מבחינה נושאית ומבחינה רעיונית, הספיקה ליבת הרומן החדש של א"ב יהושע,"ניצבת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד / הספריה החדשה 2014, 296 ע'), רק לעלילה בממדי נובלה בת כ-100 עמודים, ולכן נאלץ הקורא להתגבר על הרבה מאוד עמודים חסרי תכלית, כדי להגיע אל ליבה זו. בעמודים המיותרים הטליא יהושע זה לזה פרשיות, שלא הוסיפו דבר להבנת התנהגותה המוזרה של נוגה, הגיבורה הנשית של הספר, כלפי הגברים שניסו לחזר אחריה מאז הגיעה לבשלותה המינית כנערה ועד שהפסיקה לקבל את המחזור החודשי בתחילת שנות ה-40 שלה. מאחר שהפרשיות אינן אחידות ברמתן, כי חלקן אנקדוטיות ובנאליות וחלקן ססגוניות באופן מופרז, וגם משום שאי-אפשר להתעלם מהן לחלוטין, נציג אותן על-פי סדר הטלאתן זו לזו.
בפרשיות אלה מסתבכת נוגה במצבים שונים ועם אנשים שאת רובם לא הכירה קודם. זאת, אחרי שחוני, אחיה הצעיר ממנה בשש שנים, שכנע אותה לחזור מהולנד לישראל כדי לשמור על דירת ההורים בירושלים במהלך השבועות שבהן תעבור אמם האלמנה להתגורר לתקופת ניסיון בבית מוגן בתל אביב, לפני שתחליט אם לעבור לשם לצמיתות או לחזור אל דירתה בירושלים. ואכן אחרי תשע שנים שבהן ידעה נוגה שלווה כנגנית נבל בתזמורת הסימפונית של העיר אַרֶנְהֶם בהולנד, גילתה שבינתיים הפכה הדירה הישנה של הוריה לדירה הנחשקת הן על-ידי הפרקליט של הבעלים שלה והן על-ידי שני הילדים של משפחת פומרנץ - המשפחה החרדית המתגוררת מעליה.
המטרד של הפרקליט התבטא במארבים שטמן לנוגה בשם מרשיו כדי לשכנעה להשפיע על אמהּ לעבור לדיור המוגן בסיום תקופת הניסיון ולוותר על הדירה, המוגנת בדמי מפתח, בשכונה ההולכת ו"משחירה", בתמורה לפיצוי נדיב. זה ישולם לה על-ידי מרשיו, כך הבטיח, מהשכרת הדירה בסכום עתק למשפחה חרדית מהקיצונים, שעליה הוטל לנעוץ יתד בשכונה זו ולכבוש אותה למען משפחות דומות לה. נוגה אומנם נבהלה פעמים אחדות, כשהפרקליט האורב הגיח אליה לפתע מהאפלה, אך פרט לכך עמדה בהצלחה במטרד זה, שנפסק לחלוטין אחרי שהאם החליטה בסיום "הניסיון" לחזור אל דירתה בירושלים.
בינתיים, עד שהחלטת האם נמסרת לקורא בע' 188, כבר הספיק יהושע להוסיף להיקף הרומן מספר נאה של עמודים, שגם אם נכתבו עם לחלוחית קומית, אין להם כלל קשר לליבה הרצינית של הספר.
כמות מרשימה יותר של עמודים הצליח יהושע להוסיף לספר באמצעות צמד הילדים של משפחת פומרנץ המתגוררת בקומה השנייה של הבניין. האחד נער פיקח ומתמקח, והשני ילד בן שש יפה תואר אך "משונה", הלוקה ב"אי-שקט מוטורי", שלפי שעה מתארח בירושלים, אך עשוי להפוך בנסיבות המתאימות לצדיק בשושלתה של חסידות כלשהי שמעוזה בבני-ברק (54). הצמד הזה נוהג לפלוש לדירה שנוגה מופקדת על שמירתה, כדי לצפות בטלוויזיה הנחשבת במשפחתם למכשיר שאין להכניסו לבית יהודי.
ולפיכך, נוגה מתמקחת עם הפיקח מבין השניים, שלטענתו אינם פולשים, מאחר שהוזמנו על-ידי השכנה לצפות בטלוויזיה בדירתה אחרי שהתאלמנה, אך היא גם מבצעת פעולות גשמיות כתוספת להסבריה התקיפים: מחלצת מידיו של הנער העתק של המפתח לדירה, מזמינה מכר של הוריה להתקין בריח לדלת הדירה וסגר לחלון האמבטיה, וגם רוכשת מידי בדואי זקן שוט אותנטי (קוּרבָּשׁ) בעיר העתיקה לאיים בו על צמד הפולשים.
גם פרשה זו מתכלה מאליה במהלך הפרקים עד שגם היא ננטשת סופית בע' 188, אחרי שהנער הפיקח ממשפחת פומרנץ הובא על-ידי אביו, שעיה, לבקש מחילה מנוגה, ואחרי ש"הצדיק" בן השש הועבר להתארח אצל משפחה בצפת, וכבר אין צורך להשקיטו בירושלים בצפייה לטלוויזיה הישראלית המחטיאה. אך לא סופר כיהושע, שצבר לעצמו מוניטין כאב הרוחני של הישראליות החילונית, ינטוש פרשה כזו לפני שישמיע את סלידתו מהחרדים ש"השחירו את השכונה" (8) ושהקיצוניים שבהם "לא רק כפופים למצוות הכי חמורות, אלא גם נשבעים לשדים ולרוחות" (171).