או אחר. לוין, אגב, מקורב לשלום. נתניהו לא משיב. טרם החליט. על פניו, הלו"ז אינו לוחץ. הסיעה תתכנס לקבל החלטה רשמית אחרי פגרת פסח, כלומר בתחילת מאי. המועד האפשרי הוא עשרה במאי, ביום פתיחת המושב. לו יכול, נתניהו היה מכריע בתשעה במאי. או בעשרה במאי בבוקר. הוא אוהב לדחות הכרעות פוליטיות. לראיה - מינוי יו"ר ועדת חוץ וביטחון. אבל החלטה במועד מאוחר עד כדי כך משאירה למועמד רשמי מטעם הליכוד-ביתנו, אם וכאשר יתמנה, חודשיים בלבד לקמפיין.
בסיעת הליכוד מחשבים רווחים והפסדים. מי ירוויח אם שלום יפנה את מקומו בממשלה ובכנסת. מי ירוויח אם לא יתמודד בפריימריז, ומי יפסיד אם ינסה לזנק מבית הנשיא לכס ראש ממשלה. שלום בן 55. אם ייבחר לנשיא, כשיסיים את הקדנציה ימלאו לו 62. בסיעה מדברים על חוק צינון. חוק שימנע מנשיא המדינה להתמודד על תפקידים פוליטיים במשך שבע שנים. רק שבינתיים להצעת החוק אין אבא. אין מציע. עקרונית, אפשר להעביר את הצעת החוק גם לאחר ששלום ייבחר ולנהל דיונים אם היא חלה על נשיא מכהן. רק שבאותה מידה הכנסת יכולה גם לבטל את החוק לאחר שתחוקק אותו. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. מה שכן, השאלה היא מתי יוכל שלום להתמודד על ראשות הממשלה אם אכן ייבחר לנשיא.
במערכת הפוליטית גוברת הערכה שהכנסת הנוכחית לא תוציא את ימיה. הבחירות ייערכו מתישהו ב-2016 אם לא בסוף 2015. אם כן הבחירות שלאחר מכן ייערכו ב-2020. הקדנציה של הנשיא הבא תסתיים לעומת זאת ב-2021. המסקנה היא ששלום לא יוכל להתמודד לפני 2023–2024 שזה בעוד שלוש מערכות בחירות. מרחק שנות אור. מי יודע לתכנן עשר שנים קדימה. הוא לא ישתתף בהתמודדות על ראשות הליכוד שאחרי נתניהו. אם כי בסיעה יש מי שמעריך שאם ירצה יוכל להתפטר מתפקיד הנשיא ולהתמודד על ראשות הליכוד. אבל זהו תסריט בעייתי מבחינה ציבורית. בטווח הקרוב, בכירי הליכוד עשויים להרוויח מהסתלקותו של שלום מהזירה הפנים-מפלגתית. הוא מפנה מקום בעשירייה הפותחת ומשאיר נתח רב של מתפקדים שאת תמיכתם יוכלו לגייס. בטווח רחוק יותר שכולל התמודדות על ראשות הליכוד בעוד כעשור, קשה לדעת. עבור נתניהו כמו גם עבור ליברמן, גם שלום וגם ריבלין הם ברירת מחדל. גם שלום וגם ריבלין פעלו בכנסת הנוכחית לשפר את היחסים עם נתניהו ועם ליברמן. אבל גם לנתניהו וגם לליברמן זיכרון ארוך. ליברמן לא בירך לשלום את הח"כ לשעבר אריה אלדד עד יומו האחרון בכנסת משום שסבר שאלדד הוציא עליו קריקטורות שהציגו אותו בדמות של פינוקיו כשהצטרף בזמנו לממשלת אולמרט. פשוט חלף על פניו במסדרונות הכנסת ובוועדות מבלי לומר שלום. נתניהו התנגד לקיצור הפז"מ של מיכאל קליינר שפעל להפיל את ממשלתו ב-1999 והשלים עמו רק כשנבחר לשמש אב בית הדין של הליכוד.
