הסיירת המשפטית של המדינה היהודית

באתר התנועה מתנוסס באנר הקורא למשפטנים צעירים המבקשים לקחת חלק בפעילות להצטרף לשורותיה לפעול בזירה המשפטית כדי "לחזק ולשמר את הצביון היהודי של המדינה, שכורסם ברבות השנים בפסיקות בג"ץ". התעוררתם מאוחר מדי, לא? עו"ד פז: "לחלוטין לא. הידע המשפטי הרב שנצבר בקרב משפטנים בכירים מאפשר לנו כיום ליצור בסיס מקצועי שיעלה על הפרק סוגיות עקרוניות וערכיות הנוגעות בלב ליבה של הזהות הישראלית, כמו אופייה של מדינה יהודית, הזכות לחופש דת, צדק חברתי, ייחוד השבת וחגי ישראל בפרהסיה הישראלית, חיזוק ערכי המשפחה היהודית, מניעת פגיעות בכבוד האדם המאמין ועוד. בכוונתנו לעמוד על המשמר בכל שדרת העניינים של דת ומדינה, לאחר שלא די שבשני העשורים האחרונים כורסם הסטטוס קוו המסורתי בעקבות מאבקים משפטיים שמנהלים אירגוני הרפורמים ותנועות השמאל, אלא שכיום יש בקואליציה מפלגות שחרתו על דגלן מיתקפת דת ומדינה של חקיקה אנטי-יהודית, כדי למוטט כליל את הצביון היהודי של מדינת ישראל". ראשי הגוף החדש מציגים שורה של סוגיות רגישות שכבר זכו לטיפולם המשפטי מול הרשויות, כמו סגירת המרכולים בשבת בתל אביב, הצעות החוק הבעייתיות של המתת חסד במירשם רופא, חיוב וטרינרים דתיים לסרס בעלי חיים בניגוד להלכה, מתן תעודות כשרות למסעדות פתוחות בשבת, ובשורה של סוגיות דת ומדינה שעל סדר היום הציבורי, כמו תופעת הדרת נשים במרחב הציבורי ופסילת החלטת שר הפנים לאפשר לזוגות חד-מיניים לעלות לארץ מכוח חוק השבות".

יש היום לא מעט גופים ופורומים דומים במתכונת כזו או אחרת, מה הייחוד שלכם לעומת אחרים? עו"ד פז: "התנועה למדינה יהודית, ייחודית לעומת גופים פעילים אחרים, הן בעצם העיסוק שלה בסוגיות של דת ומדינה בשדה המשפטי ולא בשדה הפוליטי, והן בחזון הלא-יומרני שלה לחזק בכלים המשפטיים את אופייה היהודי של המדינה, בכך שניישר את הסקאלה במאזניים, ש'מדינה יהודית' תהיה מעל 'מדינה דמוקרטית'. "כך למשל, פנינו לאחרונה לשר הכלכלה נפתלי בנט בדרישה לאכוף את סמכותו לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, ולהטיל קנסות בסך 14,400 ש"ח(!) שהחוק מאפשר בידו, על כל הפרה של פתיחת מרכול בשבת ברחבי תל אביב. מדיניות השר בנט היא לשלוח פקחים לאזורי הפריפריה ולא להתקרב לתל אביב, בשעה שאין במתן קנסות העירייה, בסכום הזעום של 600 ש"ח, כדי להרתיע את בעלי המרכולים שסופגים את הקנס המגוחך וממשיכים בעסקיהם כרגיל. תופעה פסולה שבג"ץ כינה ישראבלוף. דווקא משר העומד בראש מפלגה של שומרי מצוות ונאמנים למסורת, מצופה שיפעל כמצוות החוק ופסיקת בג"ץ בסוגיית סגירת עסקים בשבת, ללא חשש מכוחם של הטייקונים שהשתלטו על מדינת תל אביב". רשמתם כבר הצלחות משפטיות? עו"ד פז: "אנו מאמינים כי בכלים המשפטיים ניתן להשפיע ולהזיז דברים לכיוון הראוי והרצוי, בשיתוף פעולה עם גופים לא משפטיים הפעילים בזירה הציבורית. כך, למשל, שיגרנו עד כה מספר מכתבים מקצועיים, במסגרת חובתנו למצות הליכים לפני פנייה לערכאות, לשרי הממשלה הרלוונטיים וליועמ"ש, בסוגיות כמו: אישור הממשלה הצעת חוק להמתת חסד אקטיבית; אישור הממשלה הצעת חוק בעייתית שתגדיל את ההונאה בכשרות הממלכתית ותפגע בציבור שומרי הכשרות בישראל עם מתן תעודות כשרות לעסקים מחללי שבת בפרהסיה. גם לשר הפנים הפורש גדעון סער שיגרנו בזמנו מכתב תמיכה על החלטתו לסגור את המרכולים בשבת ולאחרונה מחינו במאמרי ביקורת משפטית על החלטתו לאפשר לעלות ארצה זוגות חד-מיניים מכוח חוק השבות בניגוד לתכלית המחוקק. כפי שניתן לראות פעילותו מתמקדת בהפעלת הכלים המשפטיים לקידום הערכים החברתיים שאנו מאמינים בחשיבותם".

התחושה בקרב הציבור הדתי כי שרת המשפטים ציפי לבני מובילה קו אנטי-דתי. כיצד אתם מתכוונים להתמודד מולה ומול 'הרוח החדשה' שהיא מביאה? עו"ד פז: "בשבועות האחרונים אנו מנהלים מאבק משפטי מול שרת המשפטים לבני, בדרישה לבטל את מינויה הזמני של מנכ"לית משרדה עו"ד אמי פלמור למנכ"לית בתי הדין הרבניים, בניגוד לחוק, ולכנס את הוועדה למינוי דיינים, כדי לאייש 15% מתקני הדיינים ברחבי הארץ ו-55% תקנים בבית הדין רבני הגדול. שרת המשפטים לבני צריכה להבין, שכל פגיעה מכיוונה במעמדם הציבורי של בתי הדין הרבניים הממלכתיים, מחזקת את בתי הדין הרבניים הפרטיים, המתחרים על לב הציבור שנגדו היא חרתה על דגלה מלחמת חורמה, על נפשה של היהדות מזה שנים ארוכות. חמור מכך, מדובר בפגיעה צורמת בציבור גדול הנזקק לשירותי בתי הדין הרבניים, כשבשנים האחרונות קיים מחסור חמור בדיינים בכל רחבי הארץ. הדיינים המכהנים כורעים תחת העומס ועושים עבודה כפולה ומכופלת, המעמידה אותם בפני מצב של קריסה לנוכח המחסור החמור בדיינים, לעומת כמות התיקים שרק הולכת וגואה. מחסור זה מכביד על יכולתם של בתי הדין הרבניים לתת מענה יעיל לעניינים המובאים בפניהם, גורם לעינוי דין וסבל מיותר של הציבור".

יש שר דתות ויש רבנות ראשית ועוד שרים שמקורבים להלכה; למה, למעשה, צריך אתכם? עו"ד פז: "הרשות הציבורית בנויה מרגולטורים המפקחים על חיינו הציבוריים - החל במבקר המדינה, המשך ביועץ המשפטי לממשלה על זרועות האכיפה שלו, וכלה בבתי המשפט. בכוונתנו לאתגר את קובעי המדיניות, רשויות האכיפה והשופטים, ובראשם שופטי בג"ץ, בסוגיות של דת ומדינה העומדות על סדר יומנו הציבורי - מהצד השמרני של המיתרס. הצורך בהקמת העמותה כיום הוא חיוני יותר מתמיד, בתגובה למלחמת ההתשה שמנהלים חברי מפלגות הקואליציה בסוגיות של דת ומדינה, ולאחר שבעשורים האחרונים שופטים ליברליים מסוימים כירסמו בזהות היהודית של המדינה.

מה עם הסוגיה הדתית חברתית של הדרת נשים. רשמתם הישגים בנושא? עו"ד פז: אנו שוקדים על הכנת חוות דעת משפטית כנגד ההמלצות החד-ממדיות וצרות האופקים של צוות פנימי במשרד המשפטים בסוגיה המכונה הדרת נשים. את חוות הדעת נפנה למשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר, הפועלת ליישום המלצות הצוות מול משרדי הממשלה. אין לנו ספק כי עו"ד זילבר לא תוכל להישאר אדישה כלפינו, בשל הרמה המקצועית שנציב מנגד, מבלי להיכנס לפרשנויות משפטיות. בעיקרון בג"ץ הבחין עוד בשנות ה-50 בין נורמות שהדת מחייבת לבין נורמה שהדת מאפשרת, ולימים הכשירה הכנסת הפליה מסוימת שנערכת במסגרות נפרדות לגברים או לנשים. הלכות הצניעות לא נועדו חלילה להדיר נשים מהמרחב הציבורי, אלא מדובר באיסור הלכתי שמשקלו כה חזק ומשמעותי, עד כדי שאי-ההפרדה יכולה למנוע שימוש בשירות או במוצר". למשל? עו"ד פז: "למשל, לייחד חוף ים נפרד, כפי שהדבר הולם את המשקל היחסי של ציבור שומרי המצוות המעוניין בכך – לא רק לגיטימי, אלא אף הכרחי. כחברה, איננו רוצים למנוע מבני ובנות תרבות המשנֶה החרדית והדתית, לא ללכת לים בגלל עקרונות מופשטים. מחובתה של מדינה דמוקרטית-ליברלית לאפשר לקבוצות המשנֶה לנהל את אורחות חייהם על-פי אמונתם, כל עוד אינם כופים זאת על אחרים. אם המרחב הזה הוא פנימי, כמו למשל בית כנסת, מקווה טהרה, שכונת מאה שערים או מכללה אקדמית לחרדים – הנזק הנגרם לתרבות הכללית עקב הדחה של תרבות המשנֶה, אינו קיים או שהוא שולי. ככלל, מדינה ליברלית רב-תרבותית חייבת להכיר בקיומו של מרחב קהילתי, ולכבד את האפשרות של המשתמשים בו – בהנחה שאלו בני תרבות המשנֶה – כהבנתם, כל עוד אין מדובר בשבירת כלים".

במהלך מבצע 'צוק איתן' ספג מח"ט גבעתי מתקפה, יש שאומרים מכוונת, בשל עמדותיו האידיאולוגיות. מדוע לא שמענו את קולכם בנושא? עו"ד פז: סוגיה המכונה 'הדתה בצה"ל' זכתה לטיפול נאות של פובליציסטים רבים וארגונים חברתיים משני צדי המיתרס הפוליטי. מאחר שאין מדובר בסוגיה בעלת היבטים משפטיים, השארנו את הטיפול בה לגופים אחרים המנוסים בתחומם. אולם, אילו המח"ט היה מודח מתפקידו בשל התבטאויותיו, הרי אז היו לכך השלכות משפטיות באספקטים שונים, שהיינו נכנסים אליהם בעובי הקורה כדי למנוע סתימת פיות, חיזוק המורל של החיילים והבעת דעה חופשית בשורות הצבא".

יש שיאמרו שאתם בעצם עוסקים בכפייה דתית באיצטלא משפטית; מה תענו להם? עו"ד פז: "היהדות איננה מאמינה בתועלת שבכפייה הדתית, משום שאין אפשרות מבחינה מעשית לכפות את שמירת המצוות על מי שאינו מוכן לקבלן מרצונו, ולוּ משום שמצוות יש לקיים מתוך כוונה, רצון ושמחה. לעומת זאת, לפי ההשקפה החילונית, הכפייה אומנם מהווה מעשה בלתי מוסרי בעליל, אבל מעשית החוק החילוני בכל מדינה דמוקרטית נוקט אמצעי כפייה ללא הרף. עצם המושג חוק, מכיל בתוכו אלמנט מובהק של כפייה, שהרי ברור כי במקום שאין צורך בכפייה, אין כל צורך בחוק. למשל, מצוות ברית מילה, שמרבית הישראלים מקיימים בלי חוק של המדינה. ומנגד, מי מכיר אזרח שישלם מס הכנסה ללא הכפייה של החוק? "בעקבות השואה, תפיסת הדמוקרטיה כיום היא: שלטון הרוב תוך התחשבות בצורכי המיעוט. כלומר, נכונות מצד הרוב לוויתורים, גם במקום שהוויתור כואב, כשהעיקרון המנחה את הוויתורים הללו הוא, שעל הרוב לוותר למיעוט בכל אותם עניינים, שבלעדיהם נפגע המיעוט פגיעה קשה ביותר. התנועה למדינה יהודית מאמינה, שעליה להיות בצמתים הללו, ולהשמיע בפני הרוב את קולו של המיעוט הנפגע. מעבר לכך, נאתגר את קברניטי החברה הישראלית בנחיצותם של ערכי היהדות, כחלק אינטגרלי מזהותנו הקולקטיבית כמדינה יהודית ודמוקרטית".

מי ה'ספונסר' שעומד מאחורי תנועתכם? עו"ד פז: מאחורי התנועה למדינה יהודית עומד איש העסקים ישראל זעירא, מנכ"ל חברת הנדל"ן 'באמונה'. אם לשפוט לפי הצלחתו בהקמת המיזם 'ראש יהודי', אני יכול להעריך גם הצלחות לא מבוטלות בזירה המשפטית...".

ש: התחושה היא שהציבור מתקרב יותר ויותר לדת, להלכה ולמסורת, בעוד האליטה התקשורתית והמשפטית ממשיכה בקו אנטי-דתי. תנסו לשנות את המשוואה הזו? עו"ד פז: הסוציולוגים אכן מצביעים חדשים לבקרים עד כמה העם הרבה יותר מאמין ומסורתי מהתקשורת ומהאליטות השולטות בחברה הישראלית, ומתפקידינו בתנועה לאזן את המצב. רק מנויי עיתון 'הארץ' מרימים גבה למימצאי הסקר שלהם, לפיו רוב היהודים בישראל היו מנסים למנוע חתונת בן משפחה עם ערבי כמו במקרה המצער של מחמוד ומורל, ו-75% מהיהודים בישראל היו נמנעים מזוגיות מעורבת ומהתבוללות. לכן אני קורא מכאן למשפטנים צעירים, צמאי דעת עם רעל בעיניים, שמעוניינים לתרום מזמנם היקר לעשייה הציבורית, להצטרף לשורות התנועה למדינה יהודית ולתרום מהכישורים ומהידע שלהם לחיזוק זהותנו היהודית. לקוראים אבטיח כי כמות הבג"צים שנגיש, תהיה פונקציה של התרומות שנקבל מהציבור".

ש: אתה עיתונאי בעברך וכיום משפטן, באיזה תחום יש יותר השפעה ויכולת לשנות דברים ולהילחם נגד עוולות? עו"ד פז: "תראה, כששימשתי עיתונאי במשך למעלה מעשור בעיתונות הכתובה ובניו-מדיה, אין לי ספק שהשפעתי לא פעם על עיצוב דעת הקהל, ולא עשיתי הנחות לרשויות אכיפת החוק. אם כי עדיין התחושה היא, שכעיתונאי אתה מסקר מהצד הכרעות גורליות, שאנשי מפתח בחברה אחראים להוביל אותם, ואינך שותף פעיל להכרעה, אלא לכל הפחות מבקר בדיעבד. כיום, מקצוע עריכת הדין מקנה בידי כלים משפטיים לגיטימיים לעיצוב פניה של החברה בישראל, כפי שאני מאמין שהיא ראויה להיות, ולעתים נדמה שלכלים הללו ישנה עוצמה רבה ומשפיעה יותר, לעומת מחזיקי עט חדה ומושחזת ככל שתהיה".