פירוש השם רשימו לקוח מהקבלה, ומכוון לרושם שנותר מן האור ללא גבול. להקת ורטיגו ששמה לאל את חוקי כובד המשיכה, ויצרה בלמעלה מעשרים שנות קיומה יצירות מחול מופלאות שאין דומה להן אצל כל להקת מחול אחרת, יוצאת כעת בכוריאוגרפיה חדשה של נעה ורטהיים, שמעורבים בה החדש והישן, המיסטי והריאלי, המשהו הכה ייחודי שהיה בלעדי שלה מתובל בנוסח הישראלי המצוי אצל כל להקות המחול האחרות. אולי כי היא כה מיוחדת, הכוריאוגרפיה של ורטהיים, הרי חרף הניסיון לקרב לבבות של מעריצי וסוגדי המחול הישראלי העכשווי אל הקסם המהפנט של ורטיגו, בעטיו נמסכו בעיצוב החדש כמה אלמנטים ישראלים מובהקים, לא הצליחו אלה לקלקל את יצירתיותה של נעה, ואת הקסם שיש בכל הופעה של ורטיגו. הקסם הנובע מהתנועה המתמשכת, ההרמונית, ללא חיתוכים גסים ונוקשים עם רוטב של כוחניות, שכה מאפיינים את כל להקות המחול אצלנו. שמונת הרקדנים הצעירים היפים והחטובים, נעים בכל קטע מהמסכת המסכמת כעין משך חיים, או מהלך שנה, כשזוג אחד מהם מוליך את כל הלהקה, ובסולו של אחד או אחת מהם שהם העיטור המשלים, הוא או היא מדגימים את כשרונם, יכולת התנועה הנהדרת של כל אחד, ואת ה"סיפור" שכל קטע מכיל. אם בתחילה, השמונה שוכבים על הבמה לרוחבה, ולאט-לאט מתנועעים מצד לצד כמו עובר המגיח לעולם, ומתחברים לזוגות, הרי בהמשך, הזוגות בקטעים הבאים נפרדים, מחליפים בני זוג, ויוצרים קשרים חדשים. למוזיקה של רן בגנו יש חלק דומיננטי במופע. היא שסוחפת, ממריצה, ולא מאפשרת לסגור עפעף לרגע. אך כמו ביצירה כולה, המוזיקה נעה בגלים של יותר קצב וחלקים רומנטיים ופחות סוערים.

טקס דתי

יצירת קשר אנושי היא שעומדת כעוגן מרכזי ברעיון המופע. לעיתים, שני גברים "רבים" על השליטה באשה אחת, אך תמיד אחד זוכה בסוף. בקטעים השונים אנו חשים בהיטהרות (הקטע בו כולם כאילו מתרחצים, ומתאווים להגיע לזיכוך, טיהור, משהו המסמל את הטבילה הנוצרית. בקטעים אחרים חשים כמו היו טקס דתי, שמזכיר לעתים העלאת קרבן, אך הקשר לעבודת האדמה בולט גם הוא. על כל אלה - אפשר להסיק מהתנועות הלקוחות מההתרחשויות השונות. בקטע אהבים יפהפה בין שניים, מתערסלים הם אחד בשני בקלילות מדהימה. בכך הם מדגימים כמה מחול יכול להיות יפה. קטע אחר, המזכיר את "זמנים מודרנים" של צ'ארלי צ'אפלין, על התיעוש והפיכת האדם לחלק מהמכונה בעבודתו בבית חרושת, גם הוא חוליה בכל המהות האסוטיאטיבית של היצירה "ורטיגו”. כך גם הקטע שתנועת הרקדנים בו מזכירה ריצת מרתון. בהשוואה למחולות האפריקנים האותנטים שראיתי במסגרת חגיגות יום העצמאות של קניה בחצר ארמונו של ג'ומו קניאטה בניירובי, הרי בעוד שם כל התנועות של בני כל השבטים היו לקוחות מעולם הציד והמלחמה, דהיינו הכילו רמז מאיים לרצח, הרי בהופעת רשימו של ורטיגו, הקשר העמוק ביותר הוא לאדמה, לעבודתה, ולרעיונות הקבלה. אלמנט המאפיין את המופע החדש, הוא המחזוריות של התנועה. כשזוג מתחיל בה, והשאר מצטרפים תוך הרמוניה מלאה אליהם.

גמיש עד תדהמה

קטע הסיום, חוזר להתחלה. לאחר שעלי הסתיו נושרים ומכסים את הבימה, מתכנסים כולם לתרדמת החורף. וכך, עם הרבה קצב שמגיח לאחר ההתחלה הרגועה, וסוחף את הרקדנים למחול בלתי פוסק לדקה במשך כל המופע, מגיע שוב הסוף הרגוע. ההשלמה. כה יפה, קסום ומרהיב. הלהקה הצעירה שחבריה עובדים ביחד בשנים האחרונות (מלבד איל ויזנר החטוב הוותיק יותר, שרוקד בלהקה כבר שש שנים עם ורטיגו, מ-2007, הרי יעל ציבולסקי בת זוגו במחול הראשון, מתולתלת השיער, מ-2011 עם הלהקה. מיכה עמוס הגבוה והגמיש עד תדהמה, מ-2010 עם ורטיגו, תומר נבות מ-2012, לאחר לימודים רציניים במוסדות מכובדים, כמו גם מריה סלבק העדינה, ששמה מעיד על מוצאה מסלובניה, וזכתה לאחר ההופעה בחיבוק משגרירת סלובניה בישראל, כמו היו שתיהן בנות אותה משפחה. אמי וילונסקי התמירה שהסולו שלה ממש היפנט, שון אולס הבלונדית היפהפיה ממש מקסימה ביופיה ויכולותיה, היא הצעירה מכולם - בת 22, ורק 9 חודשים עם הלהקה.יובל לב המצוין, שרקד כבר בלהקות שונות בניו-יורק, אמשטרדם וקארדיף, הוא רק חצי שנה עם הלהקה, אך נסיונו ויכולתו עושים את הכל. לעדי שעל, מנהל הלהקה ו(בעלה של) נעה ורטהיים הכוריאוגרפית, מגיעות כל התשבחות. שני מייסדי ורטיגו, יסדו מלבד הלהקה, את הסדנה לרקדנים מקצועיים ועוד אחת לרקדנים נכים ורגילים גם יחד, ובנוסף - גם את הכפר האקולוגי בעמק האלה. שניהם מקפידים על כל פרט בעבודת הלהקה שהיא כה מושקעת. זוג יפה עם מפעלות ברוכים ונשמה זכה. יש להם חלק גדול וחשוב בהצלחה וההכרה הבינלאומית בורטיגו כנכס אמנותי ישראלי מייצג. המופע רשימו מומלץ מכל הלב.