השיקול של נתניהו וליברמן, כל אחד בתורו, הוא לא את מי הם מעדיפים לראות בבית הנשיא, את שלום או את ריבלין, אלא את מי כל אחד מהם שונא פחות. שניהם לא רווים נחת משני המתמודדים. בסביבתו של נתניהו מעריכים שקיים סיכוי שיעדיף את שלום בתור ברירת מחדל. אבל בינתיים הוא מושך זמן. שלום מחכה להבטחה מנתניהו. הוא רוצה להיכנס למערכה רק אם נתניהו יבטיח שיכריז עליו כמועמד הליכוד. ללא הבטחתו, שלום לא ייקח סיכונים. נתניהו טרם קיבל החלטה. בליכוד לא מתלהבים מהתסריט בו שני בכירי המפלגה יתמודדו על הנשיאות, גם רובי ריבלין וגם סילבן שלום. התסריט מבטיח קרב מרתק בין ריבלין, שלום ובן-אליעזר שיוביל לסיבוב שני. אם כי סביר להניח שבסופו של יום בליכוד, משניים יישאר אחד.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  19/01/2014   |   עודכן:  19/01/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אביגדור (איווט) ליברמן / Avigdor  Liberman  אברהים צרצור  אברהם מיכאלי  אברהם (אבי) וורצמן  אהוד אולמרט / Ehud Olmert  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אורי מקלב / Uri Maklev  אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel  אורי שרגא אורבך / Uri  Orbach  אורית מלכה סטרוק / Orit Malka Struk  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אחמד טיבי / Ahmad  Tibi  איילת שקד / Ayelet Shaked  אילן גילאון / Ilan Gilon  איתן כבל / Eitan Cabel  אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan  אליהו ישי  אמנון כהן  אראל מרגלית / Erel Margalit  אריה אלדד  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  באסל גטאס / Basel  Ghattas  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גדעון משה סער / Gideon  Sa'ar  ג'ון קרי  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  ג'מאל זחאלקה / Jamal  Zahalka  דב חנין / Dov Hanin  דב ליפמן  דני בן יוסף דנון / Dani Danon  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  זבולון כלפה  חיים כץ / Haim Katz  חיליק (יחיאל) בר / Yehiel Bar  חמד עמאר / Hamad Amar  חנא סוייד  חנין זועבי / Haneen  Zoabi  טלב אבו-עראר  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יאיר שמיר / Yair  Shamir  יואב בן-צור / Yoav Ben-Tzur  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יואל קוסטנטין רזבוזוב / Yoel Konstantine  Razvozov  יעל גרמן / Yael  German  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יעקב מרגי / yaakov Margi  יעקב פרי / Yaakov  Perry  יפעת קריב  יצחק אהרונוביץ' / Yitzhak  Aharonovitch  יצחק הרצוג  יצחק וקנין  יצחק כהן / Yitzhak  Cohen  יצחק (איציק) שמולי / Itzik  Shmuli  יריב לוין / Yariv Levin  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל חסון  ישראל כץ / Israel  Katz  כרמל שאמה-הכהן  לימור לבנת / Limor  Livnat  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מוחמד ברכה  מיכאל קליינר / Michael Klyner  מיכל בירן / Michal Biran  מיכל רוזין / Michal Rozin  מיקי לוי / Mickey  Levy  מיקי רוזנטל  מירב בן ארי / Merav Ben Ari  מירי  רגב / Miri Regev  ממשלת ישראל / Israel Government  מסעוד גנאים  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  מרדכי (מוטי) יוגב / Mordhay  Yogev  משה גפני / Moshe Gafni  משה מזרחי  משה (בּוֹגי) יַעלון / Moshe  Ya'alon  משה זלמן פייגלין  משולם נהרי / Meshulam Nahari  נחמן שי  ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky  ניצן הורוביץ / Nitzan Horovitz  נסים זאב  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סילבן שלום / Silvan  Shalom  סתיו שפיר / Stav Shafir  עדי קול  עוזי לנדאו / Uzi  Landau  עיסאווי פריג' / Issawi Frej  עליזה לביא / Aliza Lavi  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  עמר בר-לב / Omer  Bar-Lev  עמרם מצנע  עפו אגבאריה  עפר שלח / Ofer  Shelah  פניה (פאינה) קירשנבאום  פנינה תמנו-שטה / Pnina Tameno-Shete  ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely  ציפי לבני (שפיצר) / Tzipi  Livni  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רוברט אילטוב / Robert Ilatov  רונן הופמן  רות קלדרון  רינה פרנקל  שולי מועלם-רפאלי / Shuli  Mualem-Refaeli  שי  פירון / Shai  Piron  שלי רחל יחימוביץ' / Shelly  Yachimovich  שמעון  אוחיון  שמעון סולומון  תמר זנדברג / Tamar Zandberg
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ההיסטוריה תסגור חשבונות
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
שרון שבר שמאלה בגלל לחצים?
אהוד פרלסמן  |  19/01/14 11:11
2
גם אין הוכחה ששרון רצה התכנסות
ע_הראל  |  20/01/14 04:49
 
- אחרימכתב בוש,למה לשרוןהתכנסות?
ע_הראל  |  21/01/14 22:47
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות אריאל שרון 2014-1928
ליאור רזניק
אנו עדים בימים האחרונים רק להאדרתו של שרון, תוך כדי התעלמות כמעט מוחלטת מהרע שהביא, מהשחיתויות ומהגירוש הנורא
אריה אבנרי
ראש ממשלתה ה-11 של מדינת ישראל הלך אומנם לעולמו אך הותיר אחריו מספר מתעשרים; ביניהם: בניו עמרי וגלעד, מרטין שלאף, אלי לנדאו, מוטי זיסר, יוסי מימן ואחרים    כתבה ראשונה בסדרה
איתמר לוין
כמה מילים על הסיקור התקשורתי של פטירת שרון    האם יש הצדקה להפחית את העומס מעל שופטי ביהמ"ש העליון?    גם אכיפה פלילית היא עניין של פוזיציה: ראו את נמל אשדוד ואת הבנייה הבלתי-חוקית בשטחים    וינשטיין ממהר לתפוס אבהות על השמיעה הרצופה של תיקים פליליים    וכיצד מתקבלות החלטות בישראל היום
אריאל י. לוין
תראו מה מטריד את טורקיה    מה באמת חמור בהדלפת דבריו של יעלון נגד קרי    אירן מצליחה להביס שוב את המערב    גורמי מודיעין מערביים מחליפים מידע עם משטרו של אסד    ומדוע חבל שהירי הרקטי על הדרום לא בוצע בעיצומה של הלווית שרון
מנחם רהט
מורשת שרון: גם 'אריק מלך ישראל', גם 'אכזר מכל, המלך'
רשימות נוספות
כנסת 19  / מי ומי    | 
גנץ: "מפקדי צה"ל ימשיכו בדמותך"  /  עידן יוסף
מיכאל בן-ארי יורה לכל הכיוונים  /  מחלקה ראשונה
קק"ל תנציח את שרון בנחל שקמה  /  הדר פרבר
אריק היה מעדכן  /  צבי גיל
הביקור הממלכתי של יצפאן  /  רפי מן
חום לאומי  /  אורן פרסיקו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il