1 |
|
|
לפני השאלה הנכונה מאוד שבכותרת הכתבה,צריך לשאול שאלה מקדמית,אחרת!אילו מידות ומשקלות מחייבות את היצרנים?עיינתי בחוק המידות והמשקלות(מטרולוגיה חוקית)התשס"ה 2004 ובצו להגנת הצרכן(סימון טובין)התשמ"ג 1983 והבנתי.הבנתי הכיצד יצרני המזון למשל חוגגים על גב הצרכנים ואורזים את מרכולתם באריזות בלתי אפשריות על פי כל אמת מידה ובוודאי על פי הגינות במסחר.ענקית מזון ישראלית מייצרת חטיפים.האריזה המקורית לפני30 שנים כללה 80 גרם נטו של חטיף אהוב על הילדים.איזו מין מידה זו?למה לא 100 גרם?לפני כחמש שנים שינתה האריזה של החטיף ל 70 גרם.שנה שעברה האריזה קטנה ל 60 גרם.השנה מצאתי אותו חטיף באריזה של 100 גרם,שהיא לדעתי האריזה הנכונה. לפני שלוש שנים לא התביישה אותה חברה וארזה חטיף אחר גם הוא אהוב על ילדינו באריזה הפטית/מבישה/מגוכחת - 67 (שישים ושבע)גרם.לפני כן זה היה 80 גרם,כמדומני,או 70 גרם.החרפה שבהקטנת האריזה ל67 גרם ברורה.הבעייה שהממשל הישראלי הרופס,גם בעניינים של מסחר,אינו בודק,אינו מפקח,ואינו מחוקק תיקונים נדרשים,במקרה זה בענייני מידות ומשקלות של מוצרי מזון.ברור שכל ההקטנות של המשקלות אינן גוררות אחריהן הורדת מחירים בהתאמה.ולעיתים אף מועלה המחיר של אריזה שהוקטנה.מסתבר שצו ההגנת הצרכן מדבר על שתי מידות בלבד למזון/חומרים לבית,1000 גרם למוצקים או פחות מכך,1000מיליליטר לנוזלים או פחות מכך.מכאן הבינו היצרנים שמותר להם לארוז 835 גרם אבקת שוקו שלפני כשנתיים עדיין נארזה באריזת 1 ק"ג(1000 גרם),או דגני בוקר באריזה של 375 גרם.כלומר הבעיה בשיווק המזון וחומרי הנקיון בישראל נובעת מאי חקיקה מתאימה,וחוסר הגינות בסיסית של חברות המזון הישראליות.איש/ה ישראלים ממוצעים כמוני צריכים להסתובב במרכול,ולחשב במחשבון,או בעזרת אפליקציה מתאימה את המידה של האריזה לעומת מחירה,ואז להשוות המוצר מול יצרן אחר שמידתו אחרת,וזאת לגבי 10-20 מוצרים בקניה אחת.חוק או תקנה שהוחלו לפני כ 30 שנים ציוו על הקמעונאים להצמיד לכל מוצר על מדפו פתק שעליו מפורט המחיר לפי משקל הפריט,או ניפחו.מי שהוא יודע באיזה מרכול זה מתבצע היום. הממשל בודק?מפקח?מעניש? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמ |
|
2 |
|
|
לא די שלהגדיל אריות עולה כסף יש למישהו החוצפה לדרוש הורדת מחיר |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יצרן |
|