העובדות הפחות מתאימות

חמשת מיליון השקלים שהעבירה לאחרונה קק"ל לידיעות אחרונות עבור חסות למיזם פרסומי משותף באו במקביל להופעת שורה של ידיעות תצלום מחמיאות שבהן ניתן היה לראות את יו"ר קק"ל אפי שטנצלר במגוון אירועים, כמו גם ידיעות כלליות שהיללו את פעולות קק"ל. בידיעות אחרונות הכחישו כל קשר בין התשלום הנדיב לסיקור המחמיא. הבוקר מוסיף העיתון להכחשה עדות תומכת: ידיעה ביקורתית על קק"ל. הכתבת טובה צימוקי מדווחת על התבטאות חריפה של שרת המשפטים ציפי לבני בגנות קק"ל. "איך ייתכן גוף שמקבל מיליארד שקל בשנה מכספי ציבור [...] ואינו חייב בדוח לציבור ובשקיפות? מדובר בחיבור של כסף ציבורי ושל פוליטיקה מלוכלכת", אמרה לבני. לפי הידיעה, בתום פגרת הכנסת תנסה לבני להעביר הצעת חוק שתחייב את הכפפת קק"ל לביקורת המדינה. קק"ל מסרבת. הרקע, אף שאינו מוזכר כלל בידיעה, ברור: תחקירו של רביב דרוקר בתוכנית "המקור" של ערוץ 10, שפתח צוהר להוצאות התמוהות שכלולות בתקציב קק"ל, כולל העברת מיליונים לכלי תקשורת שונים ובראשם ידיעות אחרונות. החלטת ידיעות אחרונות לפרסם ידיעה ביקורתית על קק"ל מעודדת. גם אם מדובר בידיעה מוזמנת, חד-פעמית, שכל מטרתה "להוכיח" שבמערכת העיתון שורר חופש עיתונאי המאפשר ביקורת על גופים המשלמים למחלקה המסחרית מיליוני שקלים בשנה, יש בהופעתה של הידיעה הזו חשיבות. הידיעה מצהירה כי בעיני עורכי העיתון יש עדיין משקל לתדמית הציבורית של ידיעות אחרונות ושהם עדיין לא ויתרו על הגינונים החיצוניים שמאפיינים כלי תקשורת חופשי ועצמאי. זו נקודת התחלה טובה לתוכנית הבראה. כרגיל, מה שידיעות אחרונות עושה במרומז, ישראל היום מבצע בעדינות של היפופוטם מסומם. בראש עמ' 9 בעיתון מתפרסם מאמר דעה מאת השר נפתלי בנט. בשוליו מופיעה "הערת המערכת": "יו"ר סיעת הבית-היהודי, ח"כ איילת שקד, חתומה על הצעת החוק שמטרתה לסגור את 'ישראל היום'. השר נפתלי בנט תקף את 'ישראל היום' בשבוע שעבר במלים בוטות, טען שאינו עיתון וכינה אותנו 'פראבדה'. למרות זאת, כדרכנו, אנחנו נותנים ביטוי לכל מגוון הדעות".

כל מגוון הדעות, למעט כמה. כך, לדוגמה, הדעה כי משטרת ישראל אינה מתפקדת באופן מיטבי היא דעה פסולה בישראל היום. כפי שהסביר לאחרונה עורכו עמוס רגב, "בעוד 'ישראל היום' רואה במשטרה שירות חיוני ובעל ערך עליון לחיים במדינה – 'ידיעות אחרונות' תוקף אותה, ואת העומד בראשה, בחמת זעם", או במלותיה של העיתונאית הדס שטייף, שהסבירה ביום שישי בהארץ מדוע הפסיקה את עבודתה בישראל היום: "הסבירו לי שהעיתון רוצה דיווחים חיוביים ושהמדיניות היא לפרגן למפכ"ל (יוחנן דנינו)". הבוקר, באופן חריג, מתפרסם בשער ידיעות אחרונות קטע מטור דעה שמופיע בעמוד הפותח של מוסף "24 שעות", במסגרת המדור המעמיד זו מול זו שתי דעות הפוכות וקורא לקוראים להכריע מי צודק. כבר מנוסח השאלה היומית ניתן להבין מה דעתה של המערכת: "שני ידוענים נחקרו בחשד לצריכת סמים: האם מדובר בתרגיל יחסי-ציבור של המשטרה?". השורות שהועתקו לשער העיתון נלקחו מטור הדעה של יהודה נוריאל, שטוען כי אכן מדובר בתרגיל יחסי-ציבור. "מסעות יחסי-הציבור האלה מעידים על משטרה חלשה", כותב נוריאל בשער ידיעות אחרונות. "היגיון פשוט: כל שוטר, חוקר או תובע שמבזבזים את זמנם ואת כספנו על השתו-לי-חשיש הזה, עם כל הפוזות למצלמה – הם אלה שנעדרים ממילוי תפקידם. וכולנו צריכים משטרה שתילחם בפשיעה המשתוללת, מעבריינות מין, דרך חיסולי חשבונות ועד לנהגי-רצח מתודלקים באלכוהול, הסם האמיתי". את המשך הטור, שמבקש מהמשטרה להפסיק להעניק הנחות "לאולמרטים ולדנקנרים, לפוליטיקאים סורחים, לאילי הון ולאישי ציבור חמדנים", אפשר לקרוא ב"24 שעות", לא בשער הקונטרס הראשי. כתב הפלילים של הארץ, יניב קובוביץ, שנמצא בעימות מתמשך עם משטרת ישראל בשל סיקורו הביקורתי אותה, חתום הבוקר על הידיעה שתופסת את עמ' 3 בעיתון ומוקדשת לאלימות משטרתית. לפי הידיעה של קובוביץ, מחקר קרימינולוגי העלה ש"רוב השוטרים סבורים כי לעתים עליהם לכופף חוקים לצורך ביצוע עבודתם, כי ציות לחוקים בסוגיית השימוש בכוח מכביד על הטיפול באירועים שונים וכי הם יוכלו לבצע את תפקידם ביתר יעילות אם לא יצטרכו לדאוג לגבי חוקיות פעילותם". פרופ' אפרת שהם, אחת משתי עורכות המחקר, אומרת לקובוביץ כי "מהנתונים עולה בצורה די ברורה שהשימוש בכוח עדיין נתפס כדבר לגיטימי אצל השוטרים". בתגובתה מותחת משטרת ישראל ביקורת על הארץ, ש"בוחר להתעלם מהעובדות הפחות מתאימות לו בכתבות העוסקות במשטרת ישראל".

כתב הסביבה של ידיעות אחרונות, עמיר בן-דוד, מדווח הבוקר, יחד עם מתי סיבר, על החלטתה של שרת הבריאות יעל גרמן לאסור על כריית פוספטים באזור שדה-בריר שליד ערד. החלטתה של השרה גרמן, כך מדווח, נובעת מחשש שהכרייה תביא לפיזור חלקיקים באוויר, שיגיעו לערד וליישובים בדואיים בסביבה ויפגעו בבריאות התושבים. בניגוד למצופה, במקום לחגוג את ההחלטה הסביבתית שהתקבלה במשרד הבריאות, שמעניקה לטובתם של תושבי האזור עדיפות עליונה, מרבית הידיעה מתמקדת דווקא במצוקתם של כ-1,000 עובדי מפעל רותם-אמפרט. עובדי המפעל, שבבעלות חברת כי"ל, חוששים שהחלטתה של שרת הבריאות תביא לסגירת המפעל ולפיטוריהם. "במפעל רותם-אמפרט קיבלו את ההחלטה באכזבה גלויה", מדווח בידיעה. "עובדי המפעל שובתים כבר כמה שבועות בשל כוונת ההנהלה לפטר כ-50–100 עובדים במסגרת צעדי התייעלות, וכעת הם מבינים שייתכן שבעוד כמה שנים לא יהיה מנוס מלפטר את כולם". בהמשך הידיעה מוסבר שסגירת המפעל תפגע לא רק ב-1,000 העובדים שבו, "אלא באלפים רבים נוספים שמתפרנסים ממנו באופן עקיף". לפי הדיווח, החלטתה של גרמן מחזירה את הדיון לוועדת התכנון המחוזית במחוז דרום, "שתשמע שוב את כל הצדדים הנוגעים בדבר, ותקבל החלטה – אולי שונה מזו של משרד הבריאות". בעתיד הקרוב, כך מסתמן, יחלו לחצים שונים על חברי ועדת התכנון. ב"כלכליסט" מנתח מיקי פלד את מערך הכוחות שיטילו את כובד משקלם לקראת החלטת ועדת התכנון בסוגיה. "כי"ל החלה ליישם תוכניות שאמורות להפעיל לחץ מצדה", מדווח פלד ומוסיף הערכה שלפיה "ספק אם בין חברי הוועדה יהיו מספיק תומכים בהצעה ששרת הבריאות אומרת כי תסכן את בריאותם של תושבי ערד והפזורה הבדואית". עם זאת, לפי פלד, חברי הוועדה (נציגי משרדי ממשלה שונים, נציגי הרשויות המקומיות בדרום ונציגי גופים ירוקים) לא יהיו אלה שיכריעו בסופו של דבר, שכן המאבק האמיתי יתרחש מאחורי הקלעים, בהשפעת ראש הממשלה ומשרד האוצר. "זו אחת הסיבות לכך שבכי"ל שומרים על אופטימיות", הוא כותב.

כל הכותרות הראשיות מוקדשות למשבר שבו נתון המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים. הטבלואידים, ידיעות אחרונות וישראל היום, מדווחים על מאמץ להציל את המו"מ. בהארץ הטון קודר: "ארה"ב נערכת לזנוח את התיווך בין ישראל לפלשתינים". ישראל היום מלווה את הדיווח על המשבר במאמר מאת נפתלי בנט, שהוזכר לעיל. "תביעה בבית-הדין הבינלאומי בהאג תצרף אותנו למועדון יוקרתי של מדינות רבות שנגדן הוגשו כבר תלונות, כמו ארה"ב ובריטניה, ואף אחד לא דורש שם לסגת מלונדון כדי לבטל את הסכנה", כותב שר הכלכלה בתגובה לאיום של הפלשתינים, ובהמשך מעלה טענות דומות לאלו שמעלה הבוקר יורם שחר במדור הדעות של הארץ – הפלשתינים לא יזכו לישועה מהאג, כיוון שהם עוברים דרך קבע על החוק הבינלאומי. בידיעות אחרונות כותב אלכס פישמן כי "הפעילות האלימה בסוף-השבוע האחרון ביריחו ומול כלא עופר נתפסת בישראל כצעדי מחאה קטנים [...] אף שעדיין אין סימני בעירה בשטח, בפיקוד המרכז נערכים בימים האחרונים לתסריטים הקשים ביותר. ההערכה היא שהתפרצות בשטחים, אם תהיה, תתרחש באופן הדרגתי ולא בבת אחת. כדי למנוע התפרצות ספונטנית, ההנחיה לכוחות היא לנסות להוריד בימים הקרובים את רמת החיכוך עד כמה שניתן, הן בנוכחות מול מפגינים פלשתינים והן בפעילות היזומה למעצר מבוקשים. ההנחיה פשוטה: מינימום נפגעים בקרב בלתי מעורבים". בעוד שקוראי ידיעות אחרונות אינם יכולים לדעת למה בדיוק מתכוון הפרשן פישמן כשהוא מדבר על "הפעילות האלימה בסוף-השבוע האחרון ביריחו ומול כלא עופר", בהארץ מדווח הבוקר כי לפי התקשורת הפלשתינית, לפחות 13 בני-אדם נפצעו בעימותים עם כוחות הביטחון הישראלים באזור כלא עופר, על-רקע המשבר במשא-ומתן עם ישראל ונסיגתה מהתחייבותה לשחרור מחבלים נוספים. "לפי עדויות, כמה מהנפגעים נפגעו מאש חיה, בהם גבר בן 60 שנפצע קשה בלחייו", מדווח בהארץ. "בצה"ל אומרים כי חמישה מפגינים נפצעו באירוע, מירי כדורי גומי ורובה רוגר". בהמשך הידיעה מדווח כי בלילה שבין חמישי לשישי הפציץ צה"ל ברצועת עזה, וכתוצאה מכך נפצעו שני בני-אדם, ובהם פעוט בן שנה. גם מידע זה בלעדי להארץ הבוקר.

על-רקע הרשעת ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בקבלת שוחד, משרטטת שרון שפורר ב"דה-מרקר" את מעורבותו של אולמרט במערכת הבנקאות ובניהול כספי ציבור בשנים שהיה פוליטיקאי בכיר. "אפשר לבחון כיום שוב במבט מודאג ביותר פרשות נוספות שבהן היה מעורב ראש הממשלה לשעבר, ולא רק את המפורסמות שבהן – כמו פרשת טלנסקי ומרכז-ההשקעות", היא מציעה ומבצעת. מומלץ לקרוא את כתבתה המלאה.

במדור הבריאות של הארץ מתפרסמת רשימה מאת רן בליצר בדבר התרומה של תעשיית העיתונות למותם של מיליוני מעשני סיגריות. "בשל אופיו הממכר של הטבק נדרשת הגנה אקטיבית ביותר על הציבור מפני תעשיית הטבק, ובייחוד על האזרחים הפגיעים במיוחד למאמצי השיווק המתוחכמים שלה – צעירים ובני נוער", כותב בליצר. "[...] בחודשים האחרונים מנסים נציגי משרד הבריאות להרחיב את החקיקה המונעת פרסום ושיווק של טבק ומוצריו [...] כחלק מיישום האמנה הבינלאומית לפיקוח על הטבק (FCTC), שישראל חתומה עליה, גם לעיתונות הכתובה. אך בדיונים שנערכו בפברואר בוועדת הכספים של הכנסת לא התקבלה הצעת נציגי משרד הבריאות, שגורסת בין השאר כי יש להרחיב את איסור הפרסום הקיים כיום גם לעיתונות הכתובה ולאתרי האינטרנט של העיתונים היומיים. "[...] 120 מדינות החתומות על האמנה לפיקוח על הטבק כבר אסרו לפרסם טבק ומוצריו בעיתונות הכתובה. הרוב הדומם, מטבעו, אינו נוטה לצאת לקמפיינים ומאבקים על הזכות לבריאות. לכן יש לחזק את משרד הבריאות במאבקו ולקוות כי יצליח להגן על האוכלוסייה מהאיומים המרכזיים על בריאותה ואיכות חייה". כתב "העין השביעית" איתמר ב"ז עקב בחודשים האחרונים אחר הניסיון הכושל לאסור פרסום סיגריות ומוצרי עישון בעיתונות המודפסת. עם מובילי המאבק נגד משרד הבריאות נמנה גם עיתון הארץ. במוסף "גלריה" מראיינת מיה סלע את יוסי קליין, לשעבר עורך בכיר בקבוצת הארץ וכיום פובליציסט בעיתון, לרגל צאת ספר חדש פרי עטו.