המדינה שמרה על יכולות משמעותיות להתמודדות עם טרור ברמה הפדרלית, אך המשיכה להתמודד עם אתגרים בגבולותיה הצפוניים, כולל אזור משולש הגבולות של ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי, נגד פשעים לאומיים כמו סחר בסמים ובבני אדם, הברחת חומרים אסורים ו
הלבנת הון המבוסס על סחר לא חוקי. שיתוף הפעולה בין ארגנטינה וארה"ב מתמקד בשיתוף מידע. כך מוסרת מחלקת המדינה האמריקנית בדוח על הטרור בשנת 2013.
ב-19 בספטמבר התפוצץ מטען חבלה קטן מול משרד ממשלתי, והביא לפציעת שני שוטרים. מספר ארגונים נטלו אחריות על האירוע.
מבחינת אכיפת החוק, החוק נגד טרור במדינה משנת 2007 עבר שינוי בשנת 2011, ומשמש תוספת לחוק הפלילי של העמדה לדין במקרי טרור. סוכנויות ביטחון רבות שמרו על יכולת להגיב לאירועי טרור. בחודש אוגוסט החליטה ממשלת ממשלת ארגנטינה על תוכנית לחיזוק ותיאום בין מוסדות הביטחון הפדרליים. 15 מחוזות מתוך 23 חתמו על התוכנית.
ממשלת ארגנטינה המשיכה ליישם מערכות זיהוי ביטחוניות, שמשמשת למסד נתונים של טביעות אצבע. המערכת פרוסה בכל שדות התעופה במדינה , ביחד עם לקיחת תמונה וטביעת אצבע של כל הנוסעים ברגע הכניסה והיציאה מהמדינה. משרד הפנים הנפיק דרכונים בעלי ספירה מיוחדת, המאפשרת דיווח לאינטרפול על כל דרכון שאבד או נגנב.
במהלך השנה, נציגים ארגנטינאים ואירנים נפגשו שלוש פעמים כדי להבהיר את תפקידה של אירן בפיגוע נגד מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס ביולי 1994. נשיאת המדינה, כריסטינה פרננדס קירשנר, לחצה על אירן בעצרת הכללית של האו"ם להקים ועדת אמת לבחינת הפיגוע. קירשנר ביקשה מארה"ב להעלות את נושא הפיגוע במו"מ שלה מול אירן. גורמים יהודים ומובילי דעה אחרים התנגדו לשיחות בין אירן לארגנטינה, ומתחו ביקורת על הממשלה שאינה מפרסמת מידע על השיחות.