בפסק דין אשר ניתן ביום 26.05.2014 בבית משפט השלום בחיפה, על-ידי השופט אהרון שדה, ת"א 30086-04-12 שטיינר ואח' נ' אלטרוביץ ואח', בית המשפט מצא לנכון להתייחס לעדותו של המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא אשר ערך חוות דעת מטעם התובעים [רוכשי דירה] כדלקמן:
"יפה טען המומחה מטעם התובעים בחקירתו הנגדית בעמ' 11 לפרוטוקול, ש' 28-29 כאשר נשאל האם הסכם המכר הובא לעיונו: "לא עיינתי בו היות שאינני עוסק בעניינים משפטיים גם לא כתבתי מי צריך לשאת בתיקון אלא רק את עלותן".
ואכן, עלות התיקונים ואי ההתאמות היא דבר אחד, הטלתה על הנתבע היא דבר אחר. יובהר, לא התערבתי בהערכות הנזק המקצועיות שהוכחו או שלא נסתרו, ברם הפחתת דמי הנזק או אי-פסיקתם היא עניין לערכאה הדיונית ובמישור זה התערבתי כפי שיופרט להלן".
הבחנה זו של בית המשפט מחדדת את תפקידו של מומחה הנותן חוות דעת מטעם צד לדיון, ומעמידה את המומחה במקום הנכון מבחינת תפקידו המקצועי ומבחינת סמכויותיו.
חוות דעת תקפה
לא אחת אנו נתקלים במומחים אשר פולשים לתחום המשפטי ומגלים בכך חוסר אוביקטיביות הפוגמת באמינותם ובמקצועיותם. חמור מכך, לא אחת בתי המשפט מקבלים את דעתם של המומחים על-אף חריגות מסוג זה.
מדברים אלה של בית המשפט, יש ללמוד כי חוות דעת הנגועה בחדירה לתחום המשפטי ביוזמת נותן חוות הדעת - ראויה להיפסל.
ראה בעניין זה בר"ע 8141/96 בנוס קבלני בנין בע"מ ואח' נ' זכריה וחוה דולמן בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת
הילה גרסטל, פסק דין מיום 17.09.1996.
בפסק דין זה, המומחה כלל בחוות דעתו חריגה לתחום המשפטי ומשום כך נפסלה חוות דעתו.
להלן ציטוט מפסק הדין:
"אין אפשרות אמיתית להשמיט את הקטעים המהווים חריגה מסמכות ואוביקטיביות ולהותיר את השאר כחוות דעת תקפה, כיוון שחוות הדעת מבוססת אינהרנטית על התבטאויות ודעות אלו. בלעדיהן לא נותר בה כמעט דבר, ומה שנותר - ספק אם ניתן לראות בו עמדה הנדסית מקצועית ועניינית".
לשון אחר, מומחה הנגוע בחריגה מסמכות באופן שהוא מיטיב עם צד לדיון על סמך ראיות שליקט ו/או על סמך מסמכים שהובאו לעיונו ו/או על סמך השפעות אחרות, כבר אינו יכול להוציא תחת ידו חוות דעת מקצועית אוביקטיבית, כפי שמצופה ממנו.