גנטיקה:
כמו בעיות רבות אחרות בגוף האדם, גם נטייה לעששת עשויה להיות לעיתים תוצר של גנטיקה, כיוון שלא נוכל לדעת מה ה"ירושה" שקיבלנו. עלינו להקפיד על שמירה על הרגלי היגיינה אורלית נאותים ללא קשר למצב בריאות הפה אצל הקרובים לנו.
תזונה:
הרגלי תזונה של רבים מאיתנו כוללים באופן יומיומי סוכרים ופחמימות אשר נדבקים לשיניים ועלולים לגרום להרס רקמות השן ולשנות את החומציות בחלל הפה. הסוכר אחראי לגרימת העששת, לכן יש להקטין את תדירות אכילת המאכלים המכילים סוכר (ממתקים, שתיה מתוקה וכדומה). עדיף לאכול חטיפים ללא סוכר בצמוד לארוחות.
ככל שישנן פחות סוכרים בפה, החומציות יורדת וכתוצאה מכך הסיכון להתפתחות עששת קטן. מומלץ אם כך לרכז את אכילת המזונות המזיקים לפעם אחת ביום ולא לפזר כמויות קטנות שנצרוך מספר פעמים במשך היום.
הרגלי היגיינה:
שמירה על היגיינה אורלית הכוללת הקפדה על צחצוח ושימוש במי פה (הכוללים פלואוריד), כמו גם חוט דנטלי, יכולים להפחית את הסיכוי להתפתחות עששת בשיניים ומחלות חניכיים.