התמודדות עם חרם בעידן המדיה החברתית

ראשית, הקפידו לשאול את הילד באופן קבוע כיצד עבר היום שלו? עם מי שיחק? מי הם החברים שלו בבית-הספר? את השאלות שאלו בנועם ובחברות, כך שבמידה ומתנהל נגדו חרם על-ידי בני כיתתו, הוא ירגיש בנוח בכדי לשתף אתכם ולחשוף את מה שעובר עליו. אם אתם מבחינים שילדכם חוזר מדי יום מצוברח מבית-הספר, אינו מרבה להיפגש עם חבריו בשעות אחר-הצהריים, מסתגר בחדר, לא משתף פעולה עם שאלותיכם ומסתיר מידע, אל תהססו לפנות למחנכת, ליועצת בבית-הספר או לאחד החברים המוכרים לכם מהכיתה ולברר על המתרחש.

"בריונות ברשת" הוא שם כולל למצב בו הילד יוכל למצוא את עצמו מוחרם, בזוי ומושפל באמצעות שליחת הערות פוגעניות ברחבי הרשת, הפצת שמועות, רכילויות ותמונות מביכות. הילד זקוק להדרכתכם כיצד לפעול במקרה וקיבל הערה פוגענית ברשת החברתית מאחד מחבריו לכיתה. הסבירו לילד שעליו לשמור על קור רוח ולא "להחזיר" לילד הפוגע, לעיתים ההתעלמות פותרת את הבעיה מכיוון שלא מעניין ילדים להציק למי שמתעלם מהם. הסבירו לו שבמידה ופוגעים בו עליו לספר לאמא, אבא או כל אדם שהוא בוחר לבטוח בו ולא לשמור לעצמו בכדי שיוכלו לטפל בבעיה כמה שיותר מהר.

אסור לנו להתעלם מהאפשרות שהילד שלנו יהיה בצד המחרים והפוגע. יכולות להיות כמה סיבות להתנהגות פוגענית מצד ילדנו: לעיתים, הילד מרגיש חלש בבית-הספר ובבית, מאחורי מסך המחשב הוא מרגיש חזק יותר, לכן הוא מוצא לנכון לפגוע בילדים אחרים באמצעות הרשת החברתית. לעומת זאת, ישנם ילדים שעושים זאת מתוך שעמום או רצון להגן על חבר אחר. איך תוכלו למנוע התנהגות זו? הסבירו להם את השלכות מעשיהם וכיצד הם היו מרגישים אם היו פוגעים בהם בצורה כזו. הנחו אותם לבדוק לפני כל פרסום והפצת תוכן ברשת החברתית האם התוכן עלול להיות פוגעני? האם זו בדיחה שעלולה לפגוע? האם זה עלול לגרור חברים אחרים בכיתה לפגיעה באותו ילד? זכרו שכל ילד שואף להיות "מלך הכיתה" או לזכות באהדה לזמן קצר ולכן חשוב לשוחח איתו על כך מבעוד מועד.

במידה ואכן מתברר כי ילדכם נמצא במרכזו של חרם כיתתי אשר גולש גם לשעות אחר-הצהריים ולמדיה החברתית, עדכנו את הצוות הלימודי ופנו במיידי לגורם מייעץ. חשוב ליידע את הגורמים הרלוונטיים במצב זה כדי למנוע את החמרתו. תוכלו ליצור קשר עם הורי הילדים המחרימים וליידע אותם בנושא. בנוסף, שבו עם הילד לשיחה בוגרת והנחו אותו בזהירות כיצד להתנהג במצבים מסוימים. אם המצב קשה מנשוא עבורו וקשה מדי לשנותו בשלב זה, שקלו אופציה של שינוי בית-ספר או כיתה. פגיעה בנפשו של הילד היא חמורה יותר מכל דבר אחר.

הורים לילד מוחרם צעיר או בוגר מרגישים מתוסכלים לנוכח המצב, אך הם חייבים להסביר לילד שהחרם אינו באשמתו ולהצביע על נקודות החולשה שהביאו את הילד המחרים להתנהג כלפיו בהתנהגות קיצוניות ופוגענית. הסבירו לילד שהמצב אליו נקלע אינו מקובל ולא יימשך כל החיים ובמקביל חזקו אצלו אלטרנטיבות חברתיות בהם יוכל לפרוח ולהרגיש רצוי. עודדו אותו לפנות למחנכת הכיתה או ליועצת בבית-הספר בכדי להיעזר בה לשינוי המצב, הסבירו לו שזו אינה הלשנה, מושג ממנו ילדים רבים חוששים ולוו אותו בתהליך.