מי מאיתנו לא ניסה לעשות דיאטה כדי לרדת במשקל? אם מסיבות בריאותיות, מחלות שונות או רצון להיראות טוב יותר - רובנו ניסינו בשלב כלשהו בחיים להתמיד בדיאטה ולרדת במשקל. כיום, כולנו יודעים כי הקשר בין השמנה לבין הסיכון להתפתחות בעיות בריאותיות שונות, בהן סוכרת, הוא קשר חזק ומשמעותי. ואכן, השגת משקל תקין הוא אחד המשתנים החזקים ביותר במניעת התפתחות סוכרת מסוג 2, בעיקר באנשים עם רקע של סוכרת במשפחה.
כמו-כן, התגלה לא מכבר שלעודף המשקל יש תפקיד משמעותי בהפחתת היכולת של הגוף לנצל את האינסולין (ה"תנגודת לאינסולין"). זאת בנוסף להפחתת יכולת הלבלב לייצר אינסולין באופן טבעי, אצל חולי סוכרת.
עם זאת, המציאות מראה לנו כי ירידה במשקל איננה משימה פשוטה בכלל, הכרוכה בשינוי התנהגותי מהותי ועמוק. מסתבר שלא הרבה מאיתנו מצליחים לרדת באופן משמעותי במשקל ועוד יותר מעטים הם אלה שמצליחים לשמר את הירידה במשקל לאורך זמן.
האם מציאות זו מובילה בהכרח לכך שאין לנו סיכוי במניעת ואיזון הסוכרת?
התשובה היא לא. אומנם לשמירה על משקל גוף תקין יש השפעה גדולה על התפתחות הסוכרת, אך מסתבר שאלו שכבר לוקים במחלה, יכולים בהחלט לשפר את מדדיהם באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי מותאם אישית, גם אם נכשלו בניסיונות לירידה במשקל.
דוגמה טובה לאיזון סוכרת מיטבי ללא ירידה במשקל, ניתן לראות אצל נשים עם סוכרת הריון. במצב כזה, אצל אישה שהחלה הריון במשקל גוף תקין, לא רק שאין ירידה במשקל, אלא גם מתאפשרת עליה במשקל תוך איזון סוכר קפדני ביותר באמצעות תזונה מותאמת וניטורי סוכר תכופים. הדבר דומה גם אצל סוכרתיים מסוג 1, המאזנים את רמות הסוכר שלהם ללא כל תזוזה במשקל, אלא באמצעות שימוש מתאים ונכון עם זריקות או משאבת אינסולין.
ביצוע פעילות גופנית הינו גורם נוסף שיכול להשפיע בצורה ניכרת על ערכי הסוכר, ולעודד צריכה יעילה יותר של הסוכרים על-ידי התאים הפעילים, וכן כמובן טיפול תרופתי מותאם לאיזון הסוכרת באופן מיטבי ואינדיבידואלי.
מכאן, נראה כי עדיף להיות סוכרתי בעל עודף משקל, אך פעיל ומאוזן, מאשר סוכרתי רזה שאינו מאוזן. למעשה, לסוכרתיים מסוג 2 ישנה האפשרות להשיג איזון מיטבי גם ללא ירידה במשקל.
כיצד עושים זאת?
פגישות רציפות עם דיאטנית מומחית לסוכרת יסייעו להשגת המטרה. מטרות המפגש אצל האדם הסוכרתי הן שונות משל אדם ללא סוכרת, המבקש לרדת במשקל. כאן, הדגש העיקרי הוא השגת איזון הסוכר באמצעות חלוקה נכונה של הארוחות במשך היום והרכב הארוחות, ולא על צמצום כמות הקלוריות היומית. זו יכולה להיות המטרה הבאה לאחר השגת ערכי סוכר מיטביים, אך היא לא תהיה ראשונה בסדר העדיפויות של האדם הסוכרתי.
כמה אוכלים?
למעשה, רבים לא מודעים לכך, אבל בכמות זהה של מזון חלבוני ומזון פחמימתי, ישנה בדיוק אותה כמות קלוריות. עם זאת, ההשפעה על ערכי הסוכר של ארוחה המורכבת מעוף או דג, שונה לגמרי מהשפעת ארוחה המורכבת פחמימות, כמו פסטה או נודלס. לכן, בנייה של ארוחות מאוזנות יותר והחלפת חלק מהמזונות הפחמימתים במזונות חלבוניים או בירקות, יכולה להוביל להטבה משמעותית בערכי הסוכר, וזאת מבלי להקטין את נפח הארוחה וליצור מצב של הפחתה בכמות האוכל.
מתי אוכלים?
כמו-כן, חלוקה של מנות הפחמימה לאורך היום, במקום לצרוך אותן ב-2-1 ארוחות גדולות, יכולה גם היא להיטיב עם איזון הסוכר הכללי. כך לדוגמה, צריכה של 3-2 מנות פרי (תפוח, אגס, אפרסק) מפוזרות במשך היום תהיה טובה יותר, מאכילת קערה גדולה של אבטיח לארוחת הערב.
מה אוכלים?
כיום, הגישה הרווחת בנוגע לאיזון הסוכרת באמצעות תזונה נכונה, רואה חשיבות בהתאמה אישית של תפריט לכל סוכרתי, על-פי העדפותיו ועל-פי יכולתו ליישם זאת. דיאטנית סוכרת מקצועית תוכל לעשות את ההתאמה הזו, על-מנת לתת מענה לעקרונות התזונה בסוכרת וכן להקנות כלים מותאמים אישית וקלים לביצוע לכל אחד.
מומלץ לכל סוכרתי לפנות ולהיעזר באנשי מקצוע מומחים בסוכרת, לשתף אותם בפרטים רבים ככל שניתן על אורח החיים ולבטא את הקשיים והמגבלות, על-מנת שיוכל לקבל את הטיפול הכולל המתאים ביותר עבורו, בו יוכל להתמיד לאורך זמן. לא שוב "תפריט שאני לא מסוגל לעמוד בו", אלא קבלת טיפול מקיף שכולל בתוכו התייחסות אינדיבידואלית לצרכים של כל סוכרתי באופן אישי